מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי נפט, התשע"ג-2013, שהגישה הממשלה.
חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א-2011 ("חוק ששינסקי") הטיל על הממשלה חובה להקים בחוק קרן לניהול כספים שהתקבלו מהיטל רווחי נפט, שנגבה מכוח החוק, אשר יועברו למטרות חברתיות-כלכליות. לפי דברי ההסבר להצעת החוק, בהמשך לכך הוקם צוות בין-משרדי לבחינת אופן ניהול הכנסות המדינה ממשאבי טבע.
הצוות גיבש המלצות מפורטות להקמת הקרן, שעל בסיסן הוגשה הצעת החוק: הצעת החוק קובעת כי תוקם קרן לניהול כספים שהתקבלו מהיטל רווחי נפט שנגבה לפי "חוק ששינסקי", וכן את אופן פעולתה ואופן הוצאת הכספים שינוהלו בה. הקרן לניהול הכספים שתוקם מטרתה לבדוק שהמדינה עושה שימוש הולם מהתקבולים ממשאבי הטבע בראיה שמדובר בנכסים בין-דוריים ולפיכך לנהל את הכנסות הקרן בראייה ארוכת טווח לטובת מטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות. כל זאת עם הצורך להתמודד עם לחצי ייסוף שיגרמו מכניסת מטבע זר ממכירת הגז הטבעי.
עוד מוצע, שהקרן תסייע להתמודדות עם אירועים חריגים, לרבות אירועים סביבתיים בעלי השפעה שלילית חריגה על כלכלת המדינה.
כמו כן, כדי למנוע ניגודי עניינים פוטנציאליים בין ניהול ההכנסות ובין המדיניות השוטפת של הממשלה, תהיה בקרן הפרדה מוסדית בין קביעת מדיניות לבין ניהול הנכסים וקביעת מדיניות השקעות מפורטת. קביעת המדיניות תיעשה בידי מועצה בראשות שר האוצר ובהשתתפות נציגי ציבור, נציג בנק ישראל ופקידים בכירים ממשרד האוצר ומשרד ראש הממשלה ואילו קביעת מדיניות ההשקעות המפורטת תעשה בידי ועדת השקעות מקצועית. ניהול הנכסים ייעשה בידי מחלקה מקצועית שתוקם בבנק ישראל.
בדברי ההסבר להצעת החוק, נכתב כי "על המדינה, כנאמן הציבור, לדאוג לשימוש נכון בהכנסות המדינה מתקבולים ממשאבי טבע, אשר יאפשרו הן לדור הנוכחי והן לדורות העתידיים ליהנות ממציאתם, תוך מזעור השפעות כלכליות שליליות אפשריות של משאבים אלה, שמקובל לכנותן "קללת משאבי הטבע", על המשק הישראלי. הקללה מתייחסת כך שמדינות בעלות שפע של משאבים טבעיים, בייחוד משאבים שאינם מתחדשים, נוטות להתאפיין בצמיחה כלכלית נמוכה ובכלכלה פחות מפותחת בהשוואה למדינות שלא התמזל מזלן להתברך במשאבים אלה".
אחת הסכנות מכונה "המחלה ההולנדית" והיא באה לביטוי "בכך שעלייה בהכנסות ממשאבי טבע, מובילה להוצאה ציבורית ופרטית מוגברת. התגברות זו מובילה להתחזקות שער החליפין הריאלי, אשר גורם לירידה בייצוא שאינו מבוסס על משאבי טבע ולפגיעה בצמיחה כלכלית בת קיימא של המשק".
41 ח"כים תמכו בהצעה בקריאה ראשונה. לא היו מתנגדים ונמנעים. ההצעה תועבר לוועדת הכנסת לצורך החלטה על העברתה להכנה לקריאות השנייה והשלישית.