בית המשפט העליון נותן אור ירוק לעבודות להקמת הקטע האחרון של כביש 531 מרעננה להרצליה.
ברוב של שני שופטים נגד אחד קיבל בית המשפט את ערעורן של רמט וחברת נתיבי ישראל ואישר את זכייתה של רמט במכרז שפרסמה נתיבי ישראל לביצוע העבודות בקטע המערבי של כביש 531 בו הוא מתחבר לנתיבי איילון.
העבודות לסלילת הקטע צפויות להתחיל בימים הקרובים ולהימשך 43 חודשים. מדובר בקטע הכולל הארכת נתיבי איילון צפונה והנחת מסילת רכבת חופית.
רמט הגישה את ההצעה הנמוכה ביותר לסלילת הקטע בגובה 180 מיליון שקל, בעוד שלינום הציעה לבצע את העבודות תמורת 187 מיליון. שתי ההצעות היו נמוכות מהאומדן הפנימי של נתיבי ישראל.
קבלתה של הצעת רמט הייתה מותנית בעמידה בתנאי הסף, שכללו ביצוע עבודות בתחום תשתיות התחבורה בהיקף כספי מצטבר של 200 מיליון שקל בין השנים 2007 עד 2011.
רמט הצליחה לעבור תנאי סף זה, משום שהחשיבה במניין עבודותיה עבודות שביצעה לחציבת מנהרור אוורור במסגרת הקמת תחנת הרכבת התת-קרקעית בירושלים כחלק מפרויקט הקו המהיר, בהיקף 52 מיליון שקל.
בית המשפט המחוזי קיבל את טענתה של לינום וקבע כי עבודות המינהור להקמת התחנה התת-קרקעית אינן בגדר תשתיות תחבורה.
בית המשפט העליון, שהתמקד בפסק דינו בשאלה מהו "מנהור לתחבורה", נחלק בין השופטת דפנה ברק-ארז, שקבעה בדעת מיעוט כי אכן רמט לא עמדה בתנאי הסף, ומשום כך אין לקבל את ערעורה - לבין שופטי הרוב עוזי פוגלמן ואסתר חיות, שסברו כי ניתן להכיל במקרה זה פרשנות מרחיבה של הסעיפים ולהסתמך על חוות-דעת מקצועית של המומחה שבו נעזרה ועדת המכרזים של נתיבי ישראל.
לינום חויבה בתשלום הוצאות משפט בסך 20 אלף שקל לרמט ובסכום דומה לחברת נתיבי ישראל.
את רמט ייצגו עורכי הדין תמר תורג'מן-קדם וארטל בלא ממשרד פישר-בכר-חן-וול-אוריון, את לינום יצגו עוה"ד דן הרציג ואסף הדסי ואת חברת נתיבי ישראל ייצגו עוה"ד יגאל קלדס ויואב מני.