גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  המגזינים של גלובס

התסיסה הגדולה: כך תיראה הבירה שלכם בעוד עשור

אלה שנים לא קלות לתעשיית הבירה באירופה כאשר המבוגרים עוברים ליין מטעמי בריאות ■ הפתרון: לפנות לקהל הנשי, להתרחב לסין ולמזרח אירופה, לסחוט את הטרנד הבריאותי, וגם לנסות להשיג דריסת רגל במסעדות שף

תעשיית הבירה / צילום: רויטרס
תעשיית הבירה / צילום: רויטרס

אם לא ישתנו המגמות בצריכת הבירה העולמית, את הטעם של הדור הבא יקבעו בעיקר נשים וסינים - לא בהכרח בסדר הזה. זוהי אחת המסקנות המרכזיות שעלו במהלך הביקור שלי במבשלה של קרסלברג, במהלך יומיים שטופי שמש נדירה בקופנהגן הקפואה והמנומנמת. איך הופך המשקה שמזוהה כל-כך עם זכות ההגדרה העצמית של הגבר המערבי למשהו שלוטש עיניים לכיוונים חדשים? התשובה היא, כמובן, כסף. אבל לא רק.

נתחיל בעובדות, כפי שמציג אותן בן מורטון, סגן נשיא לענייני מדיה של תאגיד הבירה. לפי הממצאים שלו, בעוד שצריכת הבירה לנפש במערב אירופה הולכת ופוחתת, בשווקים המתפתחים של מזרח אסיה, עם דגש חזק בסין, היא רשמה בשנה האחרונה עלייה של כ-9%. כל זה קורה בזמן שההודים, למשל, עדיין לא גילו את טעם הבירה, או שומרים אמונים למותגים מתוצרת מקומית (לא רק הם, אגב: גם האמריקאים נאמנים לבירות שלהם, מה שהופך את השוק הענק של ארצות הברית לכמעט זניח עבור חברות הבירה האירופיות).

איך מתמודדת אחת התעשיות הוותיקות באירופה עם שינוי מגמות שכזה? תכף נראה, אבל בינתיים - נמזוג כוס צוננת של בירה ונצא לסיבוב קצר במבשלה.

האב, הבן ורוח הבירה

אף על פי שרק חלק קטן ממנה נותר פעיל (או ליתר דיוק הופעל מחדש לפני כמה שנים), מושכת המבשלה של קרלסברג לא מעט מבקרים. בכל זאת, מדובר בשכיית חמדה ארכיטקטונית, עם אלמנטים תעשייתיים, כנסייתיים ואפילו אוריינטליים, כמו צלבי הקרס שנמצאים בכל פינה.

כן, אני יודע שזה לא פופולרי לספר לקורא הישראלי על צלבי קרס, אבל אלה שבמבשלת קרלסברג, נשבעים מארחיי, לא קשורים ליהודים או לנאצים (וממילא נטבעו במחצית המאה ה-19, כמעט מאה שנים לפני שאומצו על-ידי המפלגה הנציונל סוציאליסטית), אלא דווקא להודים: כל מי שטייל בהודו ודאי נתקל בסמל ההינדי העתיק, ומשפחת יעקבסן, מייסדת המבשלה, טיילה רבות בהודו.

זו גם הסיבה שבגינה מקדמים את פני הבאים למבשלה ארבעה פילים אימתניים, אחד עבור כל אחד מילדי המשפחה שבגר (רק ארבעה אחים מתוך שמונה הגיעו לבגרות, עניין די מקובל באמצע המאה ה-19), כל אחד מהם נושא בגאון צלבי קרס.

הסיפור המשפחתי חשוב כאן, משום שכמו כל התפתחות תרבותית כמעט, הוא התפתח ממרידה באב: ג'י.סי יעקבסן הקים את המבשלה הראשונה כבר ב-1847, ואת משלוח היצוא הראשון שלו הוא חגג ב-1868. עשור וחצי מאוחר יותר צץ מתחרה מפתיע: בנו קרל.

הבן הסורר הקים את המבשלה שלו על הגבעה הסמוכה למבשלת אביו, וקרא לה בפשטות "הגבעה של קרל", או בדנית - קרלסברג.

