גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"ל פימקו: "יש חשש אמיתי לבועה, אנחנו במצב של 50:50"

מושב הפתיחה של כנס מילקן בלוס אנג'לס קיבץ כמה מהכלכלנים הבכירים בעולם שלא הצליחו להסכים על הכיוון אליו שועטת הכלכלה העולמית

"אנחנו חיים בעולם שבו הצמיחה כולה נתמכת בבנק הפדרלי והשווקים נתמכים מאוד מאוד בבנק הפדרלי. כולנו תלויים בזה וזו מציאות קשה שלא ניתן יהיה לשמר למשך זמן רב", כך הגדיר היום את מצבה של הכלכלה העולמית מוחמד אל-עריאן, המנכ"ל ומנהל ההשקעות הראשי של קרן פימקו הנחשב לאחד הכלכלנים הבכירים בעולם.

במושב הפתיחה של הכנס הגלובלי של מכון מילקן, הנחשב לאחד הכנסים החשובים בעולם המתקיים השבוע בלוס אנג'לס, העריך אל-עריאן כי "יש כבר חשש אמיתי לבועה כשאנחנו רואים חוסר התאמה ברור בין ערך ממשי של נכסים לבין המחיר וחלוקת לא נכונה של המשאבים". הוא הוסיף וטען: "אנחנו מסתכלים על סיכוי של 50:50 לגבי היכולת שלנו להציל את השווקים ולהשתלט בעזרת רגולציה על המגמה הזו - וחוסר הוודאות הזה מטריד רבים".

לצד אל-עריאן במושב הפתיחה של הכנס שעסק בשווקים גלובליים בעיתות משתנות, דיברה גם סגנית הנשיא של הבנק העולמי המתפקדת גם כגזברית והמנהלת הפיננסית של הבנק - מדלן אנטונצ'יק שמחתה על מה שהיא הגדירה "רגולציה לא החלטית ומשתנית כל הזמן" בכל רחבי העולם בהתמודדות עם האתגרים בתחומי התעסוקה והחינוך ועם התנודתיות הגבוהה בשווקים. "בנקים בכל העולם מחזיקים היום נכסים בשיעור יוצא דופן ביחס לתל"ג במדינותיהם - 30 אחוזים ביפן, 25 אחוזים בבריטניה. אבל המדאיג אפילו יותר הוא שיעורי המינוף המבהילים וההשלכות על האינדיקטורים הכלכליים".

נשיא קבוצת CME, טרי דאפי, טען בתגובה שחוסר ההחלטיות ברגולציה הוא בעיקר כי "הרגולציה יודעת איך להיכנס - אך לא חושבת איך לצאת". לדבריו, "אנחנו עוטים על עצמנו רגולציה עד כדי הכחדה; לפני שנכנסים עמוק יותר צריכים לגבש תכנית מסודרת וברורה ליציאה". אל אריאן ל"פימקו" טען, מצידו, כי התקווה הגדולה היא ש'היד הנעלמה של הבנק הפדרלי תהפוך להיות היד הנעלמה של השווקים בעצמם - אך השאלה היא מתי וכיצד".

"הכלכלה והצמיחה הם כמו גלים והדרך שבה אנשים בוחרים להתערב היא כמו התהליך של גלישת גלים: צריך לזהות את הגדל, לרכב עליו, להבין מה מניע אותו ולדעת איך הוא יישבר כדי לצאת בזמן ולמצוא גל אחר; יש לאנשים כל מיני גישות - יש כאלה שחושבים הגל הזה הוא גל כל כך מלאכותי שאי אפשר לחזות אותו ולכן הרבה בוחרים לא לעלות עליו מחשש שהוא יתנפץ במפתיע - ויש כאלה שמאמינים שהוא גל נצחי שלא ייגמר. המציאות היא איפשהו באמצע", התבדח אל-עריאן.

בכל הנוגע ליציאת הבנק הפדרלי מהשווקים אמר מנכ"ל פימקו: "הפד ייצא בשני תנאים - וחשוב להבין את זה. או שהם ייצאו כי הם מצליחים או שהם ייצאו כי הם לא אפקטיביים. אלה שתי נסיבות מאוד שונות ליציאה. הפד לא כאן כי הוא רוצה להיות אלא כי הוא חש שהוא מוכרח להיות - בעיקר כי המערכת הפוליטית, בארה"ב ואפילו יותר מזה באירופה, מוצאת שקשה לה מאוד להגיב באופן עצמאי למציאות החדשה: מציאות שבה הבטחנו יותר מדי לחברה, התחייבנו למשהו שאנחנו לא יכולים לספק. הסיבה השנייה היא ההבנה שאנחנו מתמודדים עם אבטלה גואה ועם שינויים כלכליים שמתקיימים בקצב מהיר ומסחרר בהרבה מבעבר".

