כיאה לחבר טוב ולבן ברית, יצא הבוקר (ה') נפתלי בנט להגנתו של יאיר לפיד. "גם לפני הבחירות היה ברור שאין מנוס מהעלאת מסים" - טען נגד המקטרגים על שר האוצר. לא בטוח אם הבין את משמעות דבריו. הוא בא לקלל את המקטרגים - אבל נמצא מקלל את... חברו לפיד. וכל כך למה ואיך? ובכן כך: אם היה ידוע, אז למה לפיד הבטיח שיעשה את כל הדברים שעכשיו הוא מבצע את היפוכם? ואם, כפי שאומרים לפיד וחבריו, "כל שר אחר היה נוקט אותה מדיניות של קיצוצים" - אז בשביל מה היינו צריכים את לפיד ומפלגתו?
הרי ההצדקה היחידה שהם עצמם נתנו לקיומם הייתה שהם יעשו את הדברים אחרת. הם הגדירו זאת כפוליטיקה שונה, והבטיחו שכל מה שהיה, במובן השלילי, כבר לא יהיה. אז בסדר, אף אחד לא ציפה שהמהפכה הזאת תתחולל תוך ימים. אבל אף אחד לא ציפה שבתוך ימים יתברר שקורה ההיפך, כלומר מה שהיה הוא שימשיך להיות, ואף גרוע מכך. במהלך מערכת הבחירות טענו לפיד וחבריו שהציבור יופתע מהם. את ההבטחה הזאת הם בהחלט מקיימים.
כמה זמן "לתת לו"?
נראה לי שלא מאוחר ללפיד להודיע שהוא עוזב את האוצר. אני יודע שהתשובה תהיה שצריך לתת לו זמן, ובאופן עקרוני זה נכון. לא צריך לעמוד עם סטופר לנוכח תפקודו של שר חדש. מה גם שיש עוד ממשלה שצריכה לאשר, וראש ממשלה וועדות.
כלומר דברים יכולים להשתנות. אבל נדמה שברור לכל שמשרד האוצר אינו המקום הטבעי ללפיד, מבחינת כישוריו, נטיותיו ומזגו. ומאחר שמדובר במשרד שעליו נשענים כל שאר המשרדים, כל המדינה בעצם, אז פה אי אפשר "לתת לו זמן".
יותר מדי נזק עלול להיגרם בזמן שיינתן לשר כדי להוכיח שהוא יכול. יותר מדי נזק שחלקו עלול להיות בלתי הפיך לתקופה ארוכה. זה לא צחוק. זו גם לא פוליטיקה. זה משחק באש.
אירוע צ'רצ'יליאני
אני חושב שיש תחומים רבים שבהם לפיד יכול לתפקד היטב. הוא גם הוכיח זאת בצורה שבה התמודד עם המפלגות החרדיות. הוא עשה זאת בהתמדה, בנחישות ובמיומנות. כאשר הטיח במפלגות אלה שהורים, ולא המדינה, הם האחראים לגידול ילדיהם, זה היה רגע גדול, נועז, מקורי; כאשר המשיך ואמר שאינו מוכן שמישהו יגיד לו מה לעשות ביום השבת - זה כבר היה קרוב להיות אירוע צ'רצ'יליאני. אני חושב שמאירועים אלה ואחרים כבר ניתן להסיק, בזהירות אמנם, שלפיד בהחלט קורץ מחומר של פוליטיקאי.
יש לו את כישרון הדיבור והנאום, את האומץ והוא יודע להקשיב. לו קיבל את משרד החוץ, כפי שרצה, זה היה טוב לא רק לו, אלא לממשלה ולמדינה. אבל ביