זה נשמע משונה: איך לקוי ראייה או עיוור יכול לגלוש באינטרנט? כיצד יכול אדם עם מוגבלות מוטורית להפעיל מחשב? אלא שאת אתרי האינטרנט אפשר להנגיש. טקסטים אפשר להקריא, לבצע פעולות אפשר גם בצ'ט, ויצירת ניגודיות בצבעי האתר תסייע ללקויי הראייה.
נהוג לומר שהאינטרנט מסיר חסמים - וירטואליים אך גם פיזיים. הוא גם חוסך לכולנו ביקור פיזי בחלק מהמוסדות שבעבר עמדנו באולמותיהם השונים בתורים ארוכים - כמו בנקים, חברות תקשורת, קופות חולים ומוסדות ממשלתיים.
אצל בעלי המוגבלויות הדבר משמעותי אף יותר. הרשת אמורה לספק עבור אותם קהלים דרך פשוטה לקבל שירותים - לשלם חשבונות מבלי לצאת מהבית, לעשות קניות ישירות מהמחשב וכדומה. אך מבדיקה שערכו ד"ר אבי גריפל, מנהל מכון המחקר דאס והנא זועבי עולה, כי ברשויות המקומיות זה לא תמיד קורה. למעשה, מתברר כי כמעט באף רשות מקומית בישראל מתוך ה-20 שנבדקו בדירוג, אין באתרי האינטרנט הנחיות מיוחדות או כלים מיוחדים לבעלי מוגבלויות. אפילו בירור על הפרוצדורה לקבלת חניית נכה לא ניתן לבצע באתרי הרשויות.
בבדיקה שבוצעה האינטרנט היה האמצעי הראשי, אך נבדקו גם דרכים נוספות לאיתור המידע המבוקש, בהם הודעות SMS, מיילים, פקס - וכמוצא אחרון גם שליחת מכתב בדואר. מהדירוג עולה כי עיריית פתח תקווה הגיעה למקום הראשון מבין הרשויות שנבדקו עם ציון של 3.4 מתוך 4. זאת, בין היתר, לאור העובדה שהאימיילים של בעלי התפקידים והמחלקות של העיריה היו נגישים באתר, ולא היה צורך בחיפוש אינטנסיבי ומאומץ.
צמודה אליה במקום השני ניצבת עיריית באר שבע עם ציון של 3.3, כשאת המקום השלישי תופסות שוהם והרצליה עם ציון של 3.2. בסוף הרשימה ניצבת עיריית רחובות, עם ציון של 1.9. (דירוג אתרי האינטרנט המלא של הרשויות המקומיות כרכיב במדד הגישה החיובית - עמ' 5).
יש לציין בעניין זה, כי קיימות רשויות נוספות, דוגמת כפר סבא וגבעתיים, שלא נבדקו במדד הגישה החיובית, אך התאימו באתר האינטרנט שלהן כלים רלבנטיים לבעלי מוגבלויות.
רק 40% מהפניות באימייל נענו
בוחני אתרי הרשויות ציינו כי מה שחסר ברוב המקרים הוא רשימת טלפונים ממוקדת של בעלי תפקידים, כולל אימיילים. בנוסף, לא הייתה כלל התייחסות לשימוש במסרוני SMS כחלק מהיכולת לפנות לרשות, לשלם חשבונות או לברר יתרות.
ומה לגבי פנייה טלפונית? הנגישות במקרה זה הייתה גבוהה יותר, למרות שבחלק מהמחלקות היה צורך לחזור כמה פעמים עד שהתקבל מענה לשאלות המבוקשות. בחלק מהרשויות, כמו עיריית כרמיאל, הושארו הודעות טלפוניות אך אנשי העירייה מעולם לא חזרו אל הבוחנים. כך גם במענה לאימיילים. בסיכום כללי, ניתן לומר כי בקרב הרשויות, רק 60% מהפניות הטלפוניות נענו וכי רק כ-40% מהפניות באימייל נענו.
את יובל וגנר, יו"ר עמותת נגישות ישראל, הנתונים לא מפתיעים. "יש בישראל כ-250 רשויות מקומיות ועוד כ-30 מועצות אזוריות, ומתוכן רק עשרות הנגישו באופן מסוים את האתר שלהן", הוא אומר. "אנחנו אומרים לא פעם ש'נגישות זה לא רק לבעלי מוגבלויות'. הכוונה היא שכאשר מייצרים נגישות בבניין עם מעברים רחבים ושילוט ברור, משפרים אותה גם לקשישים או להורים עם עגלת תינוק. גם באינטרנט: ברגע שאתר נגיש, אז האותיות יותר גדולות, יש יותר קונטרסט וכדומה. אם עושים את כל זה מגלים שהוא יותר נוח ושימושי לכלל האוכלוסייה".
