גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתחמם: ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה בבנק הבינלאומי

יו"ר ועד העובדים בבינלאומי: "אם ההנהלה לא תדבר איתנו, הכול פתוח" ■ הבינלאומי: "סכסוך העבודה נשען על עילות שוליות" ■ בדיסקונט ההנהלה לא תפטר עובדים קבועים, ומתכננת לאמץ הסכם עבודה דיפרנציאלי כמו בבנק הפועלים

החרפה ביחסי העבודה בבנקים: לאחר שאתמול (א') הודיעה ההסתדרות על סכסוך עבודה בבנק דיסקונט, היום הודיע ועד העובדים של הבינלאומי על סכסוך עבודה בבנק זה ובבנק פאג"י, המשתייך לקבוצה. "אנו קוראים להנהלה לשבת, לדבר איתנו ולנהל מו"מ - מושג שהם לא משתמשים בו ומתחמקים ממנו. אם זה לא יועיל, אז הכול פתוח", אמר ל"גלובס" יו"ר הוועד, חנוך ליבנה.

מהבנק הבינלאומי נמסר: "שיעור עליית השכר בבינלאומי הוא מהגבוהים במשק הישראלי - 5.8% בשנה, כל שנה וגם השנה. זאת בנוסף לבונוס נאה שמשולם בימים אלה. לאור תנאי שכר טובים אלה תמוהה הכרזת הסכסוך שנשען על עילות רעועות ושוליות. ההנהלה מצרה על ההכרזה שיש בה אך רק לפגוע בבנק ובעובדיו".

ציון שמע, יו"ר חטיבת עובדי הבנקים בהסתדרות, מסר: "אני מאמין שבמשא ומתן אינטנסיבי וענייני ניתן יהיה לפתור את המחלוקות ולהימנע מצעדים ארגוניים שיפגעו הן בעובדים הן בבנק".

"לשמור על שפיות העובדים"

סכסוך העבודה בבינלאומי מתבסס על כמה טענות: הראשונה היא על כך שהנהלת הבנק מסרבת להאריך את ההסכמים הקיבוציים בבנק לחמש שנים. בוועד העובדים טוענים כי קיים צורך להאריך את הסכם העבודה, על רקע מסקנות ועדת הריכוזיות. נזכיר כי לפי מסקנות ועדה זו, אמור בעל השליטה בבנק, צדיק בינו, להיפרד מאחת מאחזקותיו: הבנק הבינלאומי או פז. הואיל וקיימת סבירות כי בינו יבחר להיפרד מהבינלאומי, דורש ועד העובדים להאריך את ההסכם, כדי להימנע מהאי-ודאות של בעלים חדש. מקורבים לבנק אומרים שלא שללו את הארכת ההסכם, ויש נכונות לפתוח זאת להידברות.

בוועד העובדים ציינו כי סכסוך העבודה מוכרז גם על רקע עומס עבודה בלתי-סביר בבנק. "עובדי הבנק מתמודדים עם לחץ עבודה בלתי נסבל ובלתי סביר בכל קנה מידה. לא ייתכן שבזמן שהעובדים לא יכולים אפילו לאכול צהריים או לצאת לחופשות שמגיעות להם כדין, הנהלת הבנק תטען שלפי כל מיני חישובי נוסחאות, לא קיים עומס עבודה", אמר ליבנה.

- איך אתה יכול לדרוש תוספת של כוח אדם, כשבפועל כל המערכת הבנקאית נמצאת בהתייעלות ובצמצומים?

ליבנה: "צריך לזכור שהבנק הבינלאומי הוא היחיד מבין הבנקים הגדולים שרשם צמיחה משמעותית ברווחים. כמו כן, האם הצמצומים השונים בהנהלה היו באותו מידה כמו בסניפים? אני לא בטוח".

בבנק הבינלאומי דחו את הטענה על עומס עבודה. מקורבים לבנק אומרים כי לפי מדדים שונים ובגיבוי חברת ייעוץ שהבנק שכר, עולה כי אין עומס גדול על עובדי הסניפים. "אם כבר, העומס על העובדים בבנק הבינלאומי נמוך מאלו שבבנקים אחרים", טוען גורם בבנק.

