הוא זכה בפרס נובל ובאוסקר על סרטו "אמת מטרידה" שהעלה לסדר היום בשיא העוצמה את בעיית ההתחממות הגלובאלית ועכשיו - הוא חושף אמת 'מטרידה חדשה': הקשר בין הון לשלטון בארצות הברית. "לפני כמה שנים הגעתי הנה ומכאן יצאה הדרך לאחד הפרוייקטים שאני הכי גאה בו - הבמאי של הסרט הדוקומנטרי 'אמת מטרידה' והגורמים המעורבים ראו את המצגת שלי בנושא בפעם הראשונה כאן בכנס הזה", אמר גור בפתח דבריו בסשן אמש (ג') של הכנס בלוס אנג'לס, רגע לפני שהוא פונה לדבר על חוסר השיוויון בחלוקת העושר ועל הקשר בין הון לשלטון.
קהל לא פשוט בחר לא גור: את מלון הבוורלי הילטון, מהיקרים במלונות לוס אנג'לס, מאכלסים לרגל הכנס עשירי העולם, ראשי בנקי ההשקעות ויתר מעצבי דעת קהל שהבטיחו את מקומם ב"אחוז הבודד העליון" של החברה האמריקאית, כפי שאוהבים לקרוא לזה בתקשורת האמריקאית לאחרונה, "האחוז האחד". למרות זאת, גור לא מהסס לשחרר מהלומה לקהל: "התפקיד של כסף גדול בפוליטיקה הגיע לרמה לא בריאה. זו מגמה שחוצה מפלגות וחוצה מדינות בארה"ב. כבר כשאני נבחרתי לראשונה היו מי שהראו לי כבר ביום הראשון את המספרים וכמה חשוב לגייס כסף מהיום הראשון בתפקיד כדי לאפשר לעצמך לרוץ ולהיבחר מחדש, ומאז התופעה רק החמירה. בתקופה שבה נבחרתי, כבר אז, נבחרי ציבור היו צריכים להשקיע 5 שעות ביום בלעשות שיחות טלפון או ללכת לקוקטיילים ולהתחכך באנשים עשירים רק כדי להבטיח שיהיה להם את הסכום שהם צריכים כדי לרוץ. זו התחושה, לשם הגענו. ורוב הכסף הזה הולך בסוף לפרסומת של 30 שניות בטלוויזיה שהיא לא בדיוק גאוות האומה האמריקנית, אלא בעיקר מכפישה את המועמד השני, שמכפיש אותך בחזרה - עד שאף אחד לא רוצה לצאת להצביע לאף אחד", דברי גור.
לשאלה האם מפלגתו שלו, המפלגה הדמוקרטית, גם נתונה לבעיה הזו ענה: "זה חוצה מפלגות. אני לא איזה מעריץ גדול של המפלגה הדמוקרטית - אבל השורשים שלי שם וההשתייכות הפוליטית שלי היא שם. גם במפלגה הדקמורטית זה קיים וזו בעיה חמורה, אם כי אם אתה שואל אותי - במפלגה הרפובליקנית התלות הזו יותר בולטת וחריפה".
"מה תגידו לילדים שלכם?"
אל גור פנה גם לכל הנוכחים בנאום חוצב להבות (ומלא התלהבות שגרמה למראיינו לרמוז לו שהוא "נראה מאוד מאוד נלהב לגבי העניין...") וביקש מהם לפתור את סוגיית החלוקה הלא צודקת של ההון בעולם ואת הצורך ליצור מקומות עבודה.
"יש היום בעולם רמה חדשה ומדאיגה של פערים בחלוקת ההון - חוסר השיוויון גדל באופן מבהיל גם כאן בארה"ב וגם ברוב מדינות העולם. אנחנו בכלל לא מסתכלים על חלוקת ההון בין אנשים - אנחנו מסתכלים על נתונים שמראים פעילות כלכלית או צמיחה, בלי לשים לב שרוב הצמיחה הזו הולכת לאחוז אחד מהאוכלוסייה ורוב האנשים לא רואים שום דבר מזה", אמר גור. "יש לנו עלייה בכל העולם באינדיקטורים הכלכליים שעה שהעוני גואה. בשנתיים האחרונות מאז 'סוף המשבר', 93% מהעלייה בהכנסות שולשלו ישירות לכיס של האחוז העליון. זו לא סיסמה של 'אוקיופיי וול סטריט' (מפגיני האוהלים בניו יורק בקיץ האחרון - ע.ר.), זו מציאות סטטיסטית. אנחנו מסתכלים על נתונים כלכליים כניצחון עצום, כש-99% מהציבור לא מרגיש שום ניצחון. אנחנו קרובים לקצה של צוק".
גור טען שקצה הצוק בו ניצבת האנושות הוא תוצאה של חשיבה לטווח קצר מדי שמאפיינת את המנהיגות היום. "מנהלים חושבים על הרבעון הבא, מנהיגים פוליטיים על מערכת הבחירות הבאה - צורת החשיבה הזו מכניסה אותנו לצרות רציניות".
"הגיע הזמן להציל את הכדור הזה - יש לי חדשות בשבילכם: אנחנו לא הולכים לאף כדור אחר. לא הצלחנו אפילו לפנות את ניו אורלינס - בטח לא נצליח להעביר את עצמנו לכוכב אחר", התבדח גור. "צריך לשנות את הדרך שבה אנחנו מתייחסים לאנשים, את הדרך שאנחנו מתמרצים אנשים, את הדרך שאנחנו יוצרים מקומות עבודה. יבוא יום והילדים שלנו יבואו וישאלו אותנו בצדק אחת משתי שאלות. או שהם יישאלו איפה הייתם כשדברים באמת נעשו מכוערים והתקלקלו, למה לא הזזתם את הישבן שלכם כדי לעשות משהו ולהציל את זה? במה הייתם עסוקים כל כך?.
או, לחילופין, שהם ישאלו אותנו איך הצלחתם לזהות ומה היה החלק שלנו, של כל אחד מאיתנו, בלפתור את העניין הזה. אז תגידו להם שבאתם לכנס מילקן והחלטתם לשנות את הגישה", אמר אל גור לשאגות הקהל, והוסיף: "אין לנו ברירה. כשהממשלה שלנו מקבלת החלטות מטומטות (במקור: "Dumb-ass decisions") כמו להיכנס לעירק כשלא היה להם שום קשר ל-11.9 או לא לעשות שום דבר עם משבר הנגזרים והאשראי - ואני יכול להמשיך על זה עוד ועוד. יש לנו אפשרות באמת להביא שינוי אמיתי... כשאנחנו מבינים שזו עת מבחן אנחנו יכולים להתמודד עם הכל: אנחנו מנצחים את המאבק בהומופוביה, ניצחנו את האפרטהייד, חומת ברלין נפלה תוך יום אחד - כשאנחנו מבינים את המציאות שאנחנו חיים בה אנחנו יודעים לפעול. ארה"ב צריכה להוביל את השינוי הזה כי רק היא מסוגלת, ומאחר והממשלה שלנו היא מתוסכת, והיא פתטית והיא משותקת - אנחנו, כאנשים, צריכים להרים את זה מהרצפה ולגרום לזה לעבוד שוב. זה עד כדי כך פשוט".