"התערבות אגרסיבית חסרת תקדים או איחוד אירופי מצומק"

מקום מרכזי בדיון על עתיד הכלכלה תפסה, שלא במפתיע, הסוגיה האירופית - גם לגביה נחלקו הדוברים בפאנל. סגנית נשיא הבנק העולמי בחרה דווקא להציג תפיסה אופטימית באשר לעתיד האיחוד במתכונתו הנוכחית: "אני חושבת שאנחנו כאמריקנים לא הערכנו את המצב הפוליטי באירופה נכון, ואת החשש הפוליטי שלהם ממלחמה. יש משהו באיחוד האירופי שממש חושש ממלחמה, שעדיין זוכר את מה שיצרו המלחמות הקודמות, וזה יוצר את המחויבות האדירה שלהם לאיחוד. אני תמיד הייתי ספקנית - אבל אני לאט לאט מתחילה לחשוב שזה יכול לעבוד. תחשבו כמה זמן לקח לנו כארצות הברית להיות מדינה אחת מתפקדת. אף אחד לא רוצה היום להיות השחקן ששובר את האחדות באירופה ומסכן את היציבות ביבשת, הנסיבות הפוליטיות האלה מחזיקות אותם ביחד ותראו כמה הם הצליחו להשיג עד עכשיו. יש להם אתגרים אדירים אבל גם מחוייבות אדירה".

אל-עריאן, מצידו, טוען כי אירופה מגיעה כעת לצומת דרכים קריטי בו נדרשת החלטה הכרחית ללא יכולת לבחור בדרך ביניים: "אנחנו רואים שמצד אחד מסתכלים על השווקים וזה נראה שאירופה נרגעה והשווקים חוזרים למצב נורמלי, ומצד שני מסתכלים על נתונים כמו האבטלה בספרד - והאינדיקטורים מבהילים. מצד אחד יציבות פיננסית, מצד שני כלכלה שלא מתפקדת באופן שבו היא צריכה. זה מראה שמדובר בלככלה שנאחזת בבנק מרכזי וזה אומר שיש שני תרחישים: או שהכלכלות היציבות יסכימו, באופן פוליטי, לתמוך באופן החלטי ואגרסיבי בכלכלות המקרטעות וזו תהיה דרך יקרה שאי אפשר יהיה לעצור ולפקפק בה כל יום, אלא תידרש פעילות מתמשכת וחזקה. אופציה שניה היא איחוד אירופי קטן יותר", לדבריו.

פאנל הכלכלנים הבכירים הסכים כי דרושה הסכמה "חד משמעית" לפחות בין ארבע המעצמות הבכירות של אירופה בכדי ליצוא תיאום ומחוייבות שיסייעו בפיתרון המשבר ביבשת.

"גם באירופה וגם כאן בארה"ב - ההבנה צריכה להיות שצריך להתאים את הציפיות של הציבור למציאות הכלכלית", טענה בכירת הבנק העולמי. "כל פוליטיקאי שנבחר רוצה לשנות את המצב ולהיות מושיע, וכתוצאה מזה יש לנו מדיניות שהיא לא מתמשכת ולא יציבה. צריך לקבל החלטות ולבצע רפורמה פיסקלית, רפורמה בתעסוקה - ובעיקר לשאוף לתיאום לא רק בתוך ארה"ב אלא בתוך כל הכלכלה העולמית".

אל-עריאן מצידו, סיכם וטען כי המפתח להשגת צמיחה ומניעת משבר נוסף הוא יישום של החדשנות בענפים המסורתיים יותר ובסקטורים שאינם נהנים מפירות החדשנות. "לא נכון לומר שאמריקה היא כבר לא ארץ של אפשרויות ושהעולם הוא מסוכן; כשאתה מדבר על כלכלנים בחברות אנרגיה או אנליסטים בחברות דיגיטליזציה- הם לא יכולים להאמין כמה אפשרויות נפרסות בפניהם. הבעיה היא שמדובר בסקטורים מסויימים. אנחנו צריכים לוודא שהסקטורים האלה משפיעים על הסקטורים האחרים שלא צומחים ומתחדשים ולא להיפך".

"מעל הכל", סיכם מנכ"ל פימקו, "צריך להפוך את הדרך שבה אנחנו מתייחסים לפיתרון משברים כלכליים - לא צריך לחשוב כל פעם על הצעד הבא ואז להסביר אותו לציבור אלא ליצור הסכמה, ואפשר לעשות את זה, על היעדים לחמש שנים הבאות - ולבנות את התכנית אחורה. לשאול את עצמנו מה הדברים המרכזיים שאנחנו צריכים לעשות עכשיו כדי להגיע למקום שבו אנחנו רוצים להיות עוד 5 שנים".

עוד כתבות

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: יח''צ

כמעט 100 מיליון שקל בשנה: זה שיאן השכר החדש בבורסת ת"א

עלות שכרו של מנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס בשנת 2023 עמדה על כ-26 מיליון דולר, רוב הסכום ניתן כתגמול הוני ● פרנסיס עקף בכך את ברק עילם, מנכ"ל נייס והפך לשיאן השכר בבורסה המקומית ● בשנה שעברה הביעו בעלי המניות של טבע מחאה על התגמולים הגבוהים לעומת ביצועי המניה באותה עת ● בתוך כך, טבע קיבלה אישור FDA לתרופת ביוסימילר

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מחירי הנפט צללו בכ-3%

הנאסד"ק ירד ב-1.2% ● מדד הקאק עלה ב-0.6% ● ירידה במדד המחירים לצרכן בבריטניה, אך מעל הצפי ● יצרנית השבבים ההולנדית ASML יורדת ב-5% ●  ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" • מיקרוסופט תשקיע 1.5 מיליארד דולר בחברת ה-AI מאיחוד האמירויות • יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

יצחק קרויזר, עוצמה יהודית / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האם שיעורי הגיוס באוכלוסייה הכללית נמצאים במגמת ירידה?

האם שיעורי הגיוס יורדים בחברה הכללית כפי שטוען ח"כ יצחק קרויזר? פירקנו לגורמים ● המשרוקית של גלובס

טיל איראני ליד ים המלח, ששוגר לעבר ישראל ויורט / צילום: Reuters, ALON BEN MORDECHAI

איראן אוזרת אומץ ולוקחת הימור מסוכן בעימות גלוי מול ישראל

ההתקפה של טהראן על ישראל סימנה שינוי אסטרטגי בעימות בין המדינות ●  מלחמת הצללים הפכה לעימות ישיר, ולא ברור עדיין מה יהיה הצעד הבא ● ברקע, הלחץ על איראן להוכיח כי היא מובילה את 'ציר ההתנגדות' מתגבר

אוקראינה עברה מהצלחה צבאית לכישלון. זה יכול לקרות גם לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: המציאות העגומה של ההגנה האווירית באוקראינה עלולה לקרות גם לישראל, סין הולכת על קו דק במזרח התיכון ואפל מבצעת עדכון למערכת אחרי סערת האימוג'י של דגל פלסטין ● כותרות העיתונים בעולם 

בנק דיסקונט ובנק לאומי

הריבית במשק נשארת גבוהה, המינוס לא השתנה, והבנקים מקזזים הטבות

בנק לאומי הודיע כי הוא מעלה את הריבית המקסימלית לחשבונות שנמצאים במשיכת יתר ● דיסקונט הודיע לפני כמה שבועות על ביטול ההטבה על אוברדאפט עד 2,000 שקל

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, איל יצהר

בדיקת רשות ניירות ערך והשאלה: מה שמותר לנתן חץ ולדוד פורר אסור לאחים אמיר?