האב, הבן ורוח הבירה המשיכו להתקוטט ביניהם עוד שנים אחדות לפני שהתפייסו וחברו יחדיו לחברה המאוחדת שמוכרת לנו עד היום. למה זה צריך לעניין אותנו? ראשית מפני שידע כללי הוא תמיד מבורך, ושנית מפני שלפני כמה שנים הקימו באתר המבשלה ה"חדשה" מעין מבשלת בוטיק הקשורה קשר ישיר לסיפור שלנו: השווקים החדשים שאליהם מכוונת תעשיית הבירה העולמית.

מבשלת הבוטיק יעקבסן היא יחידת רווח עצמאית בתוך קרלסברג, שייכת לה, אך פועלת אחרת מכל מבשלה אחרת של תאגיד הענק - קצת כמו שיקבים גדולים נוהגים להעניק את חסותם ליקבי בוטיק בתעשיית היין.

היא מייצרת לא מעט בירות, רובן טובות למדי אפילו עבור מי שמעדיף בירת לאגר פשוטה, כמוני. הטוויסט כאן הוא שהבירות מיוצרות בבקבוקים שמזכירים מאוד בקבוקי יין, וחלקן - שוב, ממש כמו יין - מיועדות לשמש כבנות לוויה למנות מתוחכמות המוגשות במסעדות שף.

אפרופו מסעדות שף, הנוף הקולינרי של קופנהגן השתנה בשנים האחרונות לבלי הכר: מעיר שבה המזון הכי טעים היה הנקניקיות בדוכני הרחוב היא הפכה לאימפריית אוכל קטנה, עם כמה מסעדות שזכו לכוכבי מישלן. אני עדיין מעדיף את הנקניקיות ברחוב, אבל עוד נחזור לזה.

רועים בשדות זרים

האירופים שותים פחות ופחות בירות, וצעירים אירופים - על אחת כמה וכמה. אמנם בירה היא עדיין המשקה האלכוהולי הפופולרי ביותר ברוב מדינות אירופה, אבל המבוגרים עוברים ליין מטעמי בריאות, והצעירים, כדרכם, מחפשים את הדרך המהירה ביותר לדפוק את הראש (בדרך כלל בשילוב של וודקה עם משקה אנרגיה). בני ה-25 עד 55 נותרו הלקוחות הנאמנים ביותר של המשקה, ולפי כל הסימנים, המצב שלהם לא משהו.

תקופות של מיתון מתאפיינות בעלייה בצריכה של משקאות אלכוהוליים. לא תמיד מרגישים את זה בברים - במיוחד במקומות שבהם נוהגים לשתות גם בבית - אבל מי שבודק את הנתונים בתקופות שפל מוצא גידול הגיוני בצריכה. לעומת זאת, צריכת הבירה בתקופות שכאלה דווקא יורדת. הסיבה לכך היא שבירה היא משקה חברתי יותר, משהו ששותים בפאב עם החבר'ה. בגלל אחוזי האלכוהול הנמוכים יחסית, קהל השתיינים שלה לא "צריך" אותה כמו שמי שמורגל בצריכה של משקאות אלכוהוליים חזקים יותר זקוק למשקה שלו, והיא נתפסת כמשהו שאפשר להשאיר מחוץ לעגלת הקניות כשמתקשים לשלם את החשבון על מוצרים בסיסיים יותר.

דנמרק, למרות עושרה היחסי ויציבותה הכלכלית, היא דוגמה לא רעה למצב: הפאבים שסביב בניין העירייה, במדרחוב הארוך וברובע ני-הייבן הציורי, כמעט ריקים מאדם בשעות הערב. חלק מזה נעוץ בתרבות הדנית שמעדיפה ארוחת ערב מוקדמת, דרינק ולישון, וחלק ודאי שייך לחורף הקר יחסית שעבר עליהם. אבל כשאתה רואה פאבים ענקיים עם לקוחות בודדים, אתה מבין עד כמה עמוק המשבר הכלכלי באירופה.

הירידה בצריכה בקרב הגברים האירופים דחפה את שתי חברות הענק של היבשת, הייניקן וקרלסברג, לחפש את הלקוחות שלהן במחוזות אחרים, עד כדי שינוי מהותי של תדמית המשקה, אולי גם את טעמיו.

