בישראל מסתמנת התנגדות עזה לחבילת הנשק שמציעה לה ארה"ב. לחבילה ניתן פומבי ערב ביקורו של שר ההגנה האמריקני, צ'אק הייגל, בישראל, לפני 10 ימים, והיא היתה אחד מהנושאים המרכזיים על סדר יומו בפגישותיו בישראל. כך מוסר "דיפנס ניוז" בגיליונו החדש.
החבילה המוצעת, שמתוארת כאחת מעסקות הנשק הגדולות ביותר שיזמה וושינגטון במזה"ת, מקיפה מטוסי וי-22 (אוספרי), שממריאים אנכית אך משייטים במהירות גדולה יותר מזו של מסוק ומשמשים בעיקר להובלת חיילים; 135-KC, מטוסי תדלוק מהדור החדש; טילים להשמדת מערכות מכ"ם; ומכ"ם מתקדם למטוסי קרב. סלי נשק גדולים הוצעו גם לסעודיה ולאמירויות הערביות המאוחדות. השווי המצרפי של העסקות לשלוש המדינות הוא כ-10 מיליארד דולר, אך טרם ברור מה שווי סל הנשק לישראל.
כאשר הידיעה על החבילה לישראל פורסמה בראשונה, ציין "ניו-יורק טיימס", שאחת ממטרותיה היא להבטיח שישראל תוסיף לקיים את הצבא הטוב ביותר באזור כדי להרתיע את איראן ולהתמודד עם קשת רחבה של איומים. הייגל אמר, כי המטוסים והטילים יבטיחו את הייתרון האיכותי של ישראל ואת עליונותה האווירית בדור הבא. אך מתברר שמה שרואים בוושינגטון לא רואים בישראל.
על-פי הדיווח ב"דיפנס ניוז", מנהלים בתעשיות הביטחוניות ומומחים לענייני ביטחון בישראל תוקפים את החבילה המוצעת. הם טוענים שהיא לוותה בהרבה רעש ויחסי ציבור, אך בדיקה מקרוב מראה שאין בה הרבה מהות. המתנגדים טוענים כי לישראל אין תקציב לרכישות ענקיות כאלה ואף אין לה צורך מבצעי ביכולות שגלומות במערכות הנשק שבחבילה.
במסיבת עיתונאים משותפת עם שר הביטחון משה יעלון, ב-22 באפריל, אמר הייגל כי הוא ועמיתו הישראלי "מסכימים שארה"ב תעמיד לרשות ישראל מערכת של יכולות צבאיות מתקדמות... שארה"ב טרם מסרה לאף מדינה אחרת".
אך מקורות בישראל אמרו ל"דיפנס ניוז" כי הטענות שהשמיע הייגל מטעות. הם הביעו תמיהה על השפע החריג של פרסומים שיצאו מתוך דיונים על עסקות נשק אפשריות, שאפילו לא דווחו רשמית לקונגרס. בדרך כלל דיונים כאלה נערכים מאחורי דלתיים סגורות.
היו"ר של תעשייה ביטחונית בבעלות המדינה אמר לשבועון: "דבר אחד הוא להשמיע הבטחות גרנדיוזיות, אך האם היכולות האלה מיועדות רק לישראל? האם האמריקנים מוכנים למסור לנו את היכולות האלה לפי תנאים שיתנו מענה על צרכי הביטחון המיידיים שלנו?"
"אם התשובה היא לא, כפי שאני חושד", המשיך יו"ר החברה הביטחונית עלום השם, "אז אנו צריכים לשאול האם ידידינו האמריקנים הפיקו את כל הכותרות והרעש היח"צני כדי להצדיק מכירת טכנולוגיות מתקדמות לשכנותינו, וזו תהיה התפתחות מטרידה ביותר".
את מספר היו"רים של תעשיות ביטחוניות ממלכתיות בישראל ניתן לספור על אצבעות יד אחת (ולא יהיה צורך בכל האצבעות), אך ניסיון של "גלובס" למצוא מי היו"ר עלום השם שמצוטט בידיעה עלו בתוהו.
מקורות בארה"ב ובישראל אמרו ל"דיפנס ניוז" כי למרות כל הפרסומים בטרם עת, לא הושג שום הסכם בין שתי המדינות על חבילת הנשק המוצעת. דיונים על עלויות, כמויות, תנאים ומועדי מסירה יחלו רק בסוף מאי או תחילת יוני.
מקור ביטחוני אמריקני אמר: "שר ההגנה כנראה התכוון לומר (במסיבת העיתונאים עם יעלון), שכאשר ממשלת ישראל תהיה מוכנה, ארה"ב תקבל בברכה מכתבי בקשה ישראליים למערכות הכלולות בחבילה המוצעת".
גורמי תכנון בצה"ל ומנהלים בתעשיות הביטחוניות אף חולקים על טענתו של הייגל, שהמערכות בחבילה לישראל נועדו לישראל בלבד, אומר עוד השבועון. חמש מדינות מפעילות עתה מטוסי תדלוק מדגם 135-KC, ובכללן טורקיה וסעודיה. ומזווית אחרת, גורמים רשמיים בישראל מציינים שלפחות פעמיים בעשר השנים שחלפו לא מימשה ישראל הזדמנויות לרכוש מטוסי מכל בארה"ב בגלל העלויות האסטרונומיות שכרוכות בשידרוג מטוסי מכל מזדקנים ואיטיים.
גורמים ישראלים מציינים עוד, שהפנטגון ובל בואינג, יצרנית מטוסי אוספרי, בטקסאס, מנהלים זה יותר משנה מו"מ עם האמירויות הערביות המאוחדות למכירת המטוסים לצבא האמירויות, במאמץ למנוע סגירה הדרגתית של קו הייצור של אוספרי ב-2018.
מפקד זרוע היבשה בצה"ל תומך אמנם בשאיפתו של חיל האוויר לרכוש מטוסי אוספרי, אך המטכ"ל לא כלל את המטוס המריא אנכית ברשימת קדימויות הרכש בתכנית החומש הבאה שלו.
פקיד בכיר במשרד הביטחון אמר כי המשרד ידון "בכל מיני תרחישים (לרכש מטוסי אוספרי)... כדי לראות האם יהיה אפשר לדחות את תשלומים על המטוסים הראשונים שיימסרו לישראל". הוא צופה שעלות הרכש תהיה 800 מיליון דולר.
אולם, אומר "דיפנס ניוז", גם אם ארה"ב תספק לישראל מימון חירום לטווח קצר, תידרש לפחות שנה להתקין במטוסים יכולות חדשות ולתת להן את האישורים המתאימים בעוד שחלון ההזדמנויות להתקפה ישראלית על איראן צפוי להיסגר בעוד כמה חודשים. לפיכך מסתייגים מומחים ישראליים מטענות הפנטגון, שהחבילה לישראל משדרת אזהרה ברורה לאיראן.