מחיקת החובות לטייקונים ע"י הבנקים מגיעה לכנסת. ועדת הכספים דנה היום (ג') בסוגיית הסדרי החוב בבנקים על רקע פרשת לאומי ומחיקת 150 מיליון השקלים לנוחי דנקנר שעוררה סערה בציבור וגרמה ללאומי לסגת מההסדר. נציג בנק לאומי שנכח בדיון הדף את הביקורת הציבורית וטען כי הבנק מוחק לציבור חובות במאות מיליוני שקלים.
מנהלי הבנקים לא התייצבו היום לדיון ושלחו נציגים בדרגי ביניים וכן מנכ"ל איגוד הבנקים משה פרל. דודו זקן, המפקח על הבנקים בבנק ישראל, הגיע לדיון. בשבוע הבא תקיים הוועדה דיון בנושא הסדרי החוב בשוק האג"ח הקונצרניות.
נוחי דנקנר הוזמן לדיון אך לא הגיע. דנקנר שלח מכתב בו ציין כי רצה להגיע לדיון אך נבצר ממנו כיוון שהוא שוהה בארגנטינה לקדם את ההשקעה של אדוארדו אלשטיין בגנדן. חברי הכנסת התמרמרו על כך שמנכ"לי הבנקים לא הגיעו לדיון.
"כל החלטה בהסדר חוב צריך לבדוק בפני עצמה, אבל עם תחושה קשה להתווכח", אמר שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע. "אנו מוטרדים מהתופעה של הסדר החוב. מאז המשבר טיפלנו ב-120 הסדרי חוב של החברות הציבוריות. חייב להתקיים שיוויון ביחס לנושים, בהתאם לסדר הנשייה והבטחונות, ואנחנו מוודאים שאכן כך הדבר בהסדרי החוב השונים".
זקן הוסיף כי "סך האשראי של המערכת הבנקאית הינו 846 מיליארד שקל, מזה 415 מיליארד שקל לעסקים, 360 מיליארד שקל למשקי בית ו-240 מיליארד שקל משכנתאות. אנחנו רואים בעיות בהקצאת האשראי: יש ריכוזיות של האשראי ללווים גדולים, שהיא משקפת את ריכוזיות שיש במשק. יש טיפול לא רק בוועדת הריכוזיות, אלא גם בפיקוח על הבנקים כמו מגבלת לווה בודד - והוא נושא פירות. יש הסטה של אשראי מהמגזר העסקי למשקי הבית".
זקן טען אמר ש"הלוואות צריך להחזיר עד השקל האחרון - עסק קטן, בינוני וגדול. זו לא שאלה פתוחה. צריך למצות את כל הדרכים לגבות את החוב, או בהסדרי חוב או בהסדרים משפטיים. זו העמדה שלנו וכך אנחנו פועלים. הבעיה אינה הגעה להסדר, אלא ריבוי הסדרי החוב וההשלכות שלהם על המשק".
לפי זקן, בנק ישראל מתערב בהסדרי החוב בשני מצבים: "כשאנחנו בודקים את התהליכים אם יש חשש לאי סבירות ואז אנחנו מתערבים ודורשים תיקון; ומצב נוסף הוא בעסקה ספציפית גם לפני מעשה, כאשר אנחנו סבורים שיש בה כדי לערער את היציבות של הבנק. יש לנו מקורות מידע בתוך ומחוץ למערכת הבנקאית כמו תקשורת".
זקן התייחס לשיעור ההפרשות של הבנקים להפסדי אשראי ב-7 השנים האחרונות, שעמד על 0.5% מסך האשראי, וציין כי זה "הרבה פחות לעומת בנקים בעולם", כלומר "המערכת הבנקאית שמרנית בחיתום האשראי, וניתן לראות זאת בהפסדי האשראי הנמוכים ביחס למדינות אחרות".
יו"ר מרצ ח"כ זהבה גלאון תקפה את הסדרי החוב ואמרה: "באו לפה אנשי עסקים, בנו פירמידות של חובות, לא תרמו למשק הישראלי - ועכשיו מבקשים מחיקת חוב. מה שמקומם זה הקלות וההפקרות שמחלקים אשראי בקלות כזו לטייקונים. המפקח על הבנקים נרדם בשמירה. לא ייתכן שהמפקח מתערב רק אחרי לחץ ציבורי. צריך לקבוע קריטריונים ברורים למתן אשראי".
"אני מפחד ממה שהבנקים עושים בכספים שלי ואילו הלוואות הם נותנים. אני פונה אל הבנקים - אל תערערו את האמון שלנו בכם", הוסיף ח"כ רובי ריבלין. ח"כ משה גפני אמר כי "אין צורך לשמור על הבנק, אנחנו לא ארה"ב. משקי הבית בישראל מתנהגים נורמלי והבנקים יכולים להמשיך להרוויח מבלי לקרוס. שימחקו גם לעניים והמסכנים, והבנקים ירוויחו. אנו במדינה שהאי-צדק מובנה בה".