נזכיר כי סכסוך העבודה הקודם בבנק, לפני 3 שנים בקירוב, הגיע עד לכדי שביתה. בסיומה של השביתה נקבעה תקופה של שקט תעשייתי, שצפויה לפוג בחודש מאי. בכל אופן, לדברי ליבנה הסכסוך הנוכחי אינו קשור לנושאים שהיו על הפרק בסכסוך הקודם. "אין בסכסוך תביעה כספית, אלא הגנה על העבודה המאורגנת, ועל הבריאות והשפיות של העובדים מול מתקפות זעם של לקוחות, שנפגעים גם כן מהעומס המוטל על עובדי הסניפים", אמר יו"ר ועד העובדים.

בשיחה עם "גלובס" אמר ליבנה כי ההנהלה פוגעת בוועד העובדים. "ההנהלה פועלת באופן סיסטמטי לפגוע בעבודה המאורגנת. מתנכלים לחברי הועד ומתעלמים מדרישות שונות שלנו המגיעות לנו לפי הסכמי העבודה", אמר ליבנה. מקורבים לבנק טוענים כי אין פגיעה בוועד ובתקשורת שלו מול העובדים. "הדרישה היחידה היא שלא יהיו תכנים פוגעניים ושקריים, ושהם יפורסמו בתום יום העבודה כשם שהודעות ההנהלה מפורסמות בשעות אלו", אמר מקורב לבנק.

אין פיטורים בדיסקונט

ובינתיים בדיסקונט, היחסים בין ועד העובדים להנהלה מתוחים גם כן. כאמור, אתמול הודיע הוועד, בראשות ריקי בכר, על סכסוך עבודה והתחלה של שביתה בעוד שבועיים. עם זאת, הצדדים מנסים להנמיך את גובה הלהבות, ולפי הערכות הסיכוי לשביתה נמוך למדי. הסיבה לסכסוך העבודה היא דיונים על הסכם השכר העתידי בבנק.

ככל הידוע, המחלוקת היא על תוספת השכר בלבד. גורמים בדיסקונט הדגישו כי בניגוד לפרסומים קודמים, אין להנהלה כל כוונה לפטר עובדים קבועים. הנהלת דיסקונט, בראשות ראובן שפיגל, מבקשת לבצע הקפאה של השכר, ולעצור בשנתיים הקרובות את "הטייס האוטומטי" - מנגנון להעלאה אוטומטית של שכר העובדים. במשך השנים עלה השכר של עובדי דיסקונט בכ-5% בשנה ובהסכם האחרון עלה ב-3.6% בשנה. כעת מבקש שפיגל לבלום את העלייה בשנתיים הקרובות.

עם זאת, מנכ"ל דיסקונט מבין כי בסופו של דבר יצטרך להתפשר, ולא יוכל לבלום לחלוטין את העלאת השכר. על כן מסתמן כי בבנק יחתרו למתווה העלאת שכר בדומה לזה שנחתם באחרונה בבנק הפועלים, קרי העלאה דיפרנציאלית לעובדים בהתאם לרמת השכר.

נזכיר כי בתחילת מארס חתמה הנהלת בנק הפועלים, בראשותו של ציון קינן, על הסכם שכר במבנה שונה מההסכמים המקובלים במערכת הבנקאית. מדובר בהסכם מיוחד, שהחידוש המרכזי בו הוא הדיפרנציאציה בין הדרגים השונים בבנק, ובכך שהוא בעצם מטפל בראשונה בצמצום פערי השכר: ככל שהעובד זוטר יותר, תוספת השכר שיקבל תהיה בשיעור גדול יותר. התוספות נעות בטווח של 1.5%-6% בפעימה אחת לחמש שנים. דרגות בכירות בבנק לא מקבלות תוספת שכר, ולהנהלת הבנק והדירקטוריון ישנו אף קיצוץ בשכר.

