קונצרן טאטא ההודי ישקיע עד 5 מיליון דולר בקרן של רמות, חברת המסחור של אוניברסיטת תל אביב. הקרן ניצבת לפני סגירה ראשונה, בהיקף של 5 מיליון דולר, מתוך סכום כולל של 20 מיליון דולר. בשלב הראשון תשקיע טאטא, ככל הנראה, כ-2.5 מיליון דולר. מטרת הקרן, ששמה קרן מומנטום, היא להשקיע במיזמים שמבוססים על עבודתם של חוקרי האוניברסיטה.
טאטא, החברה הגדולה בהודו, מגלגלת הכנסות בהיקף של 100 מיליארד דולר, לאחר כשבע שנים של צמיחה מהירה, ושואפת להגדיל את המחזור לרמה של 500 מיליארד בשנים הקרובות. כ-58% מפעילותה החברה היא בינלאומית והיא פועלת בכ-80 מדינות. טאטא מוכרת במיוחד מפעילותה בתחום הרכב והיא מייצרת משאיות אשר מוכרות לרוב מי שביקר בהודו, זאת בנוסף לשליטה במותגים יגואר ולנדרובר. החברה פעילה בתחומי תעשייה אחרים בהפ מערכות בקרה, IT, חומרים, חומרה ושירותי טלקום ויש לה גם מחלקת פארמה.
ההשקעה של טאטא בקרן מומנטום היא זניחה ביחס להיקף הפעילות של התאגיד, אולם יש לה משמעות משום שמדובר בפעם הראשונה שבה החברה משקיעה בישראל. שיתוף הפעולה בין שני הצדדים צפוי להתבצע בפורמט ייחודי.
הקרן תפעל בשלושה תחומים: הנדסה ומדעים מדויקים; בריאות וקלינטק. לכל תחום תהיה ועדה מייעצת שבה יהיה חבר גם בכיר בטאטא, לצד מומחים בינלאומיים וישראלים בתחום.
הנדסה, בריאות וקלינטק
הוועדה תבחר את הפעילויות הנכנסות לקרן ותכוון את התפתחותן. כאשר יוחלט להוציא טכנולוגיה מסוימת לשוק, לטאטא תהיה זכות סירוב ראשונה לרכוש אותה (שתוגבל לשבועיים) וזכות לנהל מו"מ במשך חודשיים. לאחר מכן, תוכל מומנטום למסחר את הטכנולוגיה לגופים אחרים.
בחודשים האחרונים נפגשו נציגי טאטא עם מעל 70 חוקרים באוניברסיטה ושוחחו איתם על הפיתוחים שעשויים לנבוע ממעבדותיהם. הם נתנו לכל טכנולוגיה ציונים על בסיס כמה מדדים וביניהם: רלוונטיות להודו, רלוונטיות לטאטא, רלוונטיות לטאטא של המחר, היקף השוק הפוטנציאלי וכדומה. ההשקעה מעידה כי החברה נתקלה במגוון של פרויקטים רלוונטיים מבחינתה.
רמות תקים חברה בת שתהיה הגוף המנהל של הקרן. את החברה ינהל שלמה נמרודי, שהוא גם מנכ"ל רמות.
נמרודי, בעבר מנכ"ל ונשיא אינדיגו ו-vizRT, אשר משמש בתפקיד מנכ"ל רמות כשנה, אמר כי: "ברמות רשומות 600 משפחות פטנטים, מהן 50% שנרשמו רק בחמש השנים האחרונות. הישג זה מבטא בין היתר את הקליטה של כ-100 חוקרים חדשים לאוניברסיטה בשנים האחרונות, מאוניברסיטאות מובילות בעולם". הוא ציין כי בפרויקטים יישומיים באוניברסיטת תל אביב מושקעים בשנה כ-150 מיליון דולר, שמניבים את החברות הנכנסות לקרן.
"המודל של הקרן הוא שההכנסות ממסחור יחולקו כבר החל מהשנה הרביעית לפעילות הקרן ויימשכו עד 20 שנה, עד תום תקופת הפטנטים של הטכנולוגיות בקרן. זה יתרון עבור המשקיע כי ההסכמים שחותמות אוניברסיטאות הן בדרך כלל הסכמי תמלוגים שאינם מדללים".
הכנסותיה של רמות עומדות היום על 70 מיליון שקל, ומוצריה המובילים הם זיכרון פלאש שמוסחר לסנדיסק, תרופת השינה סירקדין של חברת נעורים, מי פה של חברת ליפימיקס, הטכנולוגיה בבסיס הטיפול של חברת בריינסטורם ב-ALS ועוד. "ההכנסות של 70 מיליון שקל הן נמוכות אך זה רק אומר לאן ניתן להגיע", אומר נמרודי, "מכון ויצמן הכניס בשנים מסוימות כ-300 מיליון דולר".
סטנפורד ועמק הסיליקון
ד"ר גיורא ירון, ראש הועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב, אמר כי: "אנחנו רוצים ליצור כאן באוניברסיטת תל אביב שיתוף פעולה עם התעשייה על בסיס המודל של הקשר בין סטנפורד לסיליקון ואלי. גם שם זה התחיל בהחלטה של נשיא אוניברסיטה אחד, והמשיך בהקמת חברות כמו סיסקו וגוגל, והיום ברוב שולחנות הקפיטריה בסטנפורד, רואים פרופסור ומשקיע הון סיכון, יושבים ומריצים רעיונות".