פרל: "רמת המחיקות של משקי הבית גבוהה מזו של העסקים"
ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה) אמר שבדיקת בנק ישראל בנושא לאומי לא מספיקה לו ודרש להקים ועדת חקירה ממלכתית "שתבדוק הכל לעומק ולא רק את המקרה של דנקנר". לדבריו, "איך זה שבנק לאומי הוא בעל מניות גדול בחברה לישראל וגם מלווה כספים, וכולם מגלגלים עיניים ונותנים לזה לקרות. לא מדובר באנשים שטעו בתמימות. לא יכול להיות שילוו לקבוצה קטנה של אנשים שמסכנת את הבנק, לא ימצו איתה את הדין, וגם כשיש נורות אדומות אף אחד לא מתערב".
גם ח"כ דב חנין (חד"ש) קרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית וח"כ אראל מרגלית (העבודה) הוסיף: "היה שוק התספורות תחת נתניהו, עכשיו זה שוק השמפו והסיבונים תחת לפיד. על מה מדברים כשמדברים על מעמד הביניים אם לא על הדברים האלה. צריך לזכור שאנשי עסקים והעסקים הקטנים הם המנוף הכלכלי לצמיחה, וצריך לעודד את האשראי במגזר זה, כמו שעשו ביטוח לקרנות ביוטק והשקעה במגזר הערבי. הבנקים צריכים להיות קשובים לצרכים של הכלכלה".
פרל, מנכ"ל איגוד הבנקים, הגיב לטענות ואמר: "יש פער ענק בין מה שדובר בציבור בשבוע האחרון למצב עצמו. אם תבדוק את המחיקות, לא רק הפרשות, נישאר באותה תמונה. רמת המחיקות של משקי הבית גבוהה מזו של העסקים. בגלל שמשחקים באש חייבים להבין את התמונה כולה, וכשצוללים למספרים רואים תמונה שהיא שונה מהדברים שנאמרו.
"אנחנו יודעים לנהל את החוב יותר טוב מאשר בעולם; לדוגמה, 2.9% מהאשראי בבנקים הוגדר כפגום. ב-OECD זה 5.2% והחציון הוא כ-3%. כלומר האשראי הפגום בארץ נמוך לעומת חו"ל. איך אנחנו נותנים אשראי לעסקים ולמשקי בית? האם יש הפליה? רמת ההפרשות היא 0.61% במשקי בית ובעסקים 0.6%. האם יש הנחות כלפי עסקים לעומת משקי בית כי שותים איתם קפה? רמת ההפרשות של משקי בית ועסקים היא דומה".
נציג בנק לאומי: "אין אצלנו חריגים או עילויים"
אבירם כהן, ראש מערך השיווק בבנק לאומי, סיפק קצת מספרים על בנק לאומי: "לקוחות גדולים מהווים 40 מיליארד שקל מתוך תיק של 240 מיליארד שקל. ללאומי אין אשראי פרטי במקרה עליו דיברתם (הכוונה היא לנוחי דנקנר - ע.א.). ההפרשה של לאומי נמוכה מהמשק, המחיקות לאורך כל הקשת ממשקי בית, משכנתאות, עסקים ועסקים גדולים".
לדבריו, "המושג הסדר חוב לא הומצא לפני שבוע. גם הח"כים רואים ויודעים שאנחנו עושים הסדרים גם ללקוחות קטנים ומשקי בית. אין בבנק לאומי רשימה של חריגים - לא חריגים, ולא עילויים, אין כזה דבר. כל אשראי שניתן מקטן ועד גדול עובר ועדות אשראי לפי גודל האשראי. האשראי נבחן ומפוקח על ידי הדירקטוריון.
"לאומי הוריד חשיפה ללווים גדולים כבר ב-2006 עוד לפני הנחיות בנק ישראל בנדון. לאומי חשוף ללווים גדולים פחות מבנקים אחרים. אנו באמת באמת קשובים לציבור, במשבר בסקטורים ובאזורים גאוגרפיים, בלי ציניות. אין שום רשימה של חריגים, ואין יחס מיוחד למאן דהוא בגלל מעמדו זה או האחר. ב-2009 התלוננו אנשי עסקים גדולים באוצר וגם בכנסת שאנחנו סוגרים את הברז. יש מאות מיליוני שקלים שנמחקים לציבור ולמשכנתאות - בשנה שעברה 470 מיליון שקל, ובכל שנה סדר גודל כזה. זה לא סכום גדול ביחס לתיק האשראי שלנו, אבל הוא קיים".