דקות ספורות אחרי שנודע שלשום (ד') כי חברת ברקשייר האת'ווי של וורן באפט החליטה להשלים את ההשתלטות על חברת ישקר של משפחת ורטהיימר ולרכוש 20% נוספים תמורת 2 מיליארד דולר, החלו פרסומים בדבר סכומי המס שהמדינה צפויה לגזור מהעסקה.
לפי הפרסומים, שנטען כי הם מתבססים על מקורות ברשות המסים, מדינת ישראל תקבל מס של כמיליארד שקל לפחות כתוצאה מהעסקה - סכום ענק שעשוי לכסות 6% מהגירעון של ישראל, ואשר הוא שווה ערך להורדת המע"מ בחצי אחוז.
האם הכותרות על ה'בוננזה' שצפויה המדינה לקבל בזכות השלמת עסקת רכישת ישקר הן נכונות? מומחי מס עמם שוחחנו היום חלוקים בשאלה.
רו"ח ועו"ד ירון שידלו, מנהל המחלקה הבינלאומית ברשות המסים לשעבר שטיפל במיסוי עסקאות דומות, אומר כי אופן חישוב מס רווח ההון בו תחויב משפחת ורטהיימר אינו מורכב במיוחד, ולא צפויות לגביו מחלוקות מיוחדות מול רשות המסים.
לפי שידלו, הפרסומים האחרונים הם נכונים בעיקרם: "ככל שמשפחת ורטהיימר מחזיקה במניות ישקר באמצעות חברה ישראלית, ובהנחה שעלות המניות הנמכרות הינה מזערית, הרי שמדובר במס בשיעור של כ-25% מסכום התמורה. מדובר בהעשרת קופת המדינה בסכום שעשוי להגיע לכ-1.8 מיליארד שקל".
עם זאת, הוא מוסיף כי "סכום המס כאמור יכול ויהיה נמוך יותר בשל התחשבות ברווחים שישקר טרם חילקה כדיבידנד לבעלי מניותיה (ושאילו חולקו לא היו מחויבים במס בשל הוראה כללית שקובעת אי-חבות במס בחלוקת דיבידנד בין חברות ישראליות)".
שידלו מציין כי ככל שרווחי העסקה יימשכו כדיבידנד לידי משפחת ורטהיימר, הרי שאז יחול חיוב במס נוסף בשיעור של 30% מהדיבידנד (ובתוספת 2% מס נוספים).
עו"ד ורו"ח ענת טנא, שותפה מנהלת במשרד אלתר המתמחה במיסוי, מסכימה עם שידלו. לדבריה, "ככל שההחזקה היא בידי חברה ישראלית בבעלות משפחת ורטהיימר, הרי ששיעור מס החברות שיחול על המכירה הינו 25%".
גם טנא מציינת את השפעת חלוקת הדיבידנדים על נושא המיסוי, ואומרת כי אם חלק מהכספים יימשכו בהמשך כדיבידנד, הרי שיחול מס נוסף בשיעור של 30%.
טנא מציגה אפשרות נוספת, ולפיה ההחזקות הינן במסגרת חברה בע"מ שסיווגה לצרכי מס הינו של חברה משפחתית. "במקרה זה, על אף שעסקנו בחברה, המיסוי יהיה במדרגת מס אחת כמו של יחיד, ללא מיסוי נוסף של דיבידנד במשיכת הכספים", היא אומרת.
עו"ד טלי ירון-אלדר, נציבת מס הכנסה לשעבר, אומרת כי בדרך-כלל החזקת חברה כמו ישקר נעשית באמצעות חברה אחרת. כך, המיסוי שחל על העסקה הוא מס חברות רגיל, כאשר הרווח מחושב כסכום העולה על ההשקעה המקורית.
לדבריה, "במקרה הנוכחי, סביר להניח כי סכום ההשקעה המקורי הוא זניח, כך שבשיעור מס חברות (26% כיום) ישולם מס של כ-520 מיליון דולר".
לדבריה, במקרה שמניות החברה מוחזקות על-ידי יחידים, שיעור המס יהיה ככל הנראה גבוה יותר.
3 אפשרויות מיסוי
לעומת שידלו, ירון-אלדר וטנא, שההערכות שלהם לגבי סכומי המס שתניב השלמת עסקת ישקר-באפט למדינה קרובים או זהים לפרסומים מאתמול, עו"ד דורון לוי, שותף בכיר במשרד עמית, פולק, מטלון ושות' ומנהל מחלקת המסים בפירמה, מטיל ספק בפרסומים. לדבריו, הכותרות על ה'בוננזה' הגדולה שצפויה המדינה לקבל בזכות העסקה הן מוגזמות.
לאחר בדיקה שערך ברשם החברות, טוען עו"ד לוי כי מקור הטעות הוא בשינויים בהחזקה בישקר שעשתה משפחת ורטהיימר ב-2006.
