גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ניתוח המזרח התיכון: ההפצצה בסוריה הדהימה אך אסור לנו לקחת צד במלחמת הסונים-שיעים

ד"ר גיא בכור: על ישראל לאמץ מדיניות בדלנית, שמבהירה שלא תתערב באביב הערבי המקולל אם לא יתערבו אצלה ■ וגם: איך יגיבו אסד וחיזבאללה?

"אל תתערבו אצלנו - ולא נתערב אצלכם". זו היתה הסיסמה של ג'יימס מונרו (James Monroe), הנשיא החמישי של ארה"ב, בין 1817-1825. אירופה בזמנו היתה קרועה בין מלחמות איומות, עם מיליוני הרוגים, כאשר נפוליון בונפרטה עדיין היה בתמונה, עם צבאות, אימפריות ואינטריגות.

ב-2 בדצמבר 1823 בישר מונרו על אסטרטגיית הבדלנות (Isolationism) האמריקנית, שבמידת מה קיימת עד היום. האסטרטגיה, שכונתה "דוקטרינת מונרו", קבעה בפשטות שאמריקה לא תתערב בענייניה הפנימיים של אירופה, ושהיא מצפה שאירופה לא תתערב בענייניה הפנימיים של אמריקה. זה קרה גם כאשר מדינות דרום אמריקה החלו להיות עצמאיות.

כך נולדה הבדלנות האמריקנית ("אמריקה לאמריקנים"), שהביאה שגשוג כלכלי עצום למדינה החדשה, שכן אמריקה אכן השתדלה מאוד שלא להתערב בסכסוכים האינסופיים של היבשת הישנה, וכך חסכה כסף, אנרגיה וזמן. תקופת הבדלנות נקראה שם באופטימיות: "העידן של ההרגשה הטובה" ("Era of good feeling").

לאתר Gplanet ולקריאת מאמרים נוספים של ד"ר בכור - לחצו כאן

אנחנו לא אמריקה, ואין אוקיינוס שמפריד בינינו לבין המדינות המוסלמיות. אבל, יש אוקיינוס אחר החוצץ בינינו לבינם, והוא עצום לא פחות מן האוקינוס הימי: אנחנו לא מוסלמים; לא סונים ולא שיעים. זה היתרון העצום שיש לנו כיום במזרח התיכון, איזור שנכנס למערבולת סונית-שיעית של שנים ארוכות.

כיוון שהמלחמה הפנים-איסלאמית הזו אכן תימשך עשרות שנים, ובצורות שונות, אנחנו חייבים להגדיר דוקטרינה חדשה לישראל שתנחה אותנו בזעזועים הרבים מסביב: דוקטרינה של בדלנות. אנחנו לא נתערב בעניינים שלכם - ומצפים שלא תתערבו בעניינים שלנו. דוקטרינת מונרו לישראל, במזרח התיכון מתפורר.

הדוקטרינה הדו-צדדית הזו תשמש אותנו במובנים רבים: היא תבדיל בינינו לבין הטריטוריות המוסלמיות המתפוררות (ממילא יש לנו גדר כבר עם רובן, ובעתיד עם כולן), ותדגיש את החיוניות והיציבות שלנו; תמנע התערבות ערבית או מערבית בענייני יו"ש; ותעניק לנו צידוק להתרחקות שלנו מן המערבולת האיזורית.

חשוב מכל, זה יעזור לנו להגדיר ולהנחות את עצמנו: אנחנו לא עם הסונים ולא עם השיעים. למזלנו, מן הבחינה האיזורית, אנחנו יהודים. קל יהיה גם למכור במערב את הדוקטרינה הזו: היא באה משם.

לא סונים ולא שיעים. לא אחים מוסלמים ולא סלפים. לא פתח ולא חמאס. אז במי נתמוך? הרומאים קבעו את הכלל הפשוט, הנכון גם לנו: In dubio abstine - כלומר, כשיש ספק, אז התשובה היא אף אחד.