אלא שבה בשעה שבבנק הפועלים כ-90% מהעובדים קיבלו תוספת שכר כלשהי, בבנק דיסקונט שיעור העובדים שלהם שפיגל מתכוון לתת העלאה יהיה נמוך דרמטית; ההעלאה תינתן רק לעובדים בעלי שכר נמוך יחסית - כרבע מעובדי הבנק. הסיבה לכך ששפיגל קשוח יותר מקינן במדיניות זו, היא שיחס היעילות התפעולי בדיסקונט נמוך משמעותית מזה של בנק הפועלים (75% בדיסקונט לעומת כ-65% בפועלים), וכן בשל תמהיל העובדים השונה בין הבנקים.

עם זאת, נציין כי בה בעת שבבנק הפועלים הסכם השכר המדובר הוא לחמש שנים, בדיסקונט מדובר בהסכם לשנתיים בלבד. שפיגל ובכר אמורים להיפגש מחר ולדון במתווה, ונראה כי בכר ינסה להרחיב כמה שיותר את מעגל העובדים שייהנו בתוספת שכר. בכל אופן, שפיגל יחתור לכך שסך העלייה השנתית בשכר עובדי הבנק יהיה פחות מ-1%.

הפועלים הפריש 185 מיליון שקל ב-2012 בגין תוכנית ההתייעלות

בנק הפועלים ביצע הפרשה של 185 מיליון שקל ב-2012 בעקבות תוכנית ההתייעלות של הבנק - כך עולה מדוחות הבנק. ההפרשה היא בגין פרישה של עובדים ממטה הבנק.

נזכיר כי באוגוסט אשתקד הודיע הבנק בניהולו של ציון קינן על תוכנית התייעלות במטהו. במסגרת התייעלות זו אמור לצאת לפועל קיצוץ של עד 650 משרות (כ-20%-30% מהמשרות במטה). חלק מהעובדים ינויד בבנק, וחלק אחר יעזוב בפרישה מוקדמת. כמו כן, הבנק מקטין במסגרת תוכנית ההתייעלות את מספרם של עובדי המיקור חוץ והעובדים הזמניים. יישום התוכנית אמור להימשך שנה וחצי (כלומר אמור להסתיים בעוד שנה בקירוב), אך הבנק הפריש כבר בדוחות 2012 את מלוא הסכום בעבור הפרישה של אותם עובדים שיעזבו את הבנק.

נציין כי הוצאות השכר של הבנק עמדו ב-2012 על 5.01 מיליארד שקל, עלייה של 253 מיליון שקל לעומת 2011; חלק הארי של העלייה (185 מיליון שקל) נובע מהפרשות של תוכנית ההתייעלות.

נזכיר כי גם בבנק לאומי בוצעה הפרשה גדולה בשנה שעברה בעקבות ההתייעלות. הבנק הפריש 323 מיליון שקל בעקבות תוכנית ההתייעלות הכוללת קיצוץ של כ-800 משרות. נוצר מצב שבו שני הבנקים מובילים תוכנית התייעלות מאסיבית, אך ההפרשה של לאומי גבוהה יותר מזו של הפועלים. הסיבה לכך היא שבשנתיים האחרונות, ההוצאה השוטפת של הפועלים לפרישה מוקדמת הייתה גבוהה יותר מזו של לאומי, ולכן כעת לאומי סוגר, פחות או יותר, את הפער באמצעות הפרשה חד-פעמית גבוהה יותר.

הפועלים התחיל להוציא לפועל תוכנית התייעלות כבר לפני שלוש שנים. ראשית טיפל הבנק בהתייעלות הסניפים, וביצע שם שינוי בתהליכי עבודה, שהביא לכך שפעילות הבק-אופיס הוצאה מחוץ לסניף. לאחר שמרבית סניפי הבנק סיימו לעבור את התהליך, עבר הבנק לתהליך של התייעלות המטה. כאמור, תהליך זה אמור להסתיים בעוד שנה בקירוב, אך מבחינת קינן זהו לא הצעד האחרון, והוא מתכוון לבצע צעדים נוספים שישפרו את יחס היעילות התפעולית של הבנק. אחד מהצעדים האלה היה גיבוש הסכם שכר חדש עם ועד העובדים, ולפיו יקבלו עובדי הבנק העלאת שכר בשיעור של 1.5%-6% בלבד בחמש השנים הקרובות.

עלויות השכר בבנקים

עוד כתבות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים