בתום דיון סוער במליאת הכנסת, אושרה היום (ד') הצעת "חוק המשילות" בקריאה טרומית, ברוב של 51 נגד 43.
כעת תועבר ההצעה לדיון בוועדת הכנסת, שתחליט איזו ועדה מוועדות הכנסת תדון בה ותכין אותה להצבעה בקריאה ראשונה.
על-פי הצעת החוק, יוגבל מספר השרים ל-19 ומספר סגני השרים ל-4, אחוז החסימה בבחירות לכנסת יעלה מ-2% ל-4%, ותוטל שורת מגבלות שיהפכו הגשת הצעות אי-אמון לכמעט בלתי אפשרית.
הדיון בהצעת החוק לווה בקריאות ביניים ועימותים מילוליים בין חברי הכנסת. השר עמיר פרץ מסר כי יו"ר ועדת השרים לחקיקה, שרת המשפטים ציפי לבני, התנגדה להצעת החוק בדיון בוועדת השרים, אך בסופו של דבר ההצעה אושרה על -די הוועדה, שהבטיחה את תמיכת הקואליציה.
במהלך הדיון אמר יוזם ההצעה, ח"כ דוד רותם, כי "האופוזיציה מגישה הצעות אי-אמון שלא למטרה שלשמה נועד הכלי הזה". לעניין העלאת אחוז החסימה הוסיף ח"כ רותם כי "34 רשימות רצו לכנסת בפעם האחרונה. אין צורך במצע או אידיאולוגיה, כל רשימה הזויה יכולה להיכנס לכנסת".
תגובות: "אות קין לליכוד"
אישור הצעת החוק הביאה לתרעומת הן באופוזיציה והן בקואלציה. ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד), שהצביע נגד ההצעה, אמר כי מדובר באות קין לליכוד. "כמי שחבר בתנועה לאומית ליברלית, אני רואה בהצעה אות קין על מצח הליכוד. גם מי שחושב שלצורך הגברת המשילות יש להגביל את מספר הצעות החוק, יכול לקבוע שהצעת אי-אמון תעלה פעם בחודש או בשבועיים. אם קובעים שיש צורך ב-61 חברי כנסת לצורך הצעת אי-אמון, ניתן כבר לסגור את הכנסת ולכנסה רק כשיש דרישה של 61 חברי כנסת", אמר ריבלין. ריבלין הביע התנגדות גם לסעיף הנוגע להעלאת אחוז החסימה ל-4%.
יו"ר מרצ, זהבה גלאון, הגדירה את הצעת החוק כמכה אנושה לדמוקרטיה. "אישור החוק הוא מהלך אנטי-דמוקרטי מרושע. בשם המשילות, מבצרת הממשלה את עריצותה ומחלישה את כוחה של האופוזיציה. בשם היציבות גוזלת הממשלה מציבור גדול את הקול שלו בכנסת ובשלטון, ומדירה קבוצות מיעוט שממילא מודרות בישראל", אמרה.
ח"כ עיסאוי פריג' (מרצ) מסר בתגובה: "אני מרגיש שהחוק הזה מכוון נגדי, כבן לקבוצת מיעוט בחברה דמוקרטית. גדלתי במדינת ישראל עם התחושה שלמרות האפליה ולמרות הגזענות, הערבים אזרחי ישראל יכולים לקחת את גורלם בידיהם, להיבחר לכנסת ולהשפיע ולשפר את המערכת מבפנים. וכך עשיתי - נבחרתי לכנסת, ואני מנסה להשמיע את קולו של הציבור שלי ולשנות מבפנים.
"חוק ההשתלטות החדש של הליכוד ביתנו מבקש לעקר את היכולת הזו. להשתיק את המיעוטים, להשתיק את האופוזיציה, להשתיק את הקולות שאינם מתיישרים לדום עם דעת הממשלה והרוב. זהו חוק מביש, ואני מקווה שהגורמים השפויים בקואליציה לא יאפשרו לו לעבור".
יוזמי החוק נגד יועמ"ש הכנסת
בתוך כך, יוזמי הצעת "חוק המשילות" - שמטרתו להקשות על הפלת הממשלה באמצעות תיקון חוק יסוד: הממשלה, חוק יסוד: הכנסת וחוק יסוד: משק המדינה - תקפו את היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד אייל ינון, שמתח ביקורת מרומזת בחוות-דעת מטעמו על הצעת החוק.
מוקדם יותר השבוע אישרה ועדת השרים לחקיקה, בראשות שרת המשפטים ציפי לבני, את הצעת החוק, שהוגשה לפני כשבוע על-ידי ח"כ דוד רותם, רוברט אילטוב וחמד עמאר.
עם הגשת הצעת החוק פנה ח"כ חיליק בר ליועץ המשפטי לכנסת בבקשה לקבל חוות-דעת משפטית על הצעת החוק. בר ביקש לדעת "האם בחוק זה קיימת פגיעה בדמוקרטיה ובכוחו של מוסד האופוזיציה בישראל וכן באפקטיביות שלה, דבר שברור מאליו מנוסח הצעת החוק".
חוות-דעתו של ינון, שהועברה באופן חריג לכלל חברי הכנסת, איננה פוסלת את הצעת החוק במפורש, אך אינה מותירה מקום לספק כי לדעתו יש להסירה מסדר היום.
"הצעת החוק כוללת שורה של תיקונים לחוקים שונים העוסקים בתום המשטרי", כותב ינון, "אין מניעה חוקתית-משפטית בחקיקת תיקונים אלה, שהרי הכנסת בכובעה המכונן רשאית כעיקרון לתקן את חוקי היסוד ולשנות את כללי המשחק הנוהגים, בוודאי כשהשינויים שבהם מדובר אינם כוללים פגיעה בעקרונות יסוד של משטר דמוקרטי. עם זאת, חשוב שחברי הכנסת יבינו את המשמעויות שבתיקונים המוצעים והשלכותיהם, ויבחנו בזהירות רבה שינויים משטריים שכאלה".
באשר להגבלות על העלאת הצעות אי-אמון, כתב ינון כי "אף אם אין בהצעות אי-אמון איום אמיתי על קיומה של הממשלה, הן הפכו להיות העוגן המרכזי בפעילות הכנסת וכלי משמעותי בידי האופוזיציה להביא את חברי הממשלה לכנסת, לדיון בנושאים שעל סדר היום הציבורי.
"מבחינה מעשית, התוצאה תהיה ביטולו של מוסד האי-אמון כפלטפורמה מרכזית לדיונים ולביקורת המושמעת על הממשלה. ההצעה איננה כוללת תחליף אפקטיבי אחר שיפצה את האופוזיציה על אובדן כלי פרלמנטרי משמעותי זה".
באשר להעלאת אחוז החסימה ל-4%, כותב ינון כי "ההצעה לא מתקנת את ההסדר הקיים, המאפשר למספר מפלגות להתאחד לצורך התמודדות משותפת בבחירות, ולהתפלג מיד לאחר הבחירות לסיעות נפרדות מבלי שתחול עליהן כל מגבלה".
על ההצעה לבטל את מימון המפלגות לרשימות שהתמודדו לכנסת ולא עברו את אחוז החסימה, אך זכו ביותר מ-1% מהקולות הכשרים, כתב ינון כי "ביטול ההוראה לצד העלאת אחוז החסימה עלול להרתיע סיעות מפני התמודדות בבחירות, בשל הסיכון שלא יקבלו כל מימון לאחר הבחירות. ראוי לבחון הסדרים נוספים, שיעניקו מימון, ולו חלקי, למפלגות המתקרבות לאחוז החסימה, ומצד שני לא יעודדו בזבוז קולות של בוחרים על מפלגות שאין להן סיכוי ממשי לעבור את אחוז החסימה".
ח"כ רותם הביע מורת-רוח מחוות-דעתו של ינון - ומהעובדה שזו הופצה לכלל חברי הכנסת. במכתב ששיגר אתמול (ג') ליועמ"ש הכנסת כתב רותם כי "לתומי חשבתי עד היום כי חברי הכנסת מבינים את המשמעות בחוקים המחוקקים על-ידם, וממילא הם בוחנים בזהירות רבה כל דבר חקיקה.
"אני סמוך ובטוח שכמי שקרא בעיון את הצעת החוק, קראת בוודאי גם את דברי ההסבר המפורטים, המסבירים כל סעיף וכל תיקון בחוקים השונים, ואינני רואה כל צורך להוסיף על כך דבר. העברת חוות-הדעת לכלל חברי הכנסת טרם ההצבעה מהווה, לדעתי, התערבות בלתי ראויה בעבודה החקיקתית של הכנסת.
"אני תמה כי חרף היותי חבר כנסת משנת 2007, מעולם לא קיבלתי ממך חוות-דעת לגבי הצורך להבין את החקיקה אותה מחוקקים בכנסת. עוד אבקש לציין כי (מתוך 'חוות-דעתך המקצועית') ניתן להבין מה עמדתך לגבי שינויים בשיטת הממשל".
ואילו מזמין חוות-הדעת, ח"כ בר, הודיע כי "חוות-דעת זו של יועמ"ש לכנסת היא אות אזהרה חמור לפני העברתו של החוק בקריאה טרומית. אני קורא לכנסת ולקואליציה לסגת בהם מיידית מהעברת החוק הבעייתי ולהתחיל בהליך משמעותי של בירור ודיון בסוגיות העולות בחוק לעומקן, שכן כפי שבא לידי ביטוי בהודעת היועמ"ש וכפי שטענה האופוזיציה בשבועות האחרונים, קיימת בחוק זה פגיעה משמעותית ומסוכנת בדמוקרטיה הישראלית".
