"למרות שגרנו במרכז אפריקה, בתי הספר היו מצוינים. קיבלנו חינוך בריטי. בזמן שלמדתי פיזיקה ומתמטיקה נפגשתי עם ידיד שסיפר לי על מה שלמד בבי״ס לכלכלה בלונדון. ככה נכנסתי לתחום". כך פתח היום (ג') נגיד בנק ישראל סנטלי פישר, את נאומו בכנס השנתי של המרכז למחקרי ביטחון לאומי. "פשוט נתפסתי לתחום - ככה הגעתי לכאן".
הנגיד התייחס לתקציב המדינה, והבהיר כי לא יתייחס לבעיות המבניות במשק הישראלי, וביניהן שיעור התעסוקה הנמוך בקרב חרדים וערבים. "הממשלה תנסה לטפל בבעיות אלה״, אמר פישר. "אם הבעיות הדמוגרפיות ימשיכו, אנו נהיה בבעיה".
"מצב המשק הוא טוב מאד, אך לא מצוין. הוא היה במצב מצוין בשנים הקודמות, אך כיום יש הרעה בגלל התקציב", המשיך פישר להתייחס למצב המאקרו כלכלי, אשר הבהיר כי התקציב הוא ההיבט היחיד השלילי. "אי אפשר לדבר על המשק שלנו מבלי לדבר על העולם, כי מצב השווקים בעולם משפיע בגדול על המשק", המשיך פישר, והתייחס לתחזיות הצמיחה של קרן המטבע. "אפשר לראות שאנו במצב לא טוב, כשאנחנו מצפים לצמיחה יותר טובה בשנים הבאות", הבהיר פישר. "אפילו בשווקים התעוררים מצפים לעלייה בצמיחה".
"אין ציפיות טובות במיוחד לגבי השווקים", סיכם פישר ונפנה לתחזיות הצמיחה המקומיות - כאשר השנה צפויה צמיחה של 3.8 אחוז (כולל ההכנסות מ"תמר"). "ידידים מהעולם שואלים אותי על מה אני מתלונן, כי הם היו שמחים לצמיחה כזו", ציין.
"אחוז אחד מהצמיחה מגיע מהגז הישראלי, שמחליף את הגז המצרי שסבלנו ממנו בשנתיים האחרונות", פירט הנגיד. "יש לנו מקור אנרגיה יותר יעיל ופחות יבוא של סולר יקר". פישר הבהיר כי בבנק ישראל מתייחסים לצמיחה ללא משק הגז - 2.8 אחוז, והבהיר כי זה נובע מהעובדה שביצוא גז יש תעסוקה נמוכה. "מצב שוק התעסוקה מצוין, שיעור האבטלה שלנו כיום הכי נמוך ב-30 השנים האחרונות", אמר. "אפילו בעיתונים לא מתלוננים על זה, וזה סימן שהמצב מצוין. קרה גם נס ועלו שיעורי ההשתתפות של האוכלוסיה בעבודה".
הנגיד המשיך להתייחס לשיעור האוכלוסיה המשתתפת בכוח העבודה, וציין כי אחוז זה עלה בשנים 2007-2012 מ-70 אחוז ל-74 אחוז. "זה לא נשמע הרבה, אבל זה משמעותי. אנחנו לא יודעים מאיפה זה מגיע, אבל מקווים שזה מגיע מהחרדים והערבים שעובדים פחות", המשיך. "אין לנו נתונים שמאששים זאת, אולם זו התפתחות חשובה מאד במשק, אולי המשמעותית ביותר מזה שנים", אמר.
באשר לעודף במאזן השוטף, אמר פישר כי "זה לא נראה לכם מוזר, אבל לאנשים בגילאים שלי - זה נס. זה בגלל ההכנסה של ההיי-טק כאן, שמהווה יותר מ-50 אחוז מההכנסה מיצוא". פישר ציין שמ-2003 מאזן התשלומים חיובי. "זו הצלחה של העשור האחרון, זה ממש נס", סיכם.
לאחר מכן, נפנה פישר להתייחס למדיניות המוניטארית של הבנק, והבהיר כי האינפלציה נמצאת קרוב לאמצע היעד הממשלתי. "הריבית של בנק ישראל לא מספיק נמוכה בהשוואה בינלאומית", המשיך פישר. "בכל העולם לבנקים מרכזיים יש ריביות נמוכות יותר, וזה גורם למשקיעים לקנות אג״ח של ממשלת ישראל. אפילו לחודש תקבלו 2 אחוז יותר ממה שניתן לקבל במשקים הגדולים בעולם".
"זה גורם ליבוא הון, שלוחץ על שער החליפין ומחזק את השקל", ציין פישר, והבהיר את ההשפעות על שוק המט"ח. "מפעם לפעם אנו מתערבים בשוק המט"ח וקונים את הדולרים מהשוק, כדי לרסן את הייסוף בשקל". הנגיד גם הבהיר כי הריבית הנמוכה "מתדלקת" את שוק הדיור: "ריבית של 1.75 אחוז זה נמוך, אנשים קונים והמחירים עולים. זה האתגר שלנו במדיניות המוניטארית הנוכחית, לכן אנו מנסים להשפיע על עלויות המימון של המשכנתאות בכל מיני דרכים. זה משחק שנמשך כל הזמן וכך עלינו לנהוג".
