גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ניתוח המזרח התיכון: ההפצצה בסוריה הדהימה אך אסור לנו לקחת צד במלחמת הסונים-שיעים

ד"ר גיא בכור: על ישראל לאמץ מדיניות בדלנית, שמבהירה שלא תתערב באביב הערבי המקולל אם לא יתערבו אצלה ■ וגם: איך יגיבו אסד וחיזבאללה?

"אל תתערבו אצלנו - ולא נתערב אצלכם". זו היתה הסיסמה של ג'יימס מונרו (James Monroe), הנשיא החמישי של ארה"ב, בין 1817-1825. אירופה בזמנו היתה קרועה בין מלחמות איומות, עם מיליוני הרוגים, כאשר נפוליון בונפרטה עדיין היה בתמונה, עם צבאות, אימפריות ואינטריגות.

ב-2 בדצמבר 1823 בישר מונרו על אסטרטגיית הבדלנות (Isolationism) האמריקנית, שבמידת מה קיימת עד היום. האסטרטגיה, שכונתה "דוקטרינת מונרו", קבעה בפשטות שאמריקה לא תתערב בענייניה הפנימיים של אירופה, ושהיא מצפה שאירופה לא תתערב בענייניה הפנימיים של אמריקה. זה קרה גם כאשר מדינות דרום אמריקה החלו להיות עצמאיות.

כך נולדה הבדלנות האמריקנית ("אמריקה לאמריקנים"), שהביאה שגשוג כלכלי עצום למדינה החדשה, שכן אמריקה אכן השתדלה מאוד שלא להתערב בסכסוכים האינסופיים של היבשת הישנה, וכך חסכה כסף, אנרגיה וזמן. תקופת הבדלנות נקראה שם באופטימיות: "העידן של ההרגשה הטובה" ("Era of good feeling").

לאתר Gplanet ולקריאת מאמרים נוספים של ד"ר בכור - לחצו כאן

אנחנו לא אמריקה, ואין אוקיינוס שמפריד בינינו לבין המדינות המוסלמיות. אבל, יש אוקיינוס אחר החוצץ בינינו לבינם, והוא עצום לא פחות מן האוקינוס הימי: אנחנו לא מוסלמים; לא סונים ולא שיעים. זה היתרון העצום שיש לנו כיום במזרח התיכון, איזור שנכנס למערבולת סונית-שיעית של שנים ארוכות.

כיוון שהמלחמה הפנים-איסלאמית הזו אכן תימשך עשרות שנים, ובצורות שונות, אנחנו חייבים להגדיר דוקטרינה חדשה לישראל שתנחה אותנו בזעזועים הרבים מסביב: דוקטרינה של בדלנות. אנחנו לא נתערב בעניינים שלכם - ומצפים שלא תתערבו בעניינים שלנו. דוקטרינת מונרו לישראל, במזרח התיכון מתפורר.

הדוקטרינה הדו-צדדית הזו תשמש אותנו במובנים רבים: היא תבדיל בינינו לבין הטריטוריות המוסלמיות המתפוררות (ממילא יש לנו גדר כבר עם רובן, ובעתיד עם כולן), ותדגיש את החיוניות והיציבות שלנו; תמנע התערבות ערבית או מערבית בענייני יו"ש; ותעניק לנו צידוק להתרחקות שלנו מן המערבולת האיזורית.

חשוב מכל, זה יעזור לנו להגדיר ולהנחות את עצמנו: אנחנו לא עם הסונים ולא עם השיעים. למזלנו, מן הבחינה האיזורית, אנחנו יהודים. קל יהיה גם למכור במערב את הדוקטרינה הזו: היא באה משם.

לא סונים ולא שיעים. לא אחים מוסלמים ולא סלפים. לא פתח ולא חמאס. אז במי נתמוך? הרומאים קבעו את הכלל הפשוט, הנכון גם לנו: In dubio abstine - כלומר, כשיש ספק, אז התשובה היא אף אחד.