ברמה העסקית נרקמו שותפויות עם תאגידי בירה מקומיים: מג'וינט ונצ'רס ומהקמה של מרכזי ייצור מקומיים, עבור ברכישה של מבשלות ושל מותגים קיימים ברחבי העולם, עם דגש חזק על מזרח אירופה ועל אסיה (למשל, רכישת המותג באלטיקה שפופולרי מאוד ברוסיה ובמדינות מזרח אירופה).

במילים אחרות: התאגיד אולי ימשיך להיקרא קרלסברג, אבל לא רחוק היום שבו רוב גדול מהבירה שהוא מייצר יורכב לא מהבירה הצפון אירופית, אלא ממותגים מקומיים בסין, בהודו וברוסיה.

כמו המטרוסקסואל, רק להפך

אלא שעם כל הכבוד לאחינו בני עדות המזרח הרחוק, שהסיפור שלהם מובן וקל לאפיין אותו במספרים, הדרמה האמיתית, רבותיי, או שמא עליי לומר גבירותיי, מתרחשת דווקא על אדמת אירופה.

כדי להבין את החדירה של שוק הבירה האירופי אל הקהל הנשי אפשר להביא את הדוגמה ההפוכה: מה עשו חברות הקוסמטיקה אחרי שמיצו את מספר הנשים שמוכנות לשלם הון תועפות עבור קרם דה לה קרם בגודל של מנת קוקאין? נזכרו לפתע שיש תת-אוכלוסייה המונה קרוב ל-50% מהאוכלוסייה הכללית, שצורכת קרם בעיקר דרך עוגות. כך נוצר המטרוסקסואל המפורסם, זה שעבר ממעט אפטר שייב של אחרי הגילוח למי שמתחרה בזוגתו על המקום במדף התמרוקים שבאמבטיה.

אותו דבר, רק בכיוון ההפוך, עושים כיום בקרלסברג. איך הם עושים את זה? ראשית, בהכחדת הדימוי של הבירה כמשקה לגברים בעלי כרס. בכל פורום אפשרי הם מנסים להזים את הדעה הקדומה והמוטעית שלפיה בירה גורמת להשמנה. זה לא שהיא לא עשירה בערכים תזונתיים, אבל הכול שאלה של כמויות: במינונים נמוכים היא לא תגרום להשמנת יתר, בוודאי כאשר מציבים אותה מול היין והמשקאות האלכוהוליים הכבדים יותר.

הצעד הבא הוא למצב את הבירה כמעין משקה אנרגיה. אחרי הכול, יש בה מרכיבים טבעיים בלבד והיא יכולה לשמש כמשקה איזוטוני של ממש בתום מאמץ פיזי.

בשלב שלאחר מכן מנסים לשוות למשקה טעמים מתקתקים ומעודנים יותר, שפונים יותר לקהל הנשי. וכאן נכנסת בחזרה לתמונה מבשלת הבוטיק יעקבסן, עם הברו-מאסטר מורטן איבסן, צעיר ומעודכן יחסית, בעל לוק של יינן הרבה יותר מאשר של מבשל בירה (ב-1989 הוא בילה שלושה חודשים כמתנדב בקיבוץ אשדות יעקב, וביומיים הבאים אני מגלה עוד שניים שהיו אף הם מתנדבים באותו הקיבוץ ממש. אולי שווה לשנות את שם הקיבוץ בעמק הירדן לאשדות יעקבסן?).

עניין העיצוב והמיצוב אינו מיועד אך ורק לנשים, כמובן, אלא גם לקהל ה"פודיס" - שוחרי המזון הטעים ומסעדות השפים. בערב, למשל, אנו סועדים ארוחה בת כמה מנות במסעדת פורמל בי, המעוטרת בכוכב מישלן אחד ומציעה, בין היתר, חמש מנות שונות עבור חמישה סוגי בירה שונים.

אני מאוד אוהב את הבירה. את האוכל המתוחכם - מעט פחות. הדבר היחיד שהיה אלוהי בעיניי הוא השילוב בין בירה מתקתקה ופרחונית כיין לבין הגבינה הכחולה שהוגשה לנו בתוך מגש הגבינות לקראת סוף הארוחה.

אלא שגברים שכמותי, שמעדיפים את הבירה שלהם בסגנון הלאגר הישן והטוב לצד נקניקיית רחוב (הבטחתי נקניקייה נכון? אז תכף נגיע), כבר פחות מעניינים את יצרניות הבירה הגדולות, ובעצם, לא רק אותן.

עולם הולך ונעלם

למחרת אני נהנה מיום חופשי בבירת דנמרק. בעיני, קופנהגן אינה אחת מהערים המלהיבות באירופה, בלשון המעטה. יש לה כמובן מרכז עיר נאה; מדרחוב שמתהדר בתואר "הכי ארוך בעולם" (לא וידאתי); וממש לכבודי אפילו שמש אביבית, למרות קור שמתקרב לאפס מעלות - אבל לא מדובר בעיר תוססת.

מצד שני יש לא מעט פלוסים ברשימה: האנשים יפים ובריאים; המבנים מעניינים מבחינה ארכיטקטונית; יש לא מעט פאבים שפתוחים כבר מתשע בבוקר; ומה שמשמח לא פחות - אין-ספור דוכני נקניקיות!

רק על הנקניקייה הדנית אני יכול לכתוב ספר, כשהבירה תשמש כשמן על מקשי המקלדת שלי, אבל למקרה שיש לכם תוכניות אחרות לסוף השבוע, אנסה לתמצת: תשכחו כל מה שידעתם על נקניקיות - למעט גרמניה, אולי, דנמרק היא ה"מכה" של הז'אנר. הלחמנייה כאן משמשת לא יותר מאשר מצע אחיזה לנקניקייה (לחמנייה באורך של כעשרה סנטימטרים אוחזת נקניקייה באורך של כשלושים סנטימטרים, שמוגשת במעין מארז שיש בו מקום לרטבים שונים, וכמובן למעט כרוב כבוש ומלפפונים חמוצים).

אני יושב על גדות הנהר, ליד סירות מפרש ציוריות. השמש מצליחה לגרום למקומיים להתעורר מעט מתרדמת החורף שלהם, כך שהרחוב נראה כמעט מלא. ביס מנקניקייה מלופפת בבייקון, לגימה קטנה מהבירה הצוננת, כוסית שנאפס כדי לרענן את החך, עוד נקניקייה.

"החיים שלהם", אמר לי חבר לפני הנסיעה, "זה שגר ושכח", נטולי דאגות. יכול להיות שהוא צודק, אבל מצד שני מדובר במקום עם שיעור ההתאבדויות הגבוה בעולם ועם סופר מקומי שכתב על ברווזונים מכוערים ועל מוכרות גפרורים ששורפות את עצמן. לך תדע.

בעוד שנה, שנתיים, אולי עשור, יקבעו הנשים והסינים את טעמה של הבירה. אולי גם נקניקיות עטופות בבייקון יהיו אז מחוץ לחוק. רק שכל עוד ברז הבירה פתוח והנקניקיות נצלות על האש, הרי אם נידרש לשאלה המפורסמת שהטרידה את נסיך הכתר הדני המפורסם המלט, "להיות או לא להיות", אני בוחר היום להיות, גם אם מדובר בסופו של עידן בהיסטוריה של ענף הבירה - ואולי אפילו בהיסטוריה הפרטית שלי.

עוד כתבות

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

הצפת ערך גדולה לאר.פי אופטיקל: אלביט תשקיע 80 מיליון דולר בחברה־הבת

יצרנית המכ"מים ראדומטיקס, שבבעלותה המלא של אר. פי. אופטיקל צפויה לקבל הזמנות גדולות מאלביט בתמורה להקצאה של עד 40% ממניותיה ● זאת, שנה וחצי בלבד לאחר שאר.פי אופטיקל רכשה את הפעילות תמורת 30 מיליון שקל בלבד

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

2,800 איש הפכו הלילה למיליונרים. בדולרים

לפי הערכה שפורסמה ברויטרס, אלפי עובדים בהווה ובעבר של אנתרופיק שהונפקה הלילה מחזיקים בתגמול מנייתי שכבר הבשיל ושווה לפחות מיליון דולר לאדם לפני מס ● בחברה הציעו בעבר מניות גם למועמדים לתפקידים אדמיניסטרטיביים ● כמה מההון הזה אפשר לממש כבר ביום המסחר הראשון?

