על רקע ריבוי מקרי האלימות והפשיעה של בני-נוער בחודש האחרון, הגיע לידינו סיפור על האופן שבו המשטרה בחרה לטפל במקרה של ניסיון פריצה לבית. הקוראים מוזמנים להסיק את המסקנות בעצמם:
בשבוע שעבר, צעירה המתגוררת בקומה השנייה בבניין דירות בתל-אביב הופתעה לגלות במרפסת ביתה רגליים אנושיות מבצבצות מעבר לתריס. כאשר פתחה אותו, מצאה שם נער שטיפס דרך הסורגים של הקומה הראשונה, ככל הנראה במטרה לפרוץ לבית. כאשר הצעירה ההמומה צעקה לעברו, הנער סינן כמה קללות ונמלט בזריזות.
הצעירה התקשרה למשטרה, ואחרי שעה הגיעו שני שוטרים. בהתחלה היא ננזפה על כך שהתקשרה רק בחלוף כרבע שעה מהאירוע, ולא מיידית. לאחר מכן הובהר לה כי לא תוכל להגיש תלונה פורמלית, משום שהפורץ הפוטנציאלי לא נכנס לדירה אלא רק שהה במרפסת.
"שאלתי את עצמי אם גם בעירייה שגובה ממני ארנונה על המרפסת הזו יסכימו עם הקביעה שהיא לא חלק מהדירה", סיפרה הצעירה, "אבל בינתיים השוטרת הסבירה לי שבכלל מיותר להגיש תלונה, כי ממילא התיק ייסגר בתוך יומיים".
מהמשטרה נמסר: "מבדיקת האירוע עולה כי השוטרת טעתה בשיקול-דעתה בטיפול באירוע. מפקד התחנה העיר לשוטרת, ובנוסף לכך נקבע עם המתלוננת כי צוות יגיע בשעות הנוחות לה לצורך גביית התלונה".