בדיקה נוספת שנעשתה בחנה את היכולת של עיוורים לבצע בירורים על תעריפי מים באתרי הרשויות, ושם התוצאות היו טובות יותר באופן יחסי. הצעד הראשון של הבדיקה היה חיפוש בגוגל אחר המונח "תעריפי מים" בליווי שמה של הרשות, ומשם הופנה הבוחן אל אתרי תאגידי המים של הרשויות השונות - דבר שחסך הגעה ליעד דרך אתר הבית של הרשות המקומית.
בראייה כוללת, מרבית האתרים של תאגידי המים עושים עבודה טובה בכל הקשור למתן מענה על תעריפים. עם זאת, הזמן הממוצע למציאת המידע הוא לא קצר, וארך כחמש דקות. בין הרשויות המצטיינות נמצאות ירושלים, חיפה, באר שבע, אשקלון, אשדוד ורחובות. את המקום האחרון תפסה ראשון לציון, שכן האתר שלה מבוסס ברובו על טכנולוגיית פלאש, מה שמקשה על הקריאה באמצעות תוכנת הקראת טקסט לעיוורים. התעריפים עצמם הוצגו בקובץ PDF, שגם הוא אינו קריא על-ידי התוכנה.
אבל אתרי הרשויות לא לבד, גם באתרי הממשלה התמונה המלאה לא מספקת. אמנם הממשלה מריצה בשנים האחרונות את פרויקט "ממשל זמין", אך למרות ההתקדמות עדיין הוא לא מספק תשובה הולמת. גם גולשים שאינם בעלי מוגבלויות, מתקשים להתנהל כראוי באתרי ממשל זמין.
"המודעות קיימת בממשלה, אבל מבחינה מעשית היא עדיין בתהליך", אומר וגנר.
פוטנציאל עסקי
נראה שלא רק ברשויות המקומיות ובאתרי ממשל ניכרת בעיה של נגישות עבור אנשים בעלי מוגבלויות, כי אם ברוב שוק האינטרנט המקומי.
"יש אפס מודעות לעניין, למרות שאנחנו ביחד עם איגוד האינטרנט הישראלי מקדמים את הנושא כבר שמונה שנים. אנחנו נוגעים רק באלפית מהאתרים מבחינת המודעות", אומר וגנר.
מצד אחד מעט מודעות, מצד שני יש כאן לא מעט פוטנציאל - אפילו עסקי. בישראל חיים כ-1.6 מיליון בעלי מוגבלויות, כ-22% מכלל האוכלוסייה בישראל - כך נכון ל-2009, הנתונים המעודכנים ביותר שפורסמו על-ידי משרד המשפטים.
בדיקה שערך משרד התמ"ת ב-2010 הראתה, כי שיעור בעלי המחשבים בקרב אנשים עם מוגבלויות גדול אף יותר משיעורם בקרב אנשים ללא מוגבלויות (93.4% לעומת 92.9%, בהתאמה) וכי שיעור בעלי חיבור לאינטרנט מתוכם כמעט זהה (87.3% לעומת 89.3%, בהתאמה). עם זאת, השימוש בפועל במחשב נמוך יותר אצל בעלי המוגבלויות (58.1% לעומת 82.8%, בהתאמה). מצד שני, נרשם זינוק משמעותי של כ-90% בשימוש במחשבים מאז סקר דומה שנערך ב-2002.
המחקר הבולט ביותר בתחום בוצע לפני עשור על-ידי מיקרוסופט וחברת המחקר פורסטר, ולפיו 62% מהאנשים בעלי מוגבלויות בגילאי עבודה (18-64) בכל העולם יכולים להפיק תועלת מטכנולוגיה נגישה - 37% בשל מוגבלות מתונה ו-25% בשל מוגבלות קשה.
לאור העובדה שהאתרים לא מיישרים קו, הגיע המצב לידי חקיקה - וגם זה, לאחר שנים רבות של מאבק. בדצמבר אשתקד אושרו בוועדת העבודה והרווחה תקנות נגישות למקומות ציבוריים לבעלי מוגבלויות, וביניהן נכללה החובה שאתרי אינטרנט יהיו נגישים לכל סוגי המשתמשים, כולל כבדי ראייה ומוגבלים בידיהם. התקנות יחולו על אתרים של רשויות מקומיות, שאר נותני שירות ציבורי ולמעשה כל אתרי האינטרנט.