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

בנק לאומי צמצם כ-25 משרות בחטיבת הפיתוח

לפי גורמים בענף הבנקאות המשרות שקוצצו "התייתרו" והן של מנהלי פרויקטים תפעוליים, לא של מפתחים ● חלק מהעובדים עזבו את לאומי ואחרים שובצו בתפקידים חדשים ● הצמצום מגיע על רקע חזרתו של חיים שקולניק לבנק כראש חטיבת הפיתוח הטכנולוגי, במטרה להאיץ את המעבר לפיתוח מבוסס סוכני AI

איור: Shutterstock

בני הזוג רצו למנוע מלחמת ירושה, אך ביהמ"ש סירב לאשר את ההסכם

תביעות בין ידועים בציבור על זכויות ברכוש עלולות להימשך שנים, ולעתים הן מוגשות גם ע"י היורשים ● כדי למנוע סכסוך עתידי כזה, זוג בגיל השלישי ביקש לעגן בהסכם כי יחסיהם לא יקנו להם מעמד של ידועים בציבור או זכויות ברכוש ● אלא שבית המשפט סירב לאשר את ההסכם – אלא אם השניים ינהלו קודם הליך להכרה בהם כידועים בציבור

יאיר לוינשטיין, מנכ''ל אלטשולר שחם פיננסים / צילום: סם יצחקוב

"ברגע שעסקת אלטשולר שחם תאושר, נצא כמו כדור מלוע של תותח"

דוחות הרבעון השלישי של אלטשולר שחם פיננסים חושפים את עומק השחיקה רגע לפני העברת השליטה לחברת הביטוח ווישור ולמנכ"ל יאיר לוינשטיין: נכסי הגמל צנחו ב-15% מתחילת השנה ● מנגד, פעילות האשראי החוץ-בנקאי הכפילה את הכנסותיה ● לוינשטיין לגלובס: "הכול ייצא החוצה ביום שהעסקה עם ווישור תאושר"

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

הדולר ב-3.3, ובין כל ההסברים שכחנו דבר אחד

מה אומרים עכשיו על שער הדולר ● בזוס מלהק את ג'יימס בונד ● והחצבת שוב מכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נמל תעופה בן גוריון / צילום: פולי טובמן

פוטנציאל ל-180 מיליון שקל: החברה שתפעיל את החניונים בנתב"ג

מרחבים טל זכתה במכרז ותפעיל כ-20 אלף מקומות חניה ב-27 חניונים בנתב"ג, בחיפה, ברמון ובמסוף בגין ● הפדיון מהחניה הגיע לכ-180 מיליון שקל ב-2023 ולכ-147 מיליון שקל ב-2025 ● רשות שדות התעופה דרשה מהמתמודדות להציג מחזור הכנסות שנתי של 50 מיליון שקל לפחות במשך ארבע שנים

ארז בלשה, מנכ''ל ג'נריישן קפיטל / צילום: כדיה לוי

דוחות ג'נריישן: הרווח הוכפל פי יותר משלושה, הדיבידנד עלה

הזינוק ברווח מגיע בעיקר בשל עלייה בשווי של חברת התחבורה הציבורית מטרופולין, בעקבות הסדרה ענפית מול משרד התחבורה ● גם ההכנסות הוכפלו פי יותר משניים לעומת הרבעון המקביל אשתקד ועמדו על 202 מיליון שקל

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"החומה האחרונה נשברה": משקיעי הריטייל כובשים את הנפקות הענק

במשך שנים "הציבור הרחב" הביט מבחוץ בהנפקת חברות בוול סטריט, כשהגיוס הראשוני הוצע רק לגופי ההשקעה הגדולים ● הנפקת אנתרופיק, כמו זו של ספייס אקס לפניה, עשויות לבשר על שינוי המטוטלת - עם הכרה בכוח העצום של משקיעי הריטייל הקטנים ● בשוק מסבירים את עוצמת השינוי, ולמה הוא לא יגיע בקרוב לבורסה שלנו

צילומים: יח''צ, AP- Dan Kitwood

המחיר של שיפוץ הבנק המרכזי: 450 עובדים הולכים הביתה

בנק אנגליה מקצץ מאות משרות לפני שיפוץ המטה ● טינדר מתמודדת עם קנס על הסתרת נתונים ● והתביעה בארה"ב אחרי שמערכת AI חשבה ששקית דוריטוס זה אקדח ● זום גלובלי

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

3.3 שקלים לדולר: השער ממשיך לעלות ואלה הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של יותר משנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 9% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

תחנת הכוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

דוחות דליה חושפים: יחידת ייצור הושבתה זמנית באשכול; "עשויה להביא לאי עמידה באמות־המידה הפיננסיות"

חברת האנרגיה דיווחה כי יחידת הייצור מושבתת כבר מחודשת אוקטובר, בשל "נזק בלתי־צפוי שהתגלה במהלך התחזוקה" ● הדבר עלול לדרוש מדליה להזרים כסף לתחנת הכוח כדי לוודא שהיא עומדת באמות־המידה הפיננסיות הנדרשות למימון שקיבלה

שרידי בתים בכפר עזה / צילום: Shutterstock

בג"ץ דן בעתירת משפחות להותרת שכונת "דור צעיר" בכפר עזה כאתר הנצחה

בג"ץ דן בעתירת משפחות נרצחי כפר עזה למנוע את הריסת שכונת "דור צעיר" ● העותרים מבקשים להותיר את זירת הטבח על כנה ולהכיר בה כאתר מורשת והנצחה לאומי לדורות הבאים

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

רשות החברות מזהירה: רכבת ישראל בסיכון נזילות ממשי בטווח המיידי

דוח של רשות החברות הממשלתיות שהגיע לידי גלובס חושף כי בעוד שהוצאות השכר ברכבת זינקו ב־60%, ומצבת העובדים גדלה באלפים, השירות לנוסע בקושי התרחב ● כעת, על רקע השחיקה ברווחיות, הרשות מתריעה מפני סיכון נזילות מיידי ודורשת תוכנית התייעלות מקיפה ● רכבת ישראל: "צר לנו כי ישנם גורמים העושים שימוש במבצע 'שאגת הארי' והשפעותיו התקציביות על רכבת ישראל כדי לקעקע את ביצועיה הכספיים"

שפד''ן / צילום: אתר חברה

ההמלצה שהוגשה למשרד הפנים: כך יחולקו ההכנסות מהשפד"ן

המלצת הוועדה הגאוגרפית עשויה להזרים עשרות מיליוני שקלים בשנה לרשויות במרכז על חשבון ארנונת השפד"ן ● ראשון לציון צפויה לקבל את הנתח הגדול ביותר, בעוד שבת ים, חולון, יבנה, נס ציונה וגן רווה ייהנו מהכנסות קבועות אף שאינן מספקות שירותים למתקן עצמו

יו''ר ועדת הבחירות נעם סולברג / צילום: רפי קוץ

באופן חסר תקדים: ביהמ"ש העליון יערוך משפט חוזר - בגלל טעות של שופטיו

נעם סולברג קבע שבגלל עיוות דין וחוסר צדק שנגרם לגינקולוג מיכאל שטטמן, יש להורות על משפט חוזר ● שופטי בית המשפט העליון הרשיעו אותו באונס מטופלותיו, למרות המלצתם לפרקליטות למשוך את הערעור שלה על זיכויו ● סולברג ציין: "מערכת המשפט אינה חפה מטעות"

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Denis Balibouse

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה: אנתרופיק תחל להיסחר היום לפי שווי של כ־1.5 טריליון דולר

מפתחת קלוד תמחרה את ההנפקה ב־83 דולר למניה, מעל לטווח הצפוי • החברה עצמה גייסה כ־105.4 מיליארד דולר ברוטו, כולל הקצאה פרטית • בין המרוויחים הגדולים: אמזון, גוגל ושבעת המייסדים

קמפיין מזרחי טפחות

מימון לחוגים, כרטיסי טיסה חינם ונוסטלגיה: אלה הפרסומות שכיכבו השבוע

הפרסומת הזכורה ביותר שייכת גם השבוע לבנק מזרחי טפחות, והאהובה ביותר שייכת זה השבוע השלישי לביטוח 9 - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגבוהה ביותר שייכת לפליי קארד, וגם ממתקי עלית מככבים

קלוד / אילוסטרציה: Shutterstock

מי הישראלים שירוויחו מההנפקה הגדולה בהיסטוריה?

מגדל וכלל רשמו רווחים גדולים מהשקעותיהן בחברת אנתרופיק, שתתחיל להיסחר היום בוול סטריט ● גם גופים מוסדיים נוספים בישראל נהנו בעקיפין מהצלחת ההשקעה באמצעות קרנות הון סיכון