אנחנו מקווים שכשהשופט המחוזי איתן אורנשטיין דרש שלשום (א') ממחזיקי האג"ח של אי.די.בי פתוח ומהנהלת החברה לשוב אליו בתוך 24 שעות עם הסכם שיפתור את חילוקי הדעות ביניהם, הוא לא באמת האמין שזה מה שיקרה.
על התהום שמפרידה בין קברניטי אי.די.בי פתוח לנציגות מחזיקי האג"ח של החברה, היה ברור לכל מי שעיניו בראשו, לא ניתן לגשר ביומיים, ספק אם שנה תספיק לכך. זאת לאחר חודשים ארוכים של יריבות מרה שהתפתחה בין הצדדים, שאחד מהם מאיים להשתלט על החברה, והשני מנהל מלחמת הישרדות על שליטתו בה.
כך או כך, היום (ג') שב תפוח האדמה הלוהט של אי.די.בי פתוח - קונצרן ענק עם חוב פיננסי של כ-6 מיליארד שקל - לחיקו של השופט אורנשטיין, וזה, יומיים בלבד לאחר שהזהיר את הצדדים כי ללא הסכמה ביניהם הוא יקבל בעצמו החלטה בעניין, נקט פתרון ביניים של מינוי משקיפים חיצוניים בחברה. ובמילים אחרות, החליט לא להחליט.
אורנשטיין אינו השופט הראשון שנדרש להכריע בהתנגשות בין חברה לנושיה. בחינה של מקרים קודמים בהם נאלץ בית המשפט להכריע בשאלה האם חברה יכולה לעמוד בהתחייבויות האג"ח שלה לנושים מעלה לרוב דפוס פעולה שיטתי: תחילה מנסה בית המשפט להבין את סלע המחלוקת בין הניצים, תוך שהוא מפריח הצהרות פופוליסטיות המוצאות את דרכן לכותרות העיתונים. אבל בהמשך הוא מנסה לקרב בין החברה לנושיה כדי שיגיעו להסכמה כלשהי, כזו שתמנע ממנו להיות הגורם המכריע.
קחו לדוגמה את המקרה של ורדה אלשיך, סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שדנה בהסדר החוב של דלק נדל"ן, שבשליטת איש העסקים יצחק תשובה. אלשיך לא חסכה ביקורת נוקבת מכל הצדדים. על בעל השליטה תשובה אמרה כי הוא הזרים כסף רק כדי "להציל את עורו", במחזיקי האג"ח נזפה כי אם היו עובדים באופן מתואם הייתה נמנעת הפארסה. בסופו של דבר, לאחר יותר משנה, הגיעו הצדדים להסכמה: הסדר עם תספורת של 65% מחוב אג"ח של 2.15 מיליארד שקל.
גם השופט רוצה עוד זמן
המקרה של דלק נדל"ן שונה כמובן מזה של אי.די.בי פתוח. בניגוד לחברת הנדל"ן של תשובה, לאי.די.בי פתוח אין, לפחות בינתיים, הערת "עסק חי", היא אינה נדרשת להסדר חוב ומסוגלת לשרת את חובותיה בשנה הקרובה. זאת ועוד, לחברה שבשליטת נוחי דנקנר ישנו פורטפוליו של נכסים טובים, בעלי תזרים ופוטנציאל השבחה גבוה.
ועם זאת, עומדת מולה אופוזיציה לוחמנית שאינה משמיעה איומי-סרק, אלא מהווה איום אמיתי לגבי השתלטות על החברה ונכסיה. ועדיין, גם כאן בית המשפט מבקש להימנע ממצב שבו יידרש להכריע בין נטילת השליטה בחברה לבין שימור המצב הקיים - הכרעה שבכל מקרה תעורר עליו ביקורת ציבורית רבה.
בנקודת הזמן הנוכחית, כשקשה עדיין להעריך כיצד תסתיים הסאגה של אי.די.בי, השופט אורנשטיין ניסה ככל הנראה להימנע מלקבל החלטה מכרעת ותקדימית שכזו. גם הוא, בדומה לרוב הגורמים המעורבים בקונצרן, מבקש לקנות לעצמו זמן, לפחות עד תשלום האג"ח הגדול הבא של אי.די.בי פתוח.