שלוש יצירות חדשות עולות בערב אחד בהפקת המקור החדשה של מרכז סוזן דלל למחול. "הפרויקט החדש" כפי שמגדיר אותו מנכ"ל סוזן דלל, יאיר ורדי, משלב יוצרים צעירים מאסכולות שונות, ומצליח לנוע בביטחון בין הפיוטי והתיאטרלי, הפיזי והמוזיקלי.
פסטיבל "תל-אביב דאנס", העולה במהלך כל חודש מאי, מציע תוכנית מחול עשירה ומגוונת, ממיטב היוצרים הישראליים לצד יוצרים חדשניים מהזירה הבינלאומית. ההשקעה בפסטיבל עומדת על 590 אלף שקל. מתוך תקציב זה הוקצו כ-250-300 אלף שקל ליצירת הפרויקט החדש, שממשיך את מסורת הפקות המקור של מרכז סוזן דלל.
"חשוב למצוא יוצרים מתאימים, שכדאי להשקיע בהם ולטפח דור חדש. אני רואה בזה אחת החובות של המרכז", אומר ורדי. את תהליך הבחירה ביוצרים והליווי המקצועי הפקיד בידי צוות מנוסה, הכולל את דניאלה מיכאלי, מאטה מורי, אופיר דגן, רננה רז ועידו תדמור, שגם שימשו כמנטורים במהלך העבודה על היצירות.
אחד החסמים העומדים בפני יוצרים צעירים במחול הוא הקושי "להחזיק במה" לערב שלם וליצור מופע מקצועי לכל אורכו. פסטיבלים ואירועי מחול המקבצים מספר קטעים יחד מספקים פתרון חלקי להתנסות הנחוצה לכוריאוגרפים. במקרה של פרויקטים והפקות מונחות, ניכרת יד מקצועית מכוונת.
חיבור דיסיפלינות
"קאדם" של צביקה היזיקיאס ושירי קוונץ הוא מחול מקורי המביא אל הבמה ניחוח אתני בלתי משויך, מתוך ראייה חדשנית של מסורות שונות ומקורות השראה מגוונים. היצירה משולבת בהקרנת וידיאו המרחיבות את החוויה ומוזיקה מקורית של עמית חי כהן.
עידן פורגס, אף הוא יוצא אנסמבל בת שבע, שואב את השראתו מעולם התיאטרון הפיזי ותיאטרון רחוב. היצירה שלו "היא מתה בסוף" היא מעין דרמת מתח-קומית, שבה זמרת קברט, הגב' שישגריל מילר, נמצאת ערב הבכורה ללא רוח חיים. הלהקה והנהלת התיאטרון מתמודדים באופן מבולבל למדי עם ההצגה שחייבת להימשך. המופע כולל קטעי שירה ואביזרים.
"הריקוד הוא אמצעי עבורי לבדוק את גבולות היכולת והמרחב של הגוף. לתת לפרפורמר חוויה טוטאלית, וגם לקהל", אומר פורגס. היצירה התיאטרלית וההיתולית שלו שונה מאוד מהמינימליזם של "קאדם". היא נראית כמעשיית קומיקס מופרזת, עם נגיעות הומור ואף סטירה על עולמם של רקדנים ושחקנים.
עבודתו של נדב צלנר - Mashroom Z, עוסקת בחבורת אנשים והתנהלותם בחברה "אורבנית מעושנת", כהגדרתו, "שבה החיים מלאי פיתויים, רגעי שיא, שפל ושגרה". צלנר הוא בוגר להקת המחול הקיבוצית ורפרטואר היצירה מלווה במוזיקה מזרחית עכשווית, של להקת ימן בלוז.
על תפקיד התלבושות על הבמה, השונה בכל אחת מהיצירות, אומר עידו רקנאטי, ראש המסלול לאופנה וניהול מותג בסטודיו 6b: "החיבור בין אופנה לבין תיאטרון ומחול הוא טבעי. תחום האופנה הוא לא רק לבוש, זו הוויה רוויה במסרים וברעיונות. הקשר בין אנשים יוצרים צריך לבוא מהרבה דיסיפלינות".
מופעי הבכורה: 16, 17 במאי, מרכז סוזן דלל