האוניברסיטאות בישראל זוכות להכרה בינלאומית. דירוג חדש של חברת המחקר תומסון רויטרס מעניק תוקף לתחושה הזו ומגלה כי כ-1% מכלל המאמרים המצוטטים ביותר בעשור האחרון, בעולם כולו, הגיעו מהאקדמיה המקומית או התבססו על שיתוף-פעולה עם מוסדות אקדמיים מקומיים.
הנתונים הופקו - במיוחד עבור "גלובס" - ממאגר מידע ששמו web of science שמנהלת חברת המידע תומסון רויטרס, שמיוצגת בישראל על-ידי טלדן. הנתונים הופקו לקראת כנס "מידע 2013" שיוזמת ומארגנת טלדן מערכות מידע. הכנס יערך במלון הילטון תל-אביב בין 6 ל-8 במאי 2013.
אוכלוסיית ישראל מהווה כ-0.1% מאוכלוסיית העולם, וכ-0.8% מאוכלוסיית העולם המפותח, אך בהקשר הזה ראוי לציין שחלק מפריצות הדרך במדע מגיעות דווקא מהעולם המתפתח. אם מביאים בחשבון את המיקום של ישראל, רחוק ממוקדי המדע העיקריים, ומשקללים את גילה הצעיר יחסית - מבינים שמדובר בהישג מרשים.
ההשפעה של המאמרים הישראליים נמצאת במגמת עלייה מתמדת בשלושת העשורים האחרונים, זאת בהשוואה לממוצע העולמי. ואולם בשנתיים האחרונות מסתמנת מגמה פחות מעודדת - בתקופה הזו ישראל סיפקה רק כ-0.1% מהמאמרים שנחשבים ל"חמים", לפי אמות-המידה של תומסון רויטרס. מדד המאמרים החמים בודק אילו מחקרים שנכתבו בשנתיים האחרונות, צוטטו בחודשיים האחרונים, כלומר באילו מאמרים חדשים דנים ממש עכשיו.
ישנם שני הסברים אפשריים לנתון הזה. הראשון הוא שישראל מנפקת בשנתיים האחרונות פחות מאמרים שמעוררים עניין בקהילה המדעית. ההסבר הזה תומך בטענה המוכרת שישראל נהנית בשנים האחרונות מההשקעה שבוצעה לפני עשורים רבים, והקיצוצים שבוצעו בתקציבי האוניברסיטאות בעשור הראשון של המאה הנוכחית, ישפיעו לרעה על מעמדה האקדמי של ישראל בשנים הקרובות. הסבר אחר הוא שלמאמרים כחול לבן פשוט לוקח יותר זמן לזכות בהכרה. ייתכן גם ששני ההסברים נכונים.
התחומים שבהם המדע הישראלי מתבלט ביחס לעולם יכולים להפתיע. ישראל התברגה במקום השישי בעולם במספר הציטוטים של מאמרים בתחום הכלכלה ומנהל העסקים. זהו נתון מפתיע מאחר שבתי הספר למנהל עסקים בישראל לא נחשבו עד כה למתחרים משמעותיים ביחס למוסדות היוקרתיים של 'ליגת הקיסוס' בארה"ב. בישראל, מדינה צעירה כאמור, אין היסטוריה ארוכה של מחשבה פילוסופית-כלכלית ענפה.
בתחום הכימיה ישראל נמצאת במקום ה-7 מבחינת מספר הציטוטים, בתחום המחשוב היא במקום השמיני ובתחום מדעי החי והצומח, החומרים והביוכימיה - במקום ה-9. בתחום החלל ישראל ניצבת במקום העשירי.
מעניין כי במדעי המוח וחקלאות, שני תחומים שישראל נחשבת בהם למובילה עולמית, מדורגת המדינה בפועל "רק" במקומות ה-18 וה-13. למרות החולשה היחסית, יש שורה ארוכה של הצלחות מסחריות שמצביעות על היותה של ישראל שחקן חשוב בתחום אלה. בתחום האימונולוגיה, למשל, שממנו צמחה תרופת הקופקסון של טבע, ישראל ממוקמת רק במקום ה-29 בכמות הציטוטים. ייתכן שישנם כמה תחומים בהם ההצלחה המסחרית ניתבה את החוקרים לחפש אחר מסחור המצאותיהם, אולי על חשבון כתיבת מאמרים - אך זוהי השערה בלבד.
"המציאו משהו אחר"
מיהן האוניברסיטאות הטובות ביותר? על-פי מדד Times Higher Education שמבוסס על מידע של תומסון רויטרס ומשקלל את ההצלחה בכל המשימות של אוניברסיטה - השכלה, מחקר ותרומה לתעשייה - האוניברסיטה העברית היא האוניברסיטה הישראלית הטובה ביותר, במקום ה-137 בעולם. אוניברסיטת תל-אביב ממוקמת במקום ה-158 והטכניון במקום ה-193.
עם זאת, אוניברסיטת תל-אביב מובילה כבר 30 שנה את הרשימה במספר המאמרים שפורסמו, אחריה האוניברסיטה העברית ואחריה הטכניון.
על-פי מדד ARWU (שמוכר גם כ"דירוג שנחאי") שלוקח בחשבון רק את הפן האקדמי, ושם דגש רב יותר על המאמרים שמפיקה האוניברסיטה והפרסים היוקרתיים בהם זוכים חוקריה, האוניברסיטה העברית היא המובילה בישראל, במקום ה-53 בעולם. אחריה הטכניון ואחריו מכון ויצמן, ורק אחריו אוניברסיטת תל-אביב.
אריק ג'אן ואן קליף מתומסון רויטרס אומר כי "האוניברסיטאות היום משתמשות בנתונים שלנו אחרת מאשר בעבר - לא למטרות מחקריות, אלא עסקיות. למשל, ניתן להשתמש בנתונים הללו כדי לדעת מהו ההחזר עבור ההשקעה בגיוס חוקר חדש. פעם ידעת רק אם הוא חוקר נחשב. היום תוכל לראות מיידית מה הוא תרם לאימפקט של המוסד בתחום שלו. האם החוקרים אכן רוצים להיות מוערכים בצורה כזו? אין ברירה, המגמה הזו לא תעצור".
הוא מציין כי בנתונים של תומסון רויטרס לגבי מחקר, ניתן להשתמש גם כחברה מסחרית: "אם ראית שמספר הציטוטים של מאמר שלך בתחום מסוים ירד, כנראה שהמציאו משהו אחר. ניתן לדעת זאת עוד לפני שמגלים פטנטים מתחרים".