במסגרת המלצותיה של ועדת טרכטנברג, הועלה שיעור המס על דיבידנדים לבעלי שליטה מ- 25% ל-30%, וזאת לגבי דיבידנדים שיחולקו החל מה-1 בינואר 2012.
העלאת שיעור המס לוותה בביקורת רבה, בטענה כי העלאת שיעור המס תקטין משמעותית את היקף משיכות הדיבידנדים, מה שיגרום לירידה בגביית המסים, אשר הלכה למעשה הינה מהלך הפוך לכוונת האוצר.
בבדיקה שנערכה על-ידי משרד רואי החשבון בייקר-טילי בקרב חוג לקוחותיו עולה כי אכן נרשמה ירידה דרסטית בהיקף חלוקת הדיבידנדים בשנת 2012.
לדברי רו"ח ועו"ד גיא רשטיק, מנהל מחלקת המסים במשרד, "אין הדבר מפתיע, והתוצאה הייתה צפויה מראש. אנו מזהים שהלקוחות העדיפו לחלק דיבידנדים מבעוד מועד בשנת 2011, כאשר החל משנת 2012 העדיפו הלקוחות להשקיע את עודפי המזומנים במקורות אחרים, וזאת על פני משיכת דיבידנדים".
רשטיק מוסיף כי שיעור המס של 30% הינו גבוה יחסית למדינות אחרות בעולם, ובצירוף שיעור מס חברות בשיעור של 25% (ואולי אף יותר אם יועלה בטווח הקרוב כפי שמסתמן מתוכניות האוצר) מהווה תמריץ שלילי לחלוקת דיבידנדים, שכן שיעור המס הכולל על חלוקת הכספים לבעל השליטה מגיעה לשיעור של כ-50%).
יצוין בהקשר זה כי החל מ-1 בינואר 2013 התווסף מס נוסף הנקרא "מס יסף" בשיעור 2%, המוטל על הכנסות מעל 800 אלף שקל לשנה, כך ששיעור המס האפקטיבי על דיבידנדים גבוהים עלול להאמיר לשיעור של 32%.
רשטיק מציין לטובה את שיעורי המס החלים על חברות שנכנסות בדלת אמותיו של חוק עידוד השקעות הון (חברות יצרניות שמייצאות לפחות רבע מתוצרתן) המשלמות מס חברות הנע בין 6%-12% ומס על דיבידנד בשיעור 15%, ומבקש להדגיש כי כל שינוי בשיעורי מס אלה עלול לגרום להגירה שלילית של משקיעים זרים בחברות ישראליות, וזאת לאור קולות רבים הנשמעים לאחרונה והקוראים להעלאת שיעור מס החברות, ובתוך כך גם לחברות החוסות תחת חוק עידוד השקעות הון.
"חשוב לציין שאולי בטווח הקצר המדינה הרוויחה עקב החלוקות בשנת 2011, אבל בטווח הבינוני ארוך היא תפסיד מזה", סיכם.