החובה היא להתאים את האתרים עד 36 חודשים מכניסת התקנות, וכן שעל כל פיתוח חלק חדש באתר קיים או אתר חדש לגמרי להיות נגיש מרגע השקתו לשימוש הציבור. חודשיים לאחר אישור התקנות, בפברואר השנה, אישר אותן שר המשפטים ובעוד כשבועיים הן אמורות להיכנס לרשומות. מכאן, שבנובמבר הן יהיו בתוקף ועד סוף 2015 האתרים יהיו חייבים להיות נגישים. לדברי וגנר, החקיקה החדשה גם ברורה באשר למפירי התקנות: "הצעד הראשון, והוא לא רשום בחוק, הוא ליצור קשר עם אותה חברה ולהתלונן. בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כתוב שלכל אזרח יש יכולת לתבוע אתר מסוים על אי-עמידה בחוק הנגישות בסכום של עד 50 אלף שקל. כל אזרח יכול, בלי קשר למוגבלות שלו וללא הוכחת נזק אישי", אומר וגנר ומוסיף כי "מפה ועד לתביעות ייצוגיות - המרחק קצר למדי".
לדברי וגנר, אלמנט האכיפה העיקרי הוא הגוף לשוויון זכויות במשרד המשפטים, שביכולתו לזמן למשפט מנהלי אתרים ואף לבצע רישום פלילי על אי עמידה בחובות הנגישות. "כל אתר שלא ינגיש את עצמו תוך 3.5 שנים - ייקנס", הוא מציין.
אבל זה המקל. יש גם גזר: מלבד החשש מקנסות ומתביעות, יש גם כמה יתרונות בהנגשת אתרים, שאחד העיקרים בהם הוא אופטימיזציה לתוצאות החיפוש. מנועי חיפוש, בדומה לאנשים בעלי מוגבלויות, לא יכולים לראות תמונות, סרטונים או קובצי אודיו. לכן, אם הופכים אתר לנגיש יותר, עוזרים לקדם את דירוג האתר בתוצאות מנועי החיפוש. סיבה נוספת נעוצה בעובדה שכרבע מהאוכלוסייה תופסת את עצמה כבעלת מוגבלויות, ולכן יש פוטנציאל לכניסה של גולשים נוספים לאתר.
ומה לגבי העלות?
"אם בונים אתר חדש ומקפידים כבר בשלב ההקמה על נושא הנגישות, העלויות כמעט ולא קיימות. באתר קיים - זה כבר תלוי במורכבות שלו: איך הוא בנוי, כמה דפים ותבניות יש בו, וכמה תמונות וסרטים. זה הופך את העלות למשהו שנע בין מחיר סביר למחיר מטורף. אבל יש לנקוט גישה הדרגתית. אין אפשרות להגיע למצב שאתר נגיש ב-100%. זה מורכב ויש כל-כך הרבה פרטים קטנים, שאין סיכוי סטטיסטי שלא תפספס כמה דברים בדרך".
רשת מונגשת: צעדים פשוטים שאפשר לנקוט
1. עיצוב שיוצר היררכיה וחשיבות ברורה באתר. עיצוב כזה יאפשר גם לעיוורים שמשתמשים במכשירים שמקריאים עבורם את הטקסט על המסך או באמצעות צג ברייל, להבין טוב יותר את העמוד
2. מתן חלופה טקסטואלית לאלמנטים ויזואליים. יש מכשירים בשימוש עיוורים שיודעים לזהות רק טקסט, ולכן צעד חשוב נוסף הוא להציע טקסט חלופי לכל אלמנט שאינו טקסטואלי בדף. כך, במקום תמונה של ראש הממשלה, יהיה טקסט חלופי שמציין את שמו ותפקידו
3. המעטה בצבעים רבים מדי. מומלץ להוסיף סרגל עיצובי בראש העמוד שמציג קונטרסט חד יותר, לטובת 12% מהאוכלוסייה שהם עיוורי צבעים. כמו-כן, הוספת סרגל שמאפשר להגדיל פונטים באתר יסייע לכבדי ראייה, כמו גם לאוכלוסייה המבוגרת
4. לאפשר לתפעל את כל הרכיבים והפעולות באתר באמצעות המקלדת: כך שאדם עם מוגבלות מוטורית יוכל לגשת לכל התכנים והפעולות באתר ללא שימוש בעכבר
5. משוב, עזרה ותמיכה בעת הצורך. יצירת אופציה של צ'ט או מתן מענה מיידי באימייל באופן שקל למצוא באתר האינטרנט