"ברשם החברות קיימת חברת ישקר בע"מ, שהיא החברה שמפעילה את עסקיה של חברת ישקר בישראל. אולם, זו לא החברה שמניותיה נמכרו. בשנת 2006, במסגרת החלק הראשון של העסקה, כל העסק של ישקר נמכר לחברה ישראלית חדשה שהוקמה אז ונמצאת בבעלות מלאה של החברה ההולנדית IMC (International Metalworking Companies BV)", מציין לוי.
לדבריו, "המצב הזה מעלה 3 אפשרויות של מיסוי, שהאופטימית שבהן מבחינת המדינה היא שמשפחת ורטהיימר תשלם 32% מס, והפסימית היא שהיא כלל לא תשלם מס".
- מהן 3 האפשרויות עליהן אתה מדבר?
"לכאורה, מכירה של מניות בחברה ישראלית על-ידי מי שמחזיק לבדו או ביחד עם קרובי משפחתו מעל ל-10% ממניות החברה, חייבת במס רווחי הון בשיעור של כ-32%. דהיינו, לכאורה, אמורה העסקה להכניס לקופת המדינה באופן די מיידי סכום של כ-2.5 מיליארד שקל. זהו סכום מס תיאורטי בלבד שספק אם ישולם אי-פעם לקופת רשות המסים.
"ספק אם בני משפחת ורטהיימר והיועצים שהם מעסיקים היו תמימים מספיק כדי להחזיק את המניות של החברה ההולנדית תחת שמם הפרטי. אפשרות פשוטה ראשונה לייעל את תוצאות המס היא להחזיק את מניות החברה ההולנדית באמצעות מניות של חברה הולנדית אחרת.
"במקרה כזה, חברה הולנדית אחת מוכרת לחברה אמריקאית מניות של חברה הולנדית אחרת, ולפי דין המס הפנימי בהולנד - המכירה פטורה ממס. לעומת זאת, על-פי אמנת המס שבין ישראל והולנד, מכירת המניות הייתה גם פטורה ממס בישראל לחלוטין".
- האם אפשר לטעון כי החברה ההולנדית המוכרת היא חברת CFC? כלומר, חברה נשלטת זרה בבעלות בעלי מניות ישראליים שעיקר הכנסתה היא ממקורות פסיביים.
"אכן, ואם תתקבל טענה כזו, בני משפחת ורטהיימר יהיו חייבים בישראל מס שלא יעלה על 10% בלבד".
- מהי האפשרות הפסימית ביותר מבחינת המדינה?
"אם בני משפחת ורטהיימר יצירתיים, הם היו יכולים לבחון מבני מס אקזוטיים עוד יותר. למשל, להחזיק את המניות של החברה ההולנדית באמצעות חברה הולנדית אחרת אשר תהיה מוחזקת על-ידי תאגיד מסוג Foundation. על-פי חוקי הולנד, לו החברה השנייה מוכרת את מניותיה של החברה הראשונה - משפחת ורטהיימר הייתה פטורה לחלוטין ממס, גם בישראל וגם בהולנד".
"להמשיך בהטבות המס"
עו"ד שידלו מתייחס גם לחוק עידוד השקעות הון, שזכה לאחרונה לביקורת נוקבת על כך שהוא מעניק הטבות מס מפליגות מדי לחברות ישראליות בינלאומיות, ואומר כי העסקה דווקא מחזקת את נחיצותו.
לדבריו, "לפי פרסומים, באפט מתכוון להשקיע בפעילות ישקר כ-2 מיליארד דולר נוספים, ולכן נראה כי העסקה ממחישה את הצורך בהמשך עידוד ההשקעות.
"סביר שכל תוצרת החברה (או רובה המכריע) מיועדת ליצוא, ובקלות משפחת ורטהיימר יכלה למצוא מקום בעולם בו הייתה משלמת מס מופחת. כך שייתכן בהחלט כי הטבות המס שניתנו לישקר הן שגרמו להשארת הפעילות בישראל.
"הדבר תרם ליצירת מקומות עבודה, לגידול היצוא, לפיתוח הגליל ולגביית מס, הן בגין משכורות העובדים והן בשל רווח ההון והמס בגין מכירת מניות החברה. לפיכך, נראה כי נכון יהיה להמשיך ולעודד באמצעות מתן הטבות מס השקעות שתורמות למשק".
- מהן ההשפעות העתידיות הנוספות של העסקה מבחינת המדינה?
"להבדיל ממשפחת ורטהיימר (שהינם תושבי ישראל), הרי שככל שמכירת מניות ישקר תניב לברקשייר רווח - ההון לא יחויב במס בישראל, זאת מכוח הוראת פטור כללית לתושבי חוץ.
"עם זאת, יש לזכור כי בעקבות המשך הפעילות בישראל, גם בעתיד ישולמו מסים למדינה, הן בשל משכורות העובדים והן בשל הרווחים שתפיק ישקר (בכפוף להטבות המס שייתכן שהיא זכאית להן לפי חוק עידוד השקעות הון).
"בנוסף, צפוי תשלום מס בישראל גם בשל חלוקת רווחי ישקר כדיבידנד ברקשייר (12.5% בשל חלוקת רווחים 'רגילים' ו-15% בשל חלוקת רווחים שזכו להטבות מס לפי חוק עידוד השקעות הון)".