"הנה, רק עכשיו ישב כאן תייר צעיר מאמריקה. הוא סיפר שחבר שלו מפרויקט תגלית שלח אותו לכאן". נטע, הברמן שופע השיער, מחייך ומוזג עוד כוס בירה. הוא מניח לידה כמה פרוסות עם קורנביף וצלוחית חד-פעמית עם קצת הרינג. בדוכן הפלאפל עומד הבן של ידיד, מוכר הפלאפל המנוח, כאביו לפניו. בבסטה לידו אני קונה תמיד תפוחי אדמה ובצל. אפילו לא יודע למה דווקא שם. ככה זה כשאתה בשוק הקבוע שלך - הרגלים של שנים רבות קשה לשנות. וגם לא צריך.
אבל בכל זאת, גם שמרנים כמוני, שזו מילה יפה לפחדנים, שמחים לגלות מדי פעם הפתעות חדשות. עובדה, בבסטת תפוחי האדמה והבצל שלי מוכרים גם דלעות אקזוטיות. אמנם לא קניתי, אבל דים סאם בדוכן הסמוך כבר אכלתי פעמיים, ומאוד נהניתי.
והנה אני כאן, חובב מושבע של לאגרים קלילים כמו בירת סטלה הבלגית או איזה פילזנר אורקוול צ'כי צונן, יושב באמצע שוק הכרמל, מטר מהפלאפל ומהדים סאם, בבסטת הבירות החדשה של האחים רותם ודגן בר-אילן ושותפם ליאור וייס, ושותה בירה שעונה לשם "ההודית המכוערת" ממבשלת רונן. בירה שלא רק שלא הייתי מאמין שאשתה, אלא שאיש בחיים לא היה משכנע אותי שגם אוהב. ואני שותה. ואוהב. ומשפשף את עיניי לבדוק שזה לא חלום. לא רק העובדה שאני שותה את זה ונהנה, אלא שזה שיש מקום כזה בכלל. בסטה קטנה ומתוקה בשוק הכרמל, המוקדשת כל-כולה לבירות בוטיק ישראליות. מי היה מאמין? חזון אחרית הימים.
לפני המון שנים הלכתי ללמוד ייננות. אחרי שנה פרשתי. לא הסתדרתי עם הכימיה ועם הפיזיקה. מה זה משנה, אמרתי לאשתי. ממילא יש כאן רק שניים ורבע יקבים. 15 שנים אחר כך יש כאן מאות יקבים, כמו שאתם יודעים.
מבשלות בירה הן הדבר הבא. לא רק רותם בר-אילן, הבעלים של הבסטה והמארח שלי, חושב כך. "יש בארץ 500 יצרני בירה ביתית", אומר בר-אילן. "אבל רק 15 מבשלות מתוכן מוכרות רשמית". בין הבלתי מוכרות אפשר למצוא גם כאלה שסתם הכינו בירה בבית לעצמם ולחברים, אבל אפילו כאן, בבר הקטן הזה בפינת הכרמל ורמב"ם, מטר מהנרקומן השכונתי שמציק ללא הרף לבעלי הבית המתעקשים שלא לאבד את החיוך האופטימי, יש כבר לא פחות מתשעים בירות שונות מעשרים מותגים שונים, המייצגים 14 מבשלות אמיתיות, ועוד היד נטויה.
"הישראלים אוהבים להתנסות", אומר בר-אילן. זה אולי לא מתבטא בינתיים בצריכה השנתית של בירה ש"קרובה יותר לערב הסעודית (אפס ליטרים בשנה) מאשר לארצות יין (ששם שותים יותר יין מבירה) כמו ספרד או צרפת, שצורכות בסביבות ארבעים ליטרים בירה לאדם בשנה". אנחנו תקועים כבר שנים על 14 ליטרים צנועים לאדם בשנה. אני מניח שבר-אילן לא מפנטז על יותר מ-150 ליטרים בירה כמו בצ'כיה או בגרמניה, אבל גם עשרים צנועים היו משמחים אותו. בינתיים הוא שמח עד הגג, הנמוך, על כך שהצליח להעביר על דתו גם חובב מושבע כמוני של בירות לאגר בהירות וקלילות, ולשכנע אותי לטעום גם דברים אחרים. והוא מצליח.