לא שלום, שהוא בלתי אפשרי לערבים; ולא מלחמה, שגם היא כבר אינה אפשרית; אלא בדלנות. הערבים סביבנו יברכו על כך גם הם, משום שהגישה הזו אינה מאיימת עליהם, כי אם מקבלת אותם. כל אחד והאביב שלו.

יתרוננו בהתבדלות, לא בהתחברות ובסיסמאות ה"דו-קיום". בעבר חיפשנו דוקטרינה שבירה למצב ערבי יציב; היום אנחנו מחפשים דוקטרינה יציבה למצב ערבי שביר. פעם חשבנו שאנחנו במצב "זמני", בעוד שהערבים במצב "קבוע". עכשיו התברר שאנחנו במצב קבוע והם בזמני.

ההפצצה בסוריה - מדהימה ונועזת

ההפצצה הישראלית בדמשק היתה חדשנית, נועזת ומדהימה, כמו תמיד, ברמת הביצוע, המודיעין והמידע. איך ישראל יודעת? הצד השני כבר מייחס למודיעין הצבאי שלנו סגולות על-טבעיות, וזה כמובן טוב. כמו במבצעים האחרונים ברצועת עזה, ההפתעה בצד השני היתה רבה, כמו גם התדהמה מן הנועזות, בעידן של נרפות מערבית. ישראל מצטיירת כגורם מדויק, שקול ונועז. לא עוד חיילים רודפים אחר זורקי אבנים, אלא הצבא החדשני בעולם.

ההפצצה הזו, מעבר להשמדת טילים מסוכנים מבחינתנו, היא הוכחת המעורבות הישירה של איראן ושל חיזבאללה במלחמה בסוריה, ושני אלה ממולכדים: אם יודו שני אלה שנפגעו להם לוחמים וציוד, הרי שהם מאשרים שהם נלחמים בסוריה. כך הם מנועים מלהודות בגודל החורבן שנפל עליהם. לא צריך להיות ספק בעולם ששני אלה כבר נלחמים עבור בשאר אל-אסד בתוך סוריה, וראינו זאת במאמרים קודמים. סוריה היא זירה בינלאומית, שעכשיו גם ישראל הצטרפה אליה.

אלא שהעברות טילים מכל הסוגים מסוריה ללבנון מתבצעות כבר שנים, כך צבר חיזבאללה צבר עשרות אלפי רקטות וטילים. כל אלה הגיעו ללבנון מסוריה, ולכן בהשמדה הזו, תהיה מבריקה ככל שתהיה, אין תועלת לזמן ארוך, והיא בבחינת שרטוט נחוש של קווים אדומים לאויבים שלנו, שלא יתעסקו איתנו.

הבעיה עם קווים אדומים שהם אמורים לחייב, אחרת מי שהשמיע אותם אינו נתפס כאמין, כך שכל חצייה שלהם מחייבת אותנו לפעול כמעט כמו אוטומט. ההיסטוריה מלמדת שבשרטוט קווים אדומים אנחנו עלולים להפוך לעבדי הקווים שלנו. הם מחייבים אותנו, במקום שזה יהיה ההיפך - ולכן התנגדתי לקווים אדומים. גם האויב יכול לשלוט בנו, בחצייה יזומה ומודעת של קוים כאלה, כדי להפיל אותנו בפח ולסבך אותנו.

וכך, לרוע המזל, במקום לאמץ מדיניות מוצהרת של בדלנות והתבדלות, ישראל נשאבת אל תוך המערבולת הסורית. זה הזמן לעצור, רגע לפני כניסה לסחרור. המאמר הזה הוא קריאה של הרגע האחרון, לפני הסתבכות שדומה מאוד למה שידענו בלבנון.

כמו בלבנון, גם כיום, יש ארבעה צירי התערבות שלנו בסוריה:

1. הומניטארי - אנו כבר קולטים פצועים מסוריה בבתי חולים ישראליים (מי משלם על זה?), וישראל שולחת ציוד רפואי ועוד לפליטים סורים בירדן, ובמקומות אחרים. יש אף ההוזים אצלנו לקלוט אלפי פליטים סורים בצפון הארץ. כך התחילה ההסתבכות שלנו גם בלבנון בשנת 1976, עם "הגדר הטובה", קשר אישי עם הכפריים הנוצרים, העברת מזון ותרופות, ועוד.

