על רקע השיאים החדשים ששוברים המדדים בוול סטריט, אווירת האופטימיות אפפה גם את יום הדיונים השני של הכנס הגולבלי של מכון "מילקן" בלוס אנג'לס המקבץ את הכלכלנים הבכירים בעולם, את מקבלי ההחלטות ואת מנהלי חברות הענק.
מושב הפתיחה של היום השני, שעסק בכלכלת ארה"ב ("קודם התאוששות ואז המראה?") אופיין בהבעת אמון במשק האמריקאי לצד חששות כבדים שהביעו הכלכלנים הבכירים באמריקה לגבי עתיד אירופה, בעיות באבטחת מידע וכן מדיניות המס האמריקאית.
"לפי הנתונים, המיתון למעשה הסתיים בקיץ 2009 אם מסתכלים על הנתונים היבשים. הבעיה היא שהרבה אנשים לא רואים את זה, כי אנחנו מסתכלים על נתוני הצריכה שלנו כאן בבית במקום להסתכל על ייצוא, למשל", פתחה ואמרה אבי ג'וזף כהן, אסרטגית השקעות הבכירה ונשיאת המחלקה לשווקים גלובליים בבנק גולדמן זאקס. "חברות גדולות הסתגלו למצב החדש - ואנחנו רואים היום שבערך 40% מההכנסות של חברות במדד פורצ'ן 500 מגיע מחוץ לארצות הברית".
"הבעיה היא שהלקוח הגדול ביותר שלנו מחוץ ליבשת - הוא אירופה, ושם עדיין יש מיתון וכנראה שזה יישאר כך. ארה"ב, לכן, צריכה לגוון את פרופיל הלקוחות שלה מחוץ לאירופה ולכן אנחנו רואים שהכסף עובר לאסיה ולדרום אמריקה. סין גדלה בקצב מרשים בהתחשב בגודל של הכלכלה ויש גם תקווה לגבי צמיחה ביפן, בדרום אמריקה ואפילו אפריקה על המפה כבר. הכלכלה העולמית, אם שמים את אירופה בצד (שזה סוג של טריק מתמטי), האיצה באופן מרשים בשנת 2013 ביחס לשנים קודמות. אז אם רק נמחק את אירופה לרגע, אנחנו כבר מחוץ למיתון".
"אי אפשר לצמוח רק באמצעות התייעלות וקיצוצים"
את דבריה של הכלכלנית מגולדמן זאקס חיזק גם ג'ים מופט, היו"ר והמנכ"ל ל חברת הייעוץ הגדולה, דלויט קונסלטינג. "אנחנו רואים בחודשים האחרונים באופן עקבי אצל כל הלקוחות שלנו כמעט אופטימיות זהירה - עם דגש על האופטימיות. הלקוחות שלנו מסתכלים על צמיחה וזה מה שבוחרים להתמקד בו. חברות מתחילות להתרגל לרעיון שחוסר וודאות הוא סוג של מציאות קיימת שאפשר להתרגל אליה וחייבים להמר כדי להמשיך קדימה.
"המצב הקיים מחייב מנהלים להיות יותר אמיצים מבעבר. אנחנו רואים שבמקום להתעקש על ארה"ב ואירופה - ההסתכלות היא לעבר שווקים חדשים כמו דרום אמריקה וסין, אבל גם על מוצרים חדשים וחדשניים. הדגש בעצם עובר ממדינות צומחות לסקטורים צומחים".
מופט הוסיף: "מי ש'משרת' בימים אלה את אירופה לא מרגיש טוב מדי, אבל להיות משותק בגלל הקשיים והפחד זו לא אסטרטגיה טובה. צריך להתמקד על ההזדמנויות שנמצאות גם היום בכל מקום: סייבר, מדיה חברתית, אחסון בענן וכו'. יש מגזרים ומוצרים עם צמיחה יוצאת דופן וכמעט חסרת תקדים. הדרך הטובה להצליח היא למצוא משהו שמבדל אותך מחוץ לרק בידול במחיר. חייבים למצוא מקור צמיחה בתוך מה שקורה לשווקים - הדרך להצליח ואפילו לשרוד היא לא רק לחסוך בהוצאות ולחתוך בעלויות אלא באמת למצוא גורם צמיחה מבדל משמעותי. החברות הטובות הן אלה שמשקיעות את הכסף שהן מקצצות בתחומים צומחים".