הוא מספר שהמבשלות הגדולות כבר מרחרחות סביבו, והוא מקשיב להן בנימוס אבל לוקח את הזמן. חוץ מהבר הזה, יש לו גם חנות בירה בשוק הנמל ביפו, ומבשלה משל עצמו שעונה לשם היפה "מבשלת העם". הוא מחייך ומוזג לי שליש בירת הבית מתוצרתה. בהירה ונעימה כמו שאני אוהב. שוק הכרמל לא ידע שהוא כזה. גם אני לא.
טעימה
קולקציית בירות
ההודית המכוערת, מבשלת רונן (שריגים). המותג מבשלת רונן הוא בעצם מותג משנה של מבשלת שריגים שבעמק האלה, אחד מאזורי הבירה (מתברר שכבר יש דבר כזה, לפחות מבחינת כמות המבשלות) החזקים בארץ. ההודית היא בירה בסגנון ה-Indian Pale Ale (מבטיח להסביר בקרוב מה זה), והיא נקראת מכוערת על-שם מכת המרירות העזה שהיא יוצרת בטעימה הראשונה, בדיוק מה שהפך אותה למצוינת בעיניי. 6.5% אלכוהול, 17 שקלים בביר מרקט (מחיר לקנייה הביתה)
בלונד, מבשלת מוסקו. את מבשלת מוסקו הקטנה והצעירה שבמושב זנוח הקימו בשנת 2012 אמיר לב, חוזר בתשובה, וחברו מילדות המוזיקאי ירון מוסקוביץ', נכדו של זאב מוסקוביץ', אחד מיוצרי בירה גולדסטאר (כן, כן) בשנות ה-50. הבלונד שלהם היא אייל בהיר וקליל, לא מסונן ולא מפוסטר ולכן מעט עכור. הוא חמצמץ, מרענן, וגם אם מורכב מדי בטעמו לחכי הפלבאי - עדיין יופי של בירה לקיץ. 5% אלכוהול, 17 שקלים בביר מרקט
בירת דלעת מתובלת, מבשלת הגליל. מבשלת הגליל הוקמה ב-2012 בקיבוץ מורן. עד כמה שזה יישמע מוזר (גם לי), בירת דלעת היא סטוץ מוכר למדי בארצות הברית, במיוחד בתקופת חג ההלואין. אמריקאים מחבבים בירות מוזרות שכאלה. הבירה נוצרה לראשונה לכבוד תערוכת הבירות ב-2012, ולרגל הביקוש (מתברר שגם אנחנו מוזרים), ממשיכה המבשלה ליצרה. אחת הבירות היותר מוזרות שיצא לי לשתות. 5.1% אלכוהול, 17 שקלים בביר מרקט
מאגמה אדמונית. בירה בסגנון אייל ענברי (Amber Ale), המיוצרת במבשלת הצפון שביישוב כנף שברמת הגולן. מרירות נהדרת, גוף גדול, ובאופן כללי בירה טובה מאוד. 5.3% אלכוהול, 17 שקלים בביר מרקט
ביר מרקט שוק הכרמל (יותר בר אבל גם חנות) - רמב"ם 1 תל אביב, טל' 03-5049537; א'-ה' 19:00-10:00; בקבוק בירה - 24 שקלים, בירה מחבית - 25/19 שקלים, שישייה הביתה - 85 שקלים
ביר מרקט שוק נמל יפו (יותר חנות אבל גם קצת בר) - האנגר 1, טל' 03-5367726, ב'-ש' 22:00-10:00