למשק חשוב יותר היצוא משוק הדיור, הבהיר פישר, וציין את סדר העדיפויות של בנק ישראל: "אם צריך לבחור, הייצוא יותר חשוב משוק הדיור. הייצוא תורם ערך מוסך של 70 אחוז והדיור ערך מוסף של 8 אחוז בלבד".
"אם ניכנס למיתון הגירעון יוכל להגיע ל-8 אחוז תוצר"
הנגיד נפנה להתייחס לגירעון במשק. "אחת הסיבות שצלחנו את המשבר ב-2008 הוא כי התחלנו עם גירעון של 0 אחוז תוצר", אמר פישר. "מ-2010 לא הצלחנו להוריד את הגירעון כמו שעשינו בתחילת שנות האלפיים, בגלל הבעיות במשק העולמי. היה פחות יצוא, פחות צמיחה, וזה פגע בגירעון".
הנגיד הוסיף: "מה הבעיה עם גירעון של 4.2 אחוז? הבעיה היא שאנחנו בתעסוקה מלאה, אין הרבה אבטלה ולא מותר להניח שבשנים הבאות תהיה צמיחב מהירה יותר, כמו שמניחים בארצות הברית ובאירופה".
"אין לנו את הלוקסוס הזה", המשיך פישר. "לכן צריך לטפל בגירעון בתקציב. לפני יומיים הודיע לפיד יחד עם נתניהו כי יעד הגירעון ל-2013 יהיה 3 אחוז - לדעתי זו החלטה אמיצה, חשובה, שאם נעמוד בה זה יתרום להתאוששות הצמיחה".
מה קרה בשנים האחרונות ואיך נוצר הגירעון? "הייתה קריסה של מערכת תקבולי המסים, שמאד רגישים למצב המשק. אם ניכנס למיתון בשנים הקרובות הגירעון יוכל להגיע ל-8 אחוז תוצר, אסור לנו להגיע למצב הזה", אמר פישר. "אני שמח לפיכך על יעד הגירעון שהציבו לפיד ונתניהו".
"אי-אפשר לנהל תקציב כשמוציאים 20 אחוז מהתוצר על ביטחון"
הנגיד נפנה להתייחס לחוב הלאומי ואמר כי "החוב נמצא במגמה". לסיום, התייחס פישר לסוגיית הגז מ"תמר" ותקציב הביטחון. "יהיה לנו הרבה גז שייכנס למשק, הרבה כסף שיגיע לממשלה. זה נקרא ׳המחלה ההולנדית׳, מה שקרה להולנד במאה הקודמת, כשגילו שם גז״, הסביר פישר. "זה לחץ על שער החליפין והרג את התעשייה שם".
"מי שמגלה עושר ומביא אותו למשק, מוביל לייסוף המטבע", הבהיר, וציין כי בשביל למנוע את העניין תוקם 'קרן עושר' שתקבל חלק מהמסים מתקבולי הגז, כאשר הכסף הזה יושקע בחו״ל, לא ייכנס למשק, ויימנע את ייסוף השקל.
לגבי תקציב הביטחון, אמר פישר: "אני רוצה רק שתראו את הצריכה הציבורית ביחס לתוצר. מקור הבעיות במשק בשנות השמונים היא מלחמת יום כיפור. אי-אפשר לנהל תקציב כשמוציאים 20 אחוז מהתוצר על ביטחון".
"עכשיו יש לנו תקציב ביטחון של 6.5 אחוז תוצר, שפל שלא נראה מאז 1954 - מאד נמוך בהשוואה בינלאומית, וזה תרם גם לצמיחת המשק שלנו", המשיך הנגיד. "זה יורד, אך במונחים ריאליים ההוצאות הביטחוניות גדלות דווקא".
"תקציב הביטחון הוא עדיין החלק הכי גדול בתקציב", סיכם. "כל ישראלי ששירת בצבא יכול להגיד שיש בזבוז ואי יעילות במערכת הביטחון ובצה"ל".
"השנה יש לחץ מיוחד וחזק על תקציב הביטחון", אמר פישר, וציין כי הדעות בממשלה חלוקות באשר לצורך בקיצוצים לאור המצב הגיאופוליטי. "אני רק רוצה להגיד שהיסטורית התקציב נמוך".
"אם כוללים בתקציב את העובדה ששכר אנשי קבע נמוך יותר מאשר בשוק, הוא מהווה יותר מ-8 אחוז תוצר, ויש סיבות כלכליות טובות לחפש בו מקורות לקיצוצים", המשיך פישר. "אני יודע שמה שהכי חשוב לישראל זה לשמור על הביטחון הלאומי, אבל לא צריך להגזים", סיכם.