לא שלום, שהוא בלתי אפשרי לערבים; ולא מלחמה, שגם היא כבר אינה אפשרית; אלא בדלנות. הערבים סביבנו יברכו על כך גם הם, משום שהגישה הזו אינה מאיימת עליהם, כי אם מקבלת אותם. כל אחד והאביב שלו.

יתרוננו בהתבדלות, לא בהתחברות ובסיסמאות ה"דו-קיום". בעבר חיפשנו דוקטרינה שבירה למצב ערבי יציב; היום אנחנו מחפשים דוקטרינה יציבה למצב ערבי שביר. פעם חשבנו שאנחנו במצב "זמני", בעוד שהערבים במצב "קבוע". עכשיו התברר שאנחנו במצב קבוע והם בזמני.

ההפצצה בסוריה - מדהימה ונועזת

ההפצצה הישראלית בדמשק היתה חדשנית, נועזת ומדהימה, כמו תמיד, ברמת הביצוע, המודיעין והמידע. איך ישראל יודעת? הצד השני כבר מייחס למודיעין הצבאי שלנו סגולות על-טבעיות, וזה כמובן טוב. כמו במבצעים האחרונים ברצועת עזה, ההפתעה בצד השני היתה רבה, כמו גם התדהמה מן הנועזות, בעידן של נרפות מערבית. ישראל מצטיירת כגורם מדויק, שקול ונועז. לא עוד חיילים רודפים אחר זורקי אבנים, אלא הצבא החדשני בעולם.

ההפצצה הזו, מעבר להשמדת טילים מסוכנים מבחינתנו, היא הוכחת המעורבות הישירה של איראן ושל חיזבאללה במלחמה בסוריה, ושני אלה ממולכדים: אם יודו שני אלה שנפגעו להם לוחמים וציוד, הרי שהם מאשרים שהם נלחמים בסוריה. כך הם מנועים מלהודות בגודל החורבן שנפל עליהם. לא צריך להיות ספק בעולם ששני אלה כבר נלחמים עבור בשאר אל-אסד בתוך סוריה, וראינו זאת במאמרים קודמים. סוריה היא זירה בינלאומית, שעכשיו גם ישראל הצטרפה אליה.

אלא שהעברות טילים מכל הסוגים מסוריה ללבנון מתבצעות כבר שנים, כך צבר חיזבאללה צבר עשרות אלפי רקטות וטילים. כל אלה הגיעו ללבנון מסוריה, ולכן בהשמדה הזו, תהיה מבריקה ככל שתהיה, אין תועלת לזמן ארוך, והיא בבחינת שרטוט נחוש של קווים אדומים לאויבים שלנו, שלא יתעסקו איתנו.

הבעיה עם קווים אדומים שהם אמורים לחייב, אחרת מי שהשמיע אותם אינו נתפס כאמין, כך שכל חצייה שלהם מחייבת אותנו לפעול כמעט כמו אוטומט. ההיסטוריה מלמדת שבשרטוט קווים אדומים אנחנו עלולים להפוך לעבדי הקווים שלנו. הם מחייבים אותנו, במקום שזה יהיה ההיפך - ולכן התנגדתי לקווים אדומים. גם האויב יכול לשלוט בנו, בחצייה יזומה ומודעת של קוים כאלה, כדי להפיל אותנו בפח ולסבך אותנו.

וכך, לרוע המזל, במקום לאמץ מדיניות מוצהרת של בדלנות והתבדלות, ישראל נשאבת אל תוך המערבולת הסורית. זה הזמן לעצור, רגע לפני כניסה לסחרור. המאמר הזה הוא קריאה של הרגע האחרון, לפני הסתבכות שדומה מאוד למה שידענו בלבנון.

כמו בלבנון, גם כיום, יש ארבעה צירי התערבות שלנו בסוריה:

1. הומניטארי - אנו כבר קולטים פצועים מסוריה בבתי חולים ישראליים (מי משלם על זה?), וישראל שולחת ציוד רפואי ועוד לפליטים סורים בירדן, ובמקומות אחרים. יש אף ההוזים אצלנו לקלוט אלפי פליטים סורים בצפון הארץ. כך התחילה ההסתבכות שלנו גם בלבנון בשנת 1976, עם "הגדר הטובה", קשר אישי עם הכפריים הנוצרים, העברת מזון ותרופות, ועוד.

2. צבאי - ישראל כבר תוקפת צבאית ובאופן גלוי. ההתקפות האלה יימשכו, בגלל מדיניות הקווים האדומים. כך היה גם בלבנון, עם "מבצע ליטאני" (1978) ואחר כך "מלחמת שלום הגליל" (1982).

3. מילולי - בכירים בהווה ובעבר אינם מפסיקים לקרוא למעורבות בסוריה. האחד קורא לנו להפיל את אסד, השני לסייע למורדים, והשלישי משרטט עוד קווים אדומים. כך היה גם בלבנון, כאשר שרטטנו "קווים אדומים" להכנסת טילים סורים לבקעת הלבנון, כוחות סוריים ופלסטיניים. כל מה שלא נאמר, מישהו כבר ינצל את זה לרעה נגדנו. השיעים, העלווים, הסונים, הכורדים, הנוצרים, הדרוזים, הטורקים, מי לא. אז לא לדבר יותר מידי.

4. לקיחת צד - ישראל כבר לוקחת צד בסכסוך הנמשך 1,300 שנים בין הסונים לשיעים (ויימשך עוד 1,300 שנים). בפועל, ישראל לטובת הציר הסוני במזרח התיכון. לכך יש להוסיף את הטעות החמורה בחבירה המחודשת לארדואן הסוני, עליה כבר כתבנו, שיסבך אותנו עוד יותר בסוריה. ישראל היתה צריכה לשמור על המצב הקיים, של קשרי כלכלה פורחים עם טורקיה, אך עם בדלנות מדינית.

האם נהיה השוטר שבין הסונים לשיעים? האם זהו הגורל שאנחנו מייעדים לעצמנו? לעשות את מה שהבדלנות האמריקנית אינה עושה? במילים אחרות, ישאל עלולה להיכנס למערך מוטעה במזרח התיכון, במלחמה שאינה שלה כלל.

זה היה צפוי שנסתבך, הרי כך פעלנו 65 שנים, אך עדיין לא מאוחר מדי מכדי לעצור. כל שנותינו היינו משועבדים ל"סכסוך", אותו תיארו בעולם כשורש כל הסכסוכים במזרח התיכון. והנה, כבר שנתיים וחצי הוכחנו שאין לנו שום קשר לסכסוכים האדירים והאמיתיים באיזור; ההיפך, הסכסוך שלנו הוא שולי, וכך זה גם יישאר אם נשמור על כך. הבדלנות החדשה שלנו מן "האביב הערבי" המקולל היא הנכס הפוליטי החשוב ביותר שלנו. זהו נכס אסטרטגי, שיש לאחוז בו בכל הכוח; הוא אסטרטגיית מונרו שלנו, ובימים האחרונים במו ידינו התחלנו להרפות ממנו.

נפוליון היה נוהג לומר (ואתם כבר מכירים זאת): "אני לעולם לא מפריע לאויבים שלי לתלות את עצמם". אז למה אנחנו מפריעים להם?

דוקטרינת מונרו חייה ומשגשגת גם בממשל של אובמה, כאשר ארצות הברית כמעט ונעלמה מן המזרח התיכון ומן העולם הרחב, ולא במקרה; היא לא מעוניינת. תאמרו מעצמה אגואיסטית, אך אחרי עיראק ואפגניסטן מעטים שם רוצים לשמוע על הרפתקה צבאית חדשה.

זו הסיבה שאובמה גם לא ישלח חיילים לסוריה, וספק אם באמת יתקוף באיראן. אך בעוד ארצות הברית משתדלת לא להתערב בעולם, העולם כולו כבר מתערב בה; היא לא מתערבת עוד בעולם האיסלאם, אך זה מתערב אצלה, ומונרו בוודאי שלא התכוון לכך. זו הסיבה לזעזוע הלאומי בשל ההתקפה ב-11 בספטמבר: המצודה הבדלנית נפרצה; האויב חדר פנימה.

ומה אומר לנו בעצם אובמה? אתם תגנו על עצמכם, ואנחנו נתמוך בכם מאחור. נשאלת השאלה, האם הבדלנות הזו תניח סוף סוף לאובססיה של "הבעיה הפלסטינית"? אם בדלנות אמריקנית, אז בבקשה, אנו דורשים אותה עד הסוף. כך הבדלנות האמריקנית תיגע בבדלנות הנדרשת הישראלית.

אסד יגיב?

אם נמשיך ונתערב במלחמה המזרח התיכונית המשתוללת סביבנו, תהיה זו מתנה יקרת ערך לכולם, רק לא לנו. הסונים ישמחו שהנה ישראל מתנדבת לעשות עבורם את המלאכה, כפי שתמיד עשתה (למשל מלחמתה האווילית נגד חיזבאללה בלבנון במשך 18 שנים), אך גם השיעים והעלווים יהיו מאושרים, שיש להם לאן להפנות את האש, לקבלת מעט לגיטימציה. אך מה ייצא לנו מזה?

בשנתיים האחרונות קיבענו בעולם הרחב את התודעה שישנה ישראל וישנו העולם הערבי ואלה פלנטות נפרדות. מעמדה של ישראל ממשיך לעלות כמדינה היציבה היחידה במזרח התיכון, בעוד שסביבה הכל קורס. נמל חיפה למשל, מארח עכשיו באופן קבוע את קו הסחר האדיר, השני בחשיבותו בעולם, סינגפור-ניו יורק, כשתחנת העצירה היחידה שלו היא בחיפה. למה? משום שייתר הנמלים באיזור קרסו, הם לא מאובטחים עוד.

קל לנו עכשיו להתנער מן "הרשות" ואנשיה, או מטרחנים אירופים, משום שכל ילד בעולם מבין שבמזרח תיכון מאיים כזה איש לא ייקח שום סיכוי, שכן אם יפסיד בו, הוא יישחט, כמו עוד 100 אלף סורים ששילמו בחייהם. לכן אין לנו שום אינטרס לחזור אל הכותרות בעולם, שיחזירו את הדימוי הישן ש"הכל בגללנו". ממילא מעטים בעולם יודעים מי נגד מי אצלנו. העיקר הם שוב ישמעו "ישראל". רע מאוד. האם למישהו מן "המערב" עוד נותרו יחסים סבירים במרחב הערבי? אז מדוע מצפים זאת מישראל?

ומה תהיה תגובת אסד וחיזבאללה על ההפצצה הישראלית? שניהם נלחמים על חייהם, הדבר האחרון שבו הם רוצים זו חזית שנייה עם ישראל, שתחסל אותם למעשה. שניהם חשופים עכשיו מול ישראל, עם נזקים עצומים, כשעיקר המשאבים שלהם מגויסים למלחמה הסונית-שיעית הגדולה.

אבל מה עם הכבוד האבוד וההרתעה המילולית שניסה לקדם נסראללה? אם ישראל לא היתה מאשרת שזו היא, אולי אפשר היה להבליג. ההנחה שלי היא שהם יחפשו איזה חיכוך, שלא יגרום למלחמה כוללת עם ישראל, וגם לא מיד, אך הרבה אופציות ללא הסתבכות אין להם. אבל כל עוד לא תקפו אותנו, ואת הנשק הם מרכזים כדי שישמש במלחמה הנוראית סונים-שיעים ההולכת ומתפתחת - למה אנחנו צריכים להתערב? אסטרטגיית הבדלנות תשמור עלינו מפני אויבינו - ועשויה גם לשמור עלינו מעצמנו.

■ ד"ר גיא בכור מהמרכז הבינתחומי בהרצליה הוא פרשן לענייני המזרח התיכון ובעל אתר המאמרים והפרשנויות Gplanet

עוד כתבות

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר