לרבים מאתנו השם "וולס פארגו" מעורר אסוציאציות של הבהלה לזהב בקליפורניה, ביחד עם הכרכרה הרתומה לשישה סוסים - הסמל המסחרי האייקוני של הבנק.
בימינו, המשקיעים והצרכנים יודעים שזהו מוסד בנקאי גדול עם היסטוריה של 160 שנה, בערך 70 מיליון לקוחות ועסקאות עם חלק גדול ממשקי הבית האמריקנים. השם הזה יכול להיות גם משחק מצוין למשקיעים, שרצים לתפוס טרמפ על המגזר הבנקאי.
לוולס פארגו (סימול: WFC) יש ממדים, שאין לאף בנק אחר בארה"ב, מפני שהוא מוביל במגזר החברות הקטנות והבינוניות, במתן משכנתאות לדיור וטיפול בהן, במשכנתאות לנדל"ן מסחרי ובהלוואות ישירות לקניית רכב.
ב-31 בדצמבר 2012 היו לבנק הזה יותר סניפים ביותר שכונות ביחס לכל בנק אחר, לפי טים סלואון, סגן הנשיא ומנכ"ל הכספים, שהופיע בכנס השירותים הפיננסיים של סיטי.
הממדים האדירים הללו נותנים לוולס פארגו את האפשרות להתמקד באסטרטגיית הצמיחה הבסיסית שלו, שהיא מכירה צולבת של המוצרים הפיננסיים המסועפים, כולל כרטיסי אשראי, משכנתאות, הלוואות אישיות, הלוואות לסטודנטים, הלוואות לרכב ושירותי ניהול הון.
המכירות צולבות הללו מובילות לשיעור גבוה יותר של מוצרים ללקוח, עם פרקי זמן ארוכים יותר, בהשוואה לבנקים אחרים.
סנפורד ברנסטין דיווחו, כי בסוף הרבעון הרביעי של 2012 הפעילות הקמעונאית של וולס פארגו רשמה ממוצע מכירה של 6.05 מוצרים למשק בית - עלייה מ-5.93 מוצרים שנה לפני כן. הנהלת הבנק מאמינה, שהיא יכולה להגדיל את המספר הזה ל-8 מוצרים שונים למשק בית - בערך מחצית מפוטנציאל הביקוש של משק בית אמריקני ממוצע.
סנפורד ברנסטין מציינים גם, שבסוף הרבעון הרביעי של 2012 רבע ממשקי הבית בארה"ב החזיקו 8 או יותר מוצרים פיננסיים שונים.
כמה משקיעים מתמקדים בירידה של מרווח הריביות של הבנק ב-71 מאיות אחוז (נקודות בסיס), מהרבעון הראשון של 2010 עד הרבעון האחרון של 2012. ירידה כזו היא אכן משמעותית, אבל הנתון הזה היה גבוה במיוחד, מפני שהבנק נהנה מפיקדונות חדשים בהיקף 172 מיליארד דולר באותו פרק זמן.
ממשיכים להגדיל נתחי שוק
אם מבינים את ההתמקדות של ההנהלה במכירה הצולבת של מוצרים ושירותים פיננסיים, מבינים גם שהפיקדונות החדשים הללו יוצרים הזדמנות אדירה לצמיחה בהלוואות ובגביית עמלות, ולכן ייתכן שהירידה במרווחי הריבית היא זמנית. ייתכן שבטווח הקצר נראה ירידה נוספת, מפני שכעת עושה רושם שהפיקדונות ממשיכים להגיע בקצב מוגבר.
לפי מחקר חדש של סנפורד ברנסטין, וולס פארגו מעוניין להגדיל מאוד את הפיקדונות במדינות המישור הצפוני - האזור העיקרי של בום האנרגיה האמריקני החדש. לפי הדוח, לקוחות עסקיים באזור זה מציפים את הבנקים במזומנים חדשים, ו-וולס פארגו מקבל הכי הרבה פיקדונות בכל חמש המדינות.
הנהלת הבנק לא מתמקדת במרווחי הריבית, אלא בהכנסה נטו מהריבית. בנוסף, לבנק יש מודל עסקי מאוזן, עם פיצול ההכנסות מכל פעילות ההלוואות בין לקוחות מסחריים וצרכניים, ביחד עם הכנסות שאינן מהלוואות, כמו עמלות בנקאיות, עמלות שירותי השקעות ונאמנות, עמלות כרטיסי אשראי וביטוח.
בתקופה שבה מרווח הריביות ירד, וולס פארגו רשם עדיין צמיחת שיא ברווח למניה - מה שמדגים כמה חשובה התפלגות ההכנסות לשורה התחתונה.
למעשה, וולס פארגו רשם 12 רבעונים רצופים של גידול ברווח למניה, כולל 7 רבעונים של גידול שיא ברווח למניה. כל זה בסביבה קשה, שכללה שינוי רגולטורי משמעותי, ירידה בשערי ריבית, צמיחה כללית לא מאוזנת ואתגרים כלכליים ביבשות אירופה ואסיה.
כמשקיעים, אנחנו מחפשים הנהלות שמפגינות דאגה לבעלי המניות שלהן, על ידי ניהול נבון של כספינו. וולס פארגו ממשיך להיות ממוקד משקיעים, וממשיך להחזיר להם הון באמצעות דיבידנדים, רכישה חזרה של מניות ו/או רכישות חכמות.
הבנק העלה את הדיבידנד שלו ב-83% בהשוואה שנתית, וקנה חזרה 120 מיליון מניות שלו ב-2012.
ב-10 באפריל 2013 המניה נסחרה ב-37.75 דולר, עם מכפיל רווח של 11.24 ותשואת דיבידנד של 2.64%. עם ההתמקדות בהחזרת הון לבעלי המניות ובצמיחת הרווח למניה, על ידי הגדלת נתחי שוק ומכירות צולבות של מוצרים, מניית WFC היא החזקה סולידית לטווח ארוך.
כל הזכויות שמורות ל-MarketWatch.com 2013