האחים יוסי ושלומי אמיר התקפלו השבוע בפני הרגולטור והחילו על עצמם "וולונטרית" את ההגבלות של בעלי שליטה ● אבל האחים אמיר הם לא היחידים שהתנהלו כמו בעלי שליטה ללא ההגבלות, אז מדוע דווקא הם תפסו את תשומת הלב של רשות ניירות ערך?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה אדומה בתל אביב; מדד ת"א בנקים 5 צלל ב-1.7%

ת"א 35 ירד ב-1% ● ישראייר חזרה לגודל צי מטוסים שהיה זמין לפני המלחמה ●  קרן המטבע חתכה את תחזית הצמיחה של ישראל ● בעקבות האג"ח האמריקאי, תשואת האג"ח הממשלתית הארוכה בישראל בשיא של 12 שנים ● ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" ● יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה, זה לוקח יותר זמן משחשבנו"

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל מתקרב לרמה של 3.78 שקלים, שיא של חמישה חודשים

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

חנן מור / צילום: אייל טואג

חנן מור מכר מניות ב-2 מיליון שקל, המניה נפלה ב-37%

המשקיעים של חברת הנדל"ן שנמצאת בהסדר חוב הרימו גבה כשראו את בעל השליטה לשעבר מוכר מניות, בהיקף של 78% ממחזור המסחר ביומיים, מה שהפיל את המניה ● ניתן להניח שמור היה מוכר עוד לולא עו"ד גינדס שביקש שיעצור

קיבוץ כפר עזה. עלות שיקום הנזק מוערכת ביותר מ־5 מיליארד שקל / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

יותר מ־5 מיליארד שקל: ממדי הנזק בעוטף עזה נחשפים

נזקים ביישובי העוטף, שמוערכים במיליארדי שקלים, נחשפו בהצעת המחליטים של הממשלה שאושרה היום ● מספר דורשי העבודה זינק והפגיעה בחקלאות מוערכת במאות מיליונים ●  שיקום הבתים טרם החל בשלב זה

שר החוץ האיראני חוסיין אמיר עבדאללהיאן / צילום: Reuters, Reuters

שר החוץ האירני נחת בניו יורק: ישתתף בדיוני מועצת הביטחון של האו״ם ויקיים פגישות

שר החוץ האירני נחת בניו יורק, מנהיגי הארגון הכלכלי הבין-לאומי (G7) גינו את המתקפה האיראנית על ישראל • דקות לחצות - אזעקות במטולה ובסביבתה • מתאם פעולות הממשלה בשטחים: יותר מ-300 משאיות סיוע נכנסו לרצועה, כ-100 משלוחים הוצנחו • צה"ל השלים תרגיל רחב היקף בצפון: "תורגלו תרחישי התקפה והגנה" • עדכונים שוטפים 

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

מדפי חלב בסופרמרקט / צילום: גלובס

האם ישראל תחזור לייבא חלב? תלוי את מי שואלים ומתי

העלייה הצפויה במחירי החלב הניגר מעלה את השאלה האם המנגנון שקובע מכסים ומחירים מפוקחים לא מיותר ● כיצד ייראה השוק אם התחרות תיפתח, ואיך כדאי לפתור מחסור בפעם הבאה?

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו?

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

נרשמה עלייה של 19% במחזור הקניות בכרטיסי אשראי בהשוואה לשנה שעברה / צילום: Shutterstock

החשש מתקיפה איראנית וחג הפסח הובילו לעלייה ברכישות מזון ומוצרי חשמל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי מספר הרכישות בענף החשמל נותר דומה, אך בשל עליות המחירים שילם הציבור כ–20% יותר

הטרנד שמרוויח מהריבית / אילוסטרציה: Shutterstock

הקאמבק של הקרנות הכספיות: המשקיעים חוזרים לטרנד שמרוויח מהריבית

בסוף 2023 נראה היה שהקרנות הכספיות דועכות. אבל מאז, האפיק הסולידי הציג התאוששות מסחררת שהגיעה לשיא החודש עם גיוסי עתק של 3 מיליארד שקל בשבועיים - פי שניים מבכל פברואר ● מומחה: "המשקיעים הבינו שהריבית הגבוהה תישאר"

מערכת חץ 3 / צילום: דוברות משרד הביטחון

הזמנות בשיא וביקוש מקומי: האם החברות הביטחוניות ירוויחו מהתקיפה האיראנית?

מערכות ההגנה האוויריות בישראל קיבלו חותמת משמעותית כאשר הדפו 99% מהאיומים במתקפה האיראנית ● כעת העניין במערכות מצד ממשלות מסביב לעולם מזנק, והביקושים עולים ● בתעשייה האווירית מרגיעים: "יודעים לתת איזון בין צרכי מדינת ישראל לבין הלקוחות"