כאשר צ'רלס דיווידסון, מנכ"ל נובל אנרג'י, נחת בישראל נפרש לפניו שטיח אדום, משדה התעופה בן גוריון עד לשכת ראש הממשלה. מר דייווידסון מן הסתם הרגיש כאן כמו מונרך, או לפחות נציב העליון, הנוחת לביקור באחוזתו, לוודא שענייניו נמצאים תחת שליטה.
אלא שדווקא בביקור זה חשף דייווידסון את הלחץ שבו הוא נמצא, כשהשמיע איום בלתי מוסווה על אפשרות הפסקת פעילותה של נובל אנרג'י בישראל, אם ישונו כללי המס על אוצרות הטבע.
דייווידסון, שהודות לפעילות החברה שבראשה הוא עומד נמצאו מאגרי הגז בים התיכון, עשה מנקודת מבט ישראלית את שלו וגם פעל יפה מאד עבור החברה אותה הוא מנהל ועבור עצמו.
בארה"ב מכרה נובל אנרג'י ב-2012 יחידת Mcf ב-2.61 דולר בממוצע, בישראל המחיר היה 4.85 דולר (ב-2010 המחירים היו 4.17 דולר בארה"ב ו-4.03 דולר בישראל). במקביל, חבילת השכר של דיווידסון בשנה שעברה עלתה על 10 מיליון דולר. עכשיו, כאשר הגז מ"תמר" יימכר במחיר שבין 5-6 דולר ל-Mcf, דיווידסון, תרשו לי להעריך, לא ימהר להגשים את איומו ולהפנות לנו את גבו.
ועוד נתון אחד. עלות הפקת BOE אחד של גז במארי-בי בשנה שעברה עמדה על 3.23 דולר (עלות נמוכה מעלות הפקה בארה"ב!), בעוד המחיר לצרכן היה כ-29 דולר ל-BOE - פי 9 מעלות ההפקה. בארה"ב, בה מתקיים שוק תחרותי, מחיר ה-BOE לצרכן גבוה רק פי 3.2 מעלות ההפקה.
את האיום של דיווידסון, בהנחה שהוא לא מתכוון לסגור את השיבר ב"תמר", אפשר אולי לקחת בפרספקטיבה של קידוח "לווייתן", שמנקודת מבט ישראלית יכול להמתין עוד כמה שנים עד לתחילת הפיתוח. לדיווידסון, העומד בראש חברת אנרגיה קטנה שהכנסותיה בשנה שעברה הסתכמו בכ-4 מיליארד דולר (רובן נפט), אין מקורות הכנסה מגז טבעי רווחיים כאתרים הישראליים. הוא אמנם רוצה לפתח את "לווייתן", אבל הוא גם אמור לדעת שזה כרוך בהימור מסוכן על מחירו של הגז הטבעי בשנים הקרובות. אולם מנקודת מבט ישראלית, לשיקולים אלה קודם השיקול שיש למדינה בשמירה על הגז הטבעי לצריכה מקומית.
בינתיים, הודות לדייווידסון, ישראל נהנית מאספקת גז הנקי יותר מחומרי אנרגיה אחרים, ועל כך יכול רה"מ להודות לו אישית - ובסיפא של דבריו, לדרוש הורדת מחיר חדה במחיר הסחורה. לשם כך דרושים פוליטיקאי נועז יותר מזה היושב במשרד רה"מ כרגע.
מחירי הגז ששותפות "תמר" השיגה עבור הגז הטבעי שאותו תספק לצרכנים שונים במדינה ב-20 שנים הקרובות - מופרזים ביותר. הפרש של יותר מפי שניים בהשוואה למחיר הגז בארה"ב הוא בלתי קביל; ומחיר הגבוה פי 9 מעלות ההפקה - שערוריה מצד המוכר ושחיתות מצד השלטון המאשר זאת.
אמנם, יש להניח שעלות החיפושים והקידוחים בים היא גבוהה יותר, ועלות הנחת הצינור הימי גבוהה יותר אף היא, אולם ברגע שהשקעות אלה יכוסו, אין סיבה שעלויות הגז הטבעי לחברות ישראליות יהיו גבוהות יותר מאשר עלות הגז הטבעי לחברות אמריקניות באמריקה.
מאחר שהגז טבעי אינו סחורה בינלאומית כנפט ובישראל יש ספק יחיד (מונופול), על המדינה לפעול כדי להשוות את מחיר הגז בישראל לזה שבארה"ב. צריך לפתוח את החוזה עם "תמר" ולהצמיד את המחירים לנמוכים ביותר האפשריים, כרגע בארה"ב (ואפשר אף מתחת לזה). בכך יווצר רווח רוחבי לכל צרכני החשמל והגז בישראל, קרי: כל תושבי המדינה. אל דאגה: דיווידסון, ועימו שותפיו הישראליים, יקנה גם את העסקה הזאת וימשיך ליהנות משטיח אדום, שראש ממשלה בקצהו, בכל פעם שיגיע לביקור באחוזה.
■ יעקב צלאל הוא עורך אתר autonews.co.il, המכסה את תעשיית הרכב והתחבורה בעולם ובישראל.