"עובדה", יום ב' 21:00, ערוץ 2 קשת
לא הרבה זמן, במונחים טלוויזיוניים, מאז הטיל מאיר דגן את הפצצה שלו נגד הפצצה באיראן, והנה הוא חוזר לכורסת המרואיין ב"עובדה", והפעם פחות כראש המוסד לשעבר, אלא כמי שנולד מחדש: גידול סרטני התגלה בכבדו, הרופאים כבר קצבו את ימיו, והנה עבר השתלת כבד, ואם להדיוט שכמוני מותר לשפוט על-פי הצילום בטלוויזיה - הרי שהוא שב לאיתנו, אפילו במשנה מרץ, השיל מעליו כמה קילוגרמים ונכון לתת את מופע הקאמבק שלו אצל אילנה דיין, אותה הבמה שמעליה הזהיר, התריע, ספג אש, במה שהייתה עלולה להיות "עדות שכיב מרע" שלו.
באופן מוזר, זה החידוש העיתונאי העיקרי בראיון עם דגן הערב: העובדה שסבר כי ייתכן וימיו ספורים מקנה משנה תוקף לעמדתו הנחרצת נגד תקיפת מתקני הגרעין באיראן. כל השאר הוא בגדר סיפור אישי מעניין, או חזרה על הדברים שכבר שמענו.
מי שרוצה לארגן לעצמו ערב של ראשים מדברים, מעין גרסה אלטרנטיבית ל"שומרי הסף", מוזמן להמשיך מאולפנה של אילנה דיין היישר אל כורסתו של יורם יובל שיארח ב"שיחות נפש" (22:45, ערוץ 8) את אפרים הלוי.
מה זאת אהבה?
"סקס והעולם הגדול", ב' 23:10, ערוץ 8
יש דברים שבהם אין תחליף למקור, אולי משום כך תוכניות על סקס הן בעיניי מעט משעממות. אלא שלא כך הוא באשר לתוכנית הזאת שעוברת בין מדינות ויבשות ובודקת כיצד מתייחסים בהן לדימוי הגוף, לנשיות, לגבריות ולסקס. התוצאה מאששת את הקלישאה הוותיקה שלפיה "פורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה". זה נשמע אולי מעט צפוי מראש, אבל התוצאה מעניינת.