מאז שרשת האינטרנט חדרה לחיינו בשנות ה-90 של המאה הקודמת, השתנה - ועדיין משתנה - העולם שבו אנו חיים בקצב מסחרר. מושגים כמו אי-מיילים, פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, טלפונים חכמים, אפליקציות ואחרים, שהפכו היום למוכרים ולשגורים כאילו היו אתנו שנים רבות, הם פיתוחים טכנולוגים של השנים האחרונות.
ההתפתחות המואצת של הטכנולוגיה ושל היכולות לתקשר ולהעביר מידע באמצעותה מגבירים גם את הצורך בהגנה על רעיונות טכנולוגיים. מי שיש לו את הסמכות והכוח לספק הגנה כזו לממציאים הם עורכי הפטנטים -אנשים בעלי הסמכה משפטית וטכנולוגית שמורשים לסייע לממציאים לרשום זכויות קניין רוחניות או פטנט על המצאתם.
נכנסת השנה לשנת ה-80 להיווסדה
בישראל פועלים היום כמה מאות עורכי פטנטים. בניגוד לעורכי הדין, שמיוצגים על-פי חוק באמצעות לשכת עורכי הדין, עורכי פטנטים אינם חייבים להיות חברים בלשכה כלשהי. עם זאת, רבים מרשמי הפטנטים הם עורכי דין.
כמדי שנה, גם השנה, 2013, דירגה חברת דן אנד ברדסטריט את משרדי עורכי הפטנטים בארץ לפי איכותם. "גלובס" מפרסם את הדירוג לראשונה ובבלעדיות.
יצוין כי השנה לראשונה שופר מודל הדירוג, והוא משקלל מספר פרמטרים שלפיהם נקבע מי הם משרדי עורכי הפטנטים המובילים בישראל - אמות-מידה כגון מספר עורכי הפטנטים והעובדים המקצועיים במשרד, זהות הלקוחות ומספר בקשות לרישום פטנט שהוגשו באמצעות המשרד בארץ ובחו"ל.
לפי דן אנד ברדסטריט, משרד ריינהולד-כהן ושותפיו (הנמנה עם קבוצת ריינהולד-כהן, הכוללת את משרד עורכי הדין גילת ברקת), המעסיק 44 עורכי פטנטים, שומר על הבכורה, ובדומה לשנים קודמות ממשיך להוביל גם השנה את הדירוג.
במקום השני נמצא משרד פרל-כהן-צדק-לצר (PCZL), שמעסיק 41 עורכי פטנטים. במקום השלישי מדורג משרד ארליך-אנד-פנסטר, עם 31 עורכי פטנטים. במקום הרביעי - משרד לוצאטו את לוצאטו, המונה 13 עורכי פטנטים. במקום החמישי - משרד וב, המעסיק 14 עורכי פטנטים. במקום השישי - משרד ד"ר אייל ברסלר; ובמקום השביעי מדורג משרד ד"ר מרק פרידמן.
משרד ריינהולד-כהן מוביל את דירוג עורכי הפטנטים זה שנים מספר. קבוצת ריינהולד מונה 245 עובדים, מתוכם 44 עורכי פטנטים. היא מפעילה מספר מחלקות מקצועיות, בהן מדעי-החיים וכימיה, היי-טק, טכנולוגיה וסימני מסחר.
לדברי דן אנד ברדסטריט, "העבודה הסינרגטית בין עורכי הפטנטים לעורכי הדין מאפשרת לריינהולד-כהן להציע פלטפורמה יעילה המפיקה את המרב מהקניין הרוחני של לקוחותיה".
הקבוצה, שתיכנס השנה לשנת ה-80 להיווסדה, המשיכה לצמוח ב-2012. לדברי השותפה-המנהלת בקבוצה, ד"ר בשמת גונן, כדי להתמודד עם העלייה במורכבות הפעילות בתחום הקניין הרוחני ודרישות משרדי הפטנטים בארץ ובעולם, גייס המשרד בשנים האחרונות אנשי מקצוע נוספים, רובם בעלי תארים אקדמיים גבוהים, וצמח ביותר מכ-20% בשנים האחרונות.
לדברי ד"ר גונן, "בכלל זה חיזקנו את תחומי הננוטכנולוגיה, הקלינטק, אנרגיה ירוקה, טכנולוגיית אחסון נתונים, הגנה מפני תקיפות סייבר, ניו-מדיה ואינטרנט, ועוד".
לדבריה, תחום זכויות היוצרים, שמתמודד בסוגיות מורכבות וחדישות ותחום האכיפה, חוזקו אף הם.
סניף חדש בלונדון לפרל
המשרד השני באיכותו ובגודלו, פרל-כהן-צדק-לצר (PCZL) הוא משרד עורכי דין ועורכי פטנטים בינלאומי, שלו סניפים בישראל, בארה"ב ובאנגליה. המשרד מייצג חברות ישראליות ובינלאומיות בתחומי היי-טק, מדעי החיים, פרמצבטיקה ומכשור רפואי. המשרד מונה 157 עובדים, מתוכם 41 עורכי פטנטים.
באופיו הבינלאומי של המשרד טמון יתרון משמעותי ויכולת לתת מענה לצורכי לקוחות ישראלים ובינלאומיים בזמן אמת. בשנת 2012 הגדיל המשרד את היקף פעילותו בארץ ובחו"ל, והוקם סניף חדש בלונדון. בעקבות זאת גדל מספר עורכי הפטנטים המועסקים במשרד בכ-30% לעומת שנת 2011.
משרד ארליך-אנד-פנסטר, שדורג במקום השלישי, מתמחה בעריכת ובהגשת בקשות לרישום פטנטים, מדגמים, סימני מסחר ותמיכה בליטיגציה בארץ ובחו"ל.
המשרד, שמונה 117 עובדים, מתוכם 31 עורכי פטנטים, פועל באמצעות מחלקות מקצועיות בתחומי מדעי החיים, פארמה, היי-טק, מכשור רפואי, פיזיקה ותוכנה. עם לקוחות המשרד נמנים מוסדות אקדמיים, מוסדות מחקר וחברות ישראליות ובינלאומיות.
משרד לוצאטו-את-לוצאטו, שדורג במקום הרביעי, מעסיק 13 עורכי פטנטים, והוא מעניק שירותים לענקי תעשיית התרופות בעולם, לרבות מתעשיות הכימיה והביוטכנולוגיה, לתעשיות הביטחוניות ולתעשיות החשמל והאלקטרוניקה. בנוסף מעניק המשרד שירותים לחברות לפיתוח קניין רוחני של האוניברסיטאות בישראל, לחממות טכנולוגיות וליזמים פרטיים רבים.
המשרד מעורב בהליכי ליטיגציה רבים בתחום הקניין הרוחני בישראל ובעולם.
"סין עקפה את ארה"ב בסיבוב בבקשות לרישום פטנטים"
"למרות ההאטה הכלכלית בעולם, ישנה עלייה מתמדת בכמות הבקשות לרישום פטנט המוגשות בעולם. המספר הכללי של בקשות לפטנט שהוגשו ב-2012, עבר את רף 2 מיליון הבקשות". כך אומר ל"גלובס" השותף-הבכיר, ד"ר אילן כהן, מנהל מחלקת מדעי החיים והכימיה בקבוצת ריינהולד-כהן, המדורגת במקום הראשון בארץ בדירוג משרדי עורכי הפטנטים לשנת 2012 של חברת דן אנד ברדסטריט.
לדברי כהן, זה עשרות השנים קיימת מגמה של עלייה - שהמשיכה גם בשנת 2012 - בחשיבותו של הקניין הרוחני בעולם העסקי המודרני, ככלי עסקי מרכזי וכמפתח ליצירת ערך ושמירה על יתרון תחרותי. כאשר חושבים על פיתוחים טכנולוגיים ועל רישום פטנטים המגינים עליהם, חושבים בעיקר על ארצות-הברית - המדינה שהולידה את האינטרנט.
עם זאת, מתברר כי יש מי ש"עקפה את ארצות-הברית בסיבוב". לדברי כהן, סין היא המדינה שבה הוגשו הכי הרבה בקשות לרישום פטנט בשנת 2012. "מספר הבקשות לפטנט שהוגש בסין הוא הגבוה בעולם - אף יותר מארה"ב אשר החזיקה בהגמוניה עד לאחרונה. סין הפכה להיות היעד השני בחשיבותו בעולם (לאחר ארה"ב) להגשה של בקשות לפטנט של ממציאים אשר מגישים בקשות מחוץ למדינתם".
ד"ר כהן מציין עוד כי "היום כ-80% מהערך של חברות ציבוריות בעולם מיוחס לקניין רוחני. קניין כזה כולל פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, כולם דברים שאי-אפשר לאחוז ביד. ב-10 השנים האחרונות נרשם יצוא של 45 מיליארד דולר של קניין רוחני, ואני מדבר על מכירה נטו של פטנטים. כשחברה זרה קונה חברה ישראלית במיליארד דולר, הקונה לא משלמת על דבר חוץ מאשר על קניין רוחני. זה הגורם הבולט שהפך את ישראל ממדינה דביטורית לקרדיטורית".
כהן ציין כי "התיקון המקיף והדרמטי של חוק הפטנטים בארה"ב, ששיאו היה ב-16 במארס 2013 עם הכניסה לתוקפם של הוראות חוק בעניין First Inventor to File, שהביאו את דרישות הרישום על-פי הדין בארה"ב להתאמה ולהאחדה עם הסטנדרטים המקובלים בעולם, עורר עניין רב אצל העוסקים בתחום".
- מהו החידוש החשוב שהביא עמו התיקון "הדרמטי" שאותו ציינת?
כהן: "על-פי הדין החדש, העיקרון של מתן פטנט ל'ראשון להמציא' התחלף בעיקרון של מתן פטנט לזה ש'הגיש לראשונה' את בקשת הפטנט. בשנת 2012 חזינו בהתפתחות דרמטית גם באירופה, עם ההחלטה על הקמת מערכת פטנטים אחידה כלל-אירופית, לרבות בתי משפט עם סמכות אכיפה פאן-אירופית, אשר תיכנס כנראה לתוקף בשנת 2014".
- מהן ההתפתחויות הפסיקתיות החשובות בתחום הפטנטים בארץ?
"בשנת 2012 ניתן פסק דין חשוב בתחום של 'המצאות שירות'. בהחלטה מחודש אוגוסט (בעניין ד"ר בייר נ' פלוראליטי) קבע בית המשפט העליון כי גם ויתור מפורש של עובד במסגרת הסכם העבודה שלו על תמורה בגין המצאותיו, אינו מונע את זכותו להגיש תביעה לוועדה לפיצויים ולתמלוגים הפועלת מכוח חוק הפטנטים, כדי שזו תחליט בדבר זכאותו לתמורה.
"בפסק דין נוסף של בית המשפט העליון אושרו החלטות רשם הפטנטים, שקבע כי המצאה בתחום החבלה שהמציא חבלן של משטרת ישראל, שייכת למשטרה ולא לחבלן. להחלטה זו צפויה להיות השלכה של ממש על שאלת הבעלות בהמצאות של עובדים".