קורבנות המשבר הנוכחי: שוטרים, מורים ועובדי 'הצווארון הכחול'
לצד האופטימיות הזהירה, המומחים לא שוכחים גם את הקורבנות שגובה המשבר הנוכחי. "חברות גדולות מצליחות לשעוט קדימה מהר, אבל יש הבדל מאוד גדול בין החברות הגדולות הללו לחברות קטנות - בעיקר בגלל הגישה למימון", הדגישה ג'וזף כהן. "לחברות גדולות יש גישה להלוואות ולמימון בתנאים טובים, אנחנו יודעים שבנקים הרבה יותר זהירים לעומת זאת כשמדובר בחברות קטנות ובינוניות. אנחנו רואים בחודשים האחרונים מגמה של שיפור בהיבט הזה כשיותר ויותר בנקים מוכנים לתת הלוואות גם לעסקים בינוניים וקטנים בריביות שהן יותר הגיוניות וניתנות לעיכול.
"חברות רב-לאומיות יכולות לשנות את הדרך שבה הן צומחות מחוץ לארה"ב כדי להבטיח צמיחה, חברות שאין להן פעילות הרבה מדינות מוגבלות ביכולת הזו לשחק עם אחוזי הצמיחה השונים באזורים שונים. הבעיה השנייה שלנו היא בעיית המיסוי - אנחנו כחברה שמייעצת ללקוחות צריכים להמליץ לחברות לשמור את הכספים שלהם מחוץ לארה"ב כדי לחסוך כסף ולהבטיח רווח גדול יותר. אני לא חושבת שמדיניות המס שלנו כרגע משרתת אותנו היטב", סיכמה.
הבעיה הגדולה ביותר שאיתה מתמודדת ארה"ב, כמו גם מדינות אחרות בעולם ובעיקר באירופה, היא הבעיה בשוק העבודה ובעיקר בכל הנוגע למה שהיא מגדירה 'עבודות צווארון כחול'. "בזמן שהכלכלה מתאוששת על פי כל מיני מדדים כמו השכר הממוצע, חשוב להבין שמקומות העבודה של אותם אנשים בעלי השכלה תיכונית ולא הרבה מעבר לזה - נעלמים.
"חשוב להסתכל גם על החציון ועל השכיח במקרה הזה - כי הממוצע לא מספר את הסיפור האמיתי. יש לנו מעמד שנמצא בסכנה מבחינת יכולת ההשתכרות שלו וזו סכנה לא רק לאותם אנשים אלא לכלכלה כולה וליכולת שלנו ככלכלה עולמית לצמוח", טענה ג'וזף כהן וזכתה גם לגיבוי חברים אחרים בפאנל שטענו כי מי שמאבדים את העבודות שלהם במשבר הזה הם מורים ושוטרים ואנשים שמספקים שירותים מאוד חשובים לחברה. "חייבים לחשוב על הנושא הזה כשאנחנו מגדירים מחדש את הכלכלה שלנו ואת המקום שכל אחד מאיתנו משחק בה".
ולצד שוק העבודה ואירופה שמעכירות את אוויר הפסגות בשווקים, עלתה לראשונה כבעיה מאקרו-כלכלית בארה"ב בעיה נוספת: ביטחון מידע ותחום הסייבר. על פי נתונים שהציגו במכון מילקן, שלוש תעשיות הן כיום היעד העיקרי של האקרים ופעילי סייבר: תעשיית הטלקום, התעשיות הבטחוניות (ובעיקר אירוספייס) וכן חברות התוכנה והחומרה בשוק המחשבים.
"זה איום יוצא דופן שמצריך חברות להקדיש הרבה משאבים כדי לוודא שהוא לא פוגע בהן והרבה מחשבה כדי להתמודד איתו", טענה ג'וזף כהן. "אצלנו בגולדמן זאקס למשל הפסקנו להשתמש בכרטיסי זיכרון נשלפים. לגמרי. הם לא עובדים באף מחשב בארגון. זה אסון שמחכה לקרות - אין ברירה, הטכנולוגיה מאפשרת לנו נוחות אבל גם סיכונים גבוהים וחייבים לסגל דרכי התמודדות ששומרות על ביטחון המידע והלקוחות שלנו".