בזמן שבו תשומת-הלב במשבר הסורי מופנית בעיקר לתקיפת מרכזי הנשק המיועדים לחיזבאללה בסוריה ולבעיית השימוש בנשק כימי, בשדה הקרב עצמו מתפתח מאבק כוחות דרמטי מהסוג הקונבנציונלי, שממעט לייצר כאן כותרות שמנות. המאבק הזה גלוי לעין, ואת תוצאותיו רואים מעל מסכי הטלוויזיה בלבנון: הלוויות, בזו אחר זו, של לוחמי חיזבאללה שיצאו לקרב בסוריה וחזרו בארונות.
שנתיים מפרוץ המלחמה בסוריה - התנועה השיעית היא כוח משמעותי בלחימה לצד המשטר בדמשק. מבחינתה, מדובר במלחמת דת נגד הארגונים הסונים הקיצוניים, שמהווים את אגרוף המחץ של צבא המורדים נגד נשיא סוריה בשאר אסד. מניין הרוגי חיזבאללה כבר נושק ל-40, והוא עולה בהתמדה. לפי דיווחים מביירות שלא אושרו רשמית, רוב הכוח האיכותי הלוחם של התנועה מצוי כעת על אדמת סוריה. בלבנון נותרו בעיקר חיילי המילואים.
הלחימה בסוריה איננה גחמה מבחינת חיזבאללה ולא הרפתקה זמנית, אלא בחירה אסטרטגית. ההחלטה התקבלה בביירות ובטהרן על אף שבכוחה לסבך את התנועה בבוץ הסורי למשך כמה שנים. מה שאילץ את אנשי התנועה לכך הוא סדרה של התקפות על יעדים שיעיים, בראשם פיגועי תופת שביצעו סלפים סונים בתושבי רובע סיידה זיינב מדרום לדמשק.
ברובע זה, שרוב תושביו שיעים, שוכן האתר הקדוש ביותר לשיעה על אדמת סוריה - קברה של זיינב, נכדתו של מוחמד. בנוסף, תקפו המורדים שרשרת כפרים שיעיים לאורך גבול לבנון, שלא הותירו לחיזבאללה ברירה אלא למהר ולהגן עליהם. את עיקרה של המערכה מנהלת חיזבאללה כיום נגד הארגונים הסוניים בסוריה, שמזוהים עם אל-קאעידה. בראשם - ג'בהת אל-נוסרה (חזית ההצלה).
את מניין חללי חיזבאללה, וגם שמותיהם, משתדלת התנועה להצניע. תרומת הדם שלה לאסד נועדה גם לגמול לו על תמיכתו הקריטית בהם בנשק ובמוראל במלחמת לבנון השנייה. זאת, בניגוד לידידים לשעבר בחמאס שבגדו בבשאר ונטשו את דמשק אחרי שנים ארוכות שבהן העניק להם חיבוק חם.
אולם ההירתמות הזו עולה לחיזבאללה בדם וגם במבוכה רבה. מתנגדיה בלבנון משתמשים בה כדי להציגה כבת-דמותו של אסד, תנועה צמאת-דם שמכרה את עקרונותיה הנקיים ובגדה באזרחיה הנדכאים של האחות השכנה. בתוך בסיס התמיכה של חיזבאללה, העדה השיעית, קיימת ביקורת על כך שטובי הבנים יצאו למלחמה שאינה שלהם.
ראשי חיזבאללה טוענים בפני הציבור שלהם, כי מדובר בהגנה על קודשי השיעה. לא שירות דמים לציר האיראני-עלאווי, אלא משימת הצלה של אחיהם השיעים בסוריה ושל קברה הקדוש של זיינב. במילון המונחים של המחלוקת הזו אפשר לשמוע מפעם לפעם את זכרו של קרב כרבלא. אותה מערכה בוגדנית בשנת 680 לספירה, שבה נרצחו שני בניו של האימאם עלי, אביהם הקדמון של השיעים, בידי צבא מוסלמי.
להורי החללים מסבירים ראשי חיזבאללה, כי בניהם נפלו במשימה קדושה. מוטב להגן כעת על קברה של זיינב, ולא להגיע לרגע שבו הקבר יושמד בידי אל-קאעידה, ויצית מלחמת שמד בין סונים לשיעים.
הישגים בשדה הקרב
בנאומו ביום רביעי בשבוע שעבר הכריז חסן נסראללה: "לסוריה יש חברים טובים באזור. העולם לא יתן לה ליפול לידי אמריקה, ישראל, או קבוצות הג'יהאד הכופרות". המסר היה מיועד לסעודיה, לקטאר ולמדינות הסוניות, שעומדות מאחורי המורדים. עבור נסראללה, זו מלחמת חורמה בתוך האסלאם, לא מאבק על חיי משטר זה או אחר.
מהסיבה הזו, לא מיהרה חיזבאללה לאיים בתגובה נגד ישראל בעקבות תקיפת חיל האוויר בסוריה אור ליום שישי. לחיזבאללה יש משימה עליונה בימים אלה - להציל את סוריה. הסתבכות בעימות עם צה"ל עלולה להסיטם מהבחירה האסטרטגית להושיע את האיש שלהם בדמשק. ואכן, בשבועות האחרונים מדווח המשטר הסורי על הישגים בשדה הקרב, וניכר כי ביטחונו העצמי גובר.
עדות טובה לכך היא החלטת אסד להשתמש בנשק כימי באזורי אוכלוסייה אזרחית. משטר שחוצה קווים אדומים שהתוותה לו וושינגטון, אינו כזה שמרגיש כי סופו קרב. אסד מוצא לידו את טובי הלוחמים של חיזבאללה, את איראן ואת מוסקבה, שמספקת לו נשק וחיפוי דיפלומטי. יחד איתם, אסד סבור שיש לו סיכוי לנצח בקרב חייו והוא גם מרגיש בטוח דיו כדי להתגרות באמריקה.
הכותב הוא הפרשן לענייני ערבים של גלי צה"ל