מערכת מצלמות המהירות והרמזור האוטומטיות "א-3" הפיקה בשנה הראשונה לפעילותה למעלה מ-84 אלף דוחות לנהגים - כך עולה מנתוני אגף התנועה. מתוכם כ-77 אלף דוחות היו על במהירות בכבישים פתוחים ובצמתים, והשאר על חציית צמתים באור אדום.
שיטת צילום המהירות באמצעות מצלמות רמזור, שכמעט אינה מופעלת בעולם, הוכחה כמניבה במיוחד. 58% מתוך כלל דוחות המהירות הופקו באמצעות מצלמות רמזור, והשאר באמצעות מצלמות מהירות "רגילות" בכבישים פתוחים.
יצוין כי הנתונים אינם מעידים בהכרח על מלוא פוטנציאל התפוקה של המערכת, מכיוון שברוב השנה שעברה פעלה כמות קטנה יחסית של מצלמות, ורק בתחילת 2013 עלה המספר ל-48 מצלמות פעילות.
מאגף התנועה נמסר כי בתחילת פרויקט א-3 פרישת המצלמות הייתה תוכננה להיות על-פי של 1/3 לאכיפת עבירות צומת ו-2/3 לעבירות מהירות. עם התקדמות הפרישה והמשך ניתוח הנתונים בידי מדור המחקר של אגף התנועה שונה תמהיל פרישת המצלמות לכדי 2/3 אכיפת עבירות צומת (כולל חריגה מהמהירות המותרת בצומת) ו-1/3 לאכיפת עבירות מהירות בכבישים פתוחים.
באגף התנועה מציינים כי על-פי הנחיית ראש אגף התנועה, ניצב ברונו שטיין, מוקם תמרור מקדים לפני כל מצלמה. בנוסף מורחבת הפרישה בכבישי לוויין.
המשטרה לא פרסמה בינתיים סטטיסטיקה על חריגות המהירות שבגינן הונפקו הדוחות, אולם חישוב כללי יגלה כי הדוחות שהונפקו ייצרו לקופת המדינה הכנסות מקנסות בטווח שנע בין כ-20 מיליון שקל (בחישוב מינימום על-פי הנחה של 250 שקל לדוח) לבין כ-60 מיליון שקל (על-פי הנחה של 750 שקל לדוח).
זאת, בנוסף לעוד כ-12 מיליון שקל מקנסות על חציית צומת באור אדום (1,000 שקל לדוח) ולא כולל "הכנסות לוואי" כמו קנסות מוגדלים למערערים בבתי המשפט, עלויות קורסי ריענון בשל צבירת נקודות ועוד.
על-פי הערכות, כאשר המערכת תפעל במלואה עם 60 מצלמות עד סוף השנה, תניב המערכת בין 50 ל-100 מיליון שקל בשנה.
בתוך כך, המשטרה פרסמה גם את מיקומי המצלמות הפעילות:
