1. רחמים גדולים על אוהדי בית"ר ירושלים. הם מתחננים לניר ברקת שיביא אליהם כבר את "המשיח התימני", כפי שזעק אחד השלטים שהניפו השנה בטדי, כדי שייגאל אותם מייסוריו של ארקדי גאידמק. הפסיכולוגיה מאחורי הכמיהה של אוהדי בית"ר לרכישה על-ידי אלי טביב די ברורה: גאידמק כבר כמה שנים לא משקיע כספים ברמה שהולמת מועדון ענק כמו בית"ר, והעונה הוא הרחיק לכת והגיע לנקודת האל-חזור כשהעז להביא לקבוצה שני שחקנים שמעיינים בקוראן. כך שבאין ציפור שיר, גם עורב ייחשב לזמיר.
אין טעם לכתוב כאן בפעם המאתיים אלף את קורות חייו של האיש. על ההרשעות הפליליות מהעבר, ההרשעות בבתי הדין של ההתאחדות בגין חוזים כפולים, כתב האישום בגין הכאת אוהד קטין של הפועל ת"א והעלמת ראיות שעדיין עומד נגדו, אינספור התביעות של שחקנים במוסד לבוררות על שכר שלא שולם להם, העסקה ההזויה עם עמוס לוזון על עומר דמארי שהגיעה לכדי חקירה במפלג ההונאה (התיק בנושא נסגר). הכל ידוע. אבל מה שאוהדי בית"ר לא קולטים כנראה, מעבר לדברים האלו, זה שלאיש אין סנטימנטים.
את הפועל כפ"ס, המועדון של עיר הולדתו וילדותו, טביב לא היסס לפרק מנכסיו עם מכירת השחקנים המיתולוגית להפועל ת"א (בקרוב הוא שוב יכתת רגליו לביהמ"ש, לאחר שמפרק הפועל כפ"ס הכריז על חידוש התביעה של המועדון בנושא). אחר כך הגיעה הטלנובלה במתחם וולפסון. עכשיו הוא רוצה לרכוש את בית"ר, עסק ששונה ב-180 מעלות, אידיאולוגית, מקצועית ותפיסתית מקבוצתו הקודמת הפועל ת"א.
רחמים גדולים על אוהדי בית"ר. כי אולי בהתחלה, כלומר מחר, יהיה קצת יותר טוב; אבל אחרי מחר יגיע מחרתיים, וטביב - גם אם עדר המעריצות שלו בערוץ הספורט יתעקש לטעון הפוך (שלמה שרף, אלי אוחנה) - הוא אולי משיח, אבל כזה שדוהר ללא סוס.
2. המקרה של הפועל ר"ג עוד יותר מסובך. שם את הקבוצה מחזיקים בעלים שהם גם אוהדים שרופים של המועדון, מורי ארקין ובנו ניר. קונספט של אוהדים שמחזיקים ומשקיעים בקבוצה שלהם הוא "הקונספט הרומנטי". אצל הארקינים זה נראה עוד יותר רומנטי לאור המיליונים (הדו-ספרתיים) שהם הזרימו כדי להחזיק את המועדון הקטן הזה בשתי הליגות העליונות, כשעל הדרך הם גם הצליחו לגאול אותו מההסתבכויות של ירון קוריס עם השוק האפור.
רומנטיקה? לא בטוח. זה מאוד לא רומנטי שבהרכב של הקבוצה נמצא הצאצא הנוסף לשושלת ארקין, השוער איתי, שמקומו היה מובטח כל עוד משפחתו היא בעלת המאה. שוער שליגת העל גדולה עליו בכמה מידות, וכל איש מקצוע עם הבנה מינימלית טרח לפרשן את זה במהלך העונה. לשוער הזה יש חלק משמעותי מאוד בעובדה שקבוצה מוכשרת עם שמות כמו מנגה, סידיבה, זגורי, בוקסנבוים וזנדברג ירדה ליגה.
מה יהיה עכשיו עם הרומנטיקה? בסוף השנה שעברה, לאחר אירועי האלימות בכדורגל הישראלי, איימו הארקינים לנטוש את העגלה. האיומים התפוגגו, ופתאום באה עונה גדולה בגביע המדינה, ועונה קטנה מאוד בליגה. והארקינים? שוב מפזרים קולות של נטישה. אבוי לקבוצה שאלו הם האוהדים השרופים שלה.