עובד בנק דיסקונט לשעבר תובע את המוסד לביטוח לאומי בדרישה להכיר בו כנפגע עבודה, לאחר שאולץ לספור סכום של מיליארד וחצי שקל באופן ידני - התמוטט ופונה לחדר מיון בבית-החולים.
בתביעה, שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב באמצעות עו"ד אסף אודיז, נטען כי לאחר האירוע החריג שחל ב-2010, התובע חש בלחצים בחזה, כאבי ראש וסחרחורות, אי-יציבות ותחושת חרדה מופשטת. בחדר המיון נאמר לו כי הוא בלחץ נפשי, והוא הופנה לטיפול פסיכיאטרי.
התובע החל את עבודתו בבנק דיסקונט ב-2007 ככספר, וב-2010 קודם שלא מרצונו לתפקיד האחראי על הקופה הראשית באגף התפעול של דיסקונט. לטענתו, לאחר תקופה קצרה בתפקיד הוא חש שאינו מסוגל לעמוד באחריות העבודה ובעומס הנפשי שכרוכים בה, ולכן פנה למעסיקו וביקש לעבור לתפקיד אחר, אך נתקל בסירוב.
באירוע המדובר, העובד טען בתביעה כי אמר למעסיקו שאינו מסוגל לספור מיליארד וחצי שקל, אך נמסר לו על-ידי הבנק כי אם לא יבצע את המשימה - יפוטר. הסכום, אגב, נמצא בקופה הראשית של דיסקונט.
לאחר שביצע בעל-כורחו את הספירה, התובע, שהיה אדם נורמטיבי לפי כן, טען כי הוא חש לחץ נפשי, חרדה כללית והתקפי חרדה בהם הוא חשש שהוא עומד למות, ועוד שלל הפרעות נפשיות.
התובע יצא לחופשת מחלה, דיווח בפעמים רבות על מחשבות אובדניות והזיות פסיכו-סומאטיות, טען כי הוא שומע קולות שקוראים לו בשמו והחזיק בתיאוריות קונספירציה נגדו.
סכיזופרניה כרונית והפרעה כפייתית טורדנית
בחוות-דעת פסיכיאטרית שבוצעה, האבחנה היתה כי העובד סובל מסכיזופרניה כרונית ומהפרעה טורדנית כפייתית (OCD) - לצמיתות. בשל כך אובחן כי הוא סובל מ-100% נכות, וכי האירוע החריג היה הקש ששבר את גב הגמל מבחינתו, והביא להתפרקות מנגנוני ההתמודדות שלו בשל הלחץ שהופעל עליו.
"אין ספק כי קיים קשר נסיבתי בין הלחץ הנפשי אותו חווה העובד ביום האירוע בבנק דיסקונט, לבין ההתקף הפסיכוטי, הידרדרות מצבו והתפתחות מחלת הסכיזופרניה וההפרעה האובססיבית הכפייתית", נכתב בחוות-הדעת של הפסיכיאטרית.
לטענת התביעה, למרות טענותיו למעסיק כי אינו מתאים לתפקיד ולמרות דרישותיו לעבור תפקיד, תחנוניו נתקלו בהתעלמות, והוא אולץ להישאר בתפקידו, עד כדי שהידרדרות במצבו הנפשי הביאה אותו לאבד את רישיון הנהיגה, ולא איפשרה לו לעבוד בכל עבודה אחרת, עד כדי חוסר תפקוד מוחלט ואי-יכולת לפרנס את עצמו ואת בני משפחתו.
בתביעה אחרת שהוגשה על-ידו ב-2011 נגד המוסד לביטוח לאומי, הוא נתקל בסירוב של בית הדין להכיר בו כנפגע עבודה, בטענה כי לא הוכח קשר בין העבודה לבין המחלה לפי חוק ביטוח לאומי סעיף 79.
כששב לעבודה לאחר חופשת מחלה בת 3 חודשים, בבנק דיסקונט, כך נטען, הבחינו במצבו הבריאותי ופיטרו אותו.
התביעה טוענת כי אלמלא התעלמותם החוזרת של מעסיקיו ניתן היה למנוע את הידרדרות מצבו ואף את מחלות הסכיזופרניה וה-OCD.
התובע טוען כי האירוע החריג בו התבקש לספור ידנית מיליארד וחצי שקל, הוא זה שהיווה את תחילת ההידרדרות והוביל לשבירת רוחו, ולפיכף הוא דורש להכיר באירוע כתאונת עבודה ולשלם לו דמי פגיעה כדין, לרבות קביעת אחוזי נכות.