בסקר שנערך בקרב קהיליית איצטדיון הסטארט-אפ ופורסם כשבוע לפני הבחירות, זכה הפוליטיקאי הטרי יאיר לפיד לרוב גורף. הוא היה חביב ההיי-טק הישראלי ובצדק. לפיד מיצב את עצמו כנציגו של מעמד הביניים המטאפורי, אליו משתייכים, לפחות רגשית אם לא סטטיסטית, רובם המכריע של אנשי ההיי-טק.
הם עובדים קשה לפרנסתם, משלמים אין סוף מסים, נושאים בנטל המילואים, תורמים תרומה מכרעת לכלכלה הישראלית ורובם, מה לעשות, לא מצליחים לגמור את החודש.
עשרות אלפי אנשי היי-טק הצביעו עבור יאיר לפיד ומפלגתו בבחירות האלו וביחד עם עוד מאות אלפי בוחרים אחרים שלחו אותו אל משרתו הרמה. לפיד היה עבורם תקווה למשהו חדש, אפשרות קלושה שבזכותו אולי יש עתיד טוב יותר, אי שם מעבר לפינה.
כאיש היי-טק, אני מרשה לעצמי להעיר למר לפיד מספר הערות ברוח החשיבה של הסקטור הזה (כן, אני זוכר את דבריך מר לפיד: "אנחנו לא סקטור, אנחנו הרוב פה"). ובכן, מר לפיד, נתחיל בזה שכנראה עשית השבוע את הדבר הנכון בכך שהטלת עלינו גזירות כלכליות כואבות.
קיבלת תקציב גרעוני שנוצר על-ידי ראש ממשלה פופוליסטי וממשלה בזבזנית. התנדבת להיות המוציא לפועל של גזירות האין ברירה ולהפוך להיות שק החבטות של ראש הממשלה חסר האחריות שניהל את הממשלה הקודמת.
יש לנו הערה
אנחנו מבינים את כל זה ומסכימים איתך שכנראה אין ברירה. אנחנו גם מקבלים בהבנה את העובדה, שהפרת הבטחת בחירות מפורשת, כמו שכל ערוצי הטלוויזיה שמחו להציג אתמול במהדורות החדשות. הם הציגו אותך מודיע מפורשות שלא תעלה מסים למעמד הביניים.
לא נורא, גם ראש הממשלה הבטיח זאת, ממש באותן מילים. זה בסדר, אנחנו כבר חונכנו שפוליטיקאים צריכים להבטיח אבל לא חייבים לקיים.
אבל בכל זאת יש לנו הערה, אדוני שר האוצר. תראה, אי אפשר להמשיך ככה. הגיע הזמן לשנות סדרי עדיפות לאומיים. כמו שכל מנכ"ל בחברת סטארט-אפ יודע: אי אפשר לעשות הכול. צריך לקבוע סדרי עדיפויות ולבנות תקציב בהתאם. זה נכון גם למדינת ישראל. אנחנו לא יכולים להשלות את עצמנו שהכול אפשרי ולהמשיך לקצץ באופן רוחבי.
כי "רוחבי" פירושו ששוב אתה פוגע בסקטור שהפקיד בידיך את התקווה שלו לעתיד טוב יותר. וההחלטות האלה, על סדרי עדיפויות, הן אלו שבאמת ידרשו ממך כישורי מנהיגות ויושרה ציבורית.