2. צבאי - ישראל כבר תוקפת צבאית ובאופן גלוי. ההתקפות האלה יימשכו, בגלל מדיניות הקווים האדומים. כך היה גם בלבנון, עם "מבצע ליטאני" (1978) ואחר כך "מלחמת שלום הגליל" (1982).

3. מילולי - בכירים בהווה ובעבר אינם מפסיקים לקרוא למעורבות בסוריה. האחד קורא לנו להפיל את אסד, השני לסייע למורדים, והשלישי משרטט עוד קווים אדומים. כך היה גם בלבנון, כאשר שרטטנו "קווים אדומים" להכנסת טילים סורים לבקעת הלבנון, כוחות סוריים ופלסטיניים. כל מה שלא נאמר, מישהו כבר ינצל את זה לרעה נגדנו. השיעים, העלווים, הסונים, הכורדים, הנוצרים, הדרוזים, הטורקים, מי לא. אז לא לדבר יותר מידי.

4. לקיחת צד - ישראל כבר לוקחת צד בסכסוך הנמשך 1,300 שנים בין הסונים לשיעים (ויימשך עוד 1,300 שנים). בפועל, ישראל לטובת הציר הסוני במזרח התיכון. לכך יש להוסיף את הטעות החמורה בחבירה המחודשת לארדואן הסוני, עליה כבר כתבנו, שיסבך אותנו עוד יותר בסוריה. ישראל היתה צריכה לשמור על המצב הקיים, של קשרי כלכלה פורחים עם טורקיה, אך עם בדלנות מדינית.

האם נהיה השוטר שבין הסונים לשיעים? האם זהו הגורל שאנחנו מייעדים לעצמנו? לעשות את מה שהבדלנות האמריקנית אינה עושה? במילים אחרות, ישאל עלולה להיכנס למערך מוטעה במזרח התיכון, במלחמה שאינה שלה כלל.

זה היה צפוי שנסתבך, הרי כך פעלנו 65 שנים, אך עדיין לא מאוחר מדי מכדי לעצור. כל שנותינו היינו משועבדים ל"סכסוך", אותו תיארו בעולם כשורש כל הסכסוכים במזרח התיכון. והנה, כבר שנתיים וחצי הוכחנו שאין לנו שום קשר לסכסוכים האדירים והאמיתיים באיזור; ההיפך, הסכסוך שלנו הוא שולי, וכך זה גם יישאר אם נשמור על כך. הבדלנות החדשה שלנו מן "האביב הערבי" המקולל היא הנכס הפוליטי החשוב ביותר שלנו. זהו נכס אסטרטגי, שיש לאחוז בו בכל הכוח; הוא אסטרטגיית מונרו שלנו, ובימים האחרונים במו ידינו התחלנו להרפות ממנו.

נפוליון היה נוהג לומר (ואתם כבר מכירים זאת): "אני לעולם לא מפריע לאויבים שלי לתלות את עצמם". אז למה אנחנו מפריעים להם?

דוקטרינת מונרו חייה ומשגשגת גם בממשל של אובמה, כאשר ארצות הברית כמעט ונעלמה מן המזרח התיכון ומן העולם הרחב, ולא במקרה; היא לא מעוניינת. תאמרו מעצמה אגואיסטית, אך אחרי עיראק ואפגניסטן מעטים שם רוצים לשמוע על הרפתקה צבאית חדשה.

זו הסיבה שאובמה גם לא ישלח חיילים לסוריה, וספק אם באמת יתקוף באיראן. אך בעוד ארצות הברית משתדלת לא להתערב בעולם, העולם כולו כבר מתערב בה; היא לא מתערבת עוד בעולם האיסלאם, אך זה מתערב אצלה, ומונרו בוודאי שלא התכוון לכך. זו הסיבה לזעזוע הלאומי בשל ההתקפה ב-11 בספטמבר: המצודה הבדלנית נפרצה; האויב חדר פנימה.

ומה אומר לנו בעצם אובמה? אתם תגנו על עצמכם, ואנחנו נתמוך בכם מאחור. נשאלת השאלה, האם הבדלנות הזו תניח סוף סוף לאובססיה של "הבעיה הפלסטינית"? אם בדלנות אמריקנית, אז בבקשה, אנו דורשים אותה עד הסוף. כך הבדלנות האמריקנית תיגע בבדלנות הנדרשת הישראלית.

אסד יגיב?

אם נמשיך ונתערב במלחמה המזרח התיכונית המשתוללת סביבנו, תהיה זו מתנה יקרת ערך לכולם, רק לא לנו. הסונים ישמחו שהנה ישראל מתנדבת לעשות עבורם את המלאכה, כפי שתמיד עשתה (למשל מלחמתה האווילית נגד חיזבאללה בלבנון במשך 18 שנים), אך גם השיעים והעלווים יהיו מאושרים, שיש להם לאן להפנות את האש, לקבלת מעט לגיטימציה. אך מה ייצא לנו מזה?

בשנתיים האחרונות קיבענו בעולם הרחב את התודעה שישנה ישראל וישנו העולם הערבי ואלה פלנטות נפרדות. מעמדה של ישראל ממשיך לעלות כמדינה היציבה היחידה במזרח התיכון, בעוד שסביבה הכל קורס. נמל חיפה למשל, מארח עכשיו באופן קבוע את קו הסחר האדיר, השני בחשיבותו בעולם, סינגפור-ניו יורק, כשתחנת העצירה היחידה שלו היא בחיפה. למה? משום שייתר הנמלים באיזור קרסו, הם לא מאובטחים עוד.

קל לנו עכשיו להתנער מן "הרשות" ואנשיה, או מטרחנים אירופים, משום שכל ילד בעולם מבין שבמזרח תיכון מאיים כזה איש לא ייקח שום סיכוי, שכן אם יפסיד בו, הוא יישחט, כמו עוד 100 אלף סורים ששילמו בחייהם. לכן אין לנו שום אינטרס לחזור אל הכותרות בעולם, שיחזירו את הדימוי הישן ש"הכל בגללנו". ממילא מעטים בעולם יודעים מי נגד מי אצלנו. העיקר הם שוב ישמעו "ישראל". רע מאוד. האם למישהו מן "המערב" עוד נותרו יחסים סבירים במרחב הערבי? אז מדוע מצפים זאת מישראל?

ומה תהיה תגובת אסד וחיזבאללה על ההפצצה הישראלית? שניהם נלחמים על חייהם, הדבר האחרון שבו הם רוצים זו חזית שנייה עם ישראל, שתחסל אותם למעשה. שניהם חשופים עכשיו מול ישראל, עם נזקים עצומים, כשעיקר המשאבים שלהם מגויסים למלחמה הסונית-שיעית הגדולה.

אבל מה עם הכבוד האבוד וההרתעה המילולית שניסה לקדם נסראללה? אם ישראל לא היתה מאשרת שזו היא, אולי אפשר היה להבליג. ההנחה שלי היא שהם יחפשו איזה חיכוך, שלא יגרום למלחמה כוללת עם ישראל, וגם לא מיד, אך הרבה אופציות ללא הסתבכות אין להם. אבל כל עוד לא תקפו אותנו, ואת הנשק הם מרכזים כדי שישמש במלחמה הנוראית סונים-שיעים ההולכת ומתפתחת - למה אנחנו צריכים להתערב? אסטרטגיית הבדלנות תשמור עלינו מפני אויבינו - ועשויה גם לשמור עלינו מעצמנו.

■ ד"ר גיא בכור מהמרכז הבינתחומי בהרצליה הוא פרשן לענייני המזרח התיכון ובעל אתר המאמרים והפרשנויות Gplanet

עוד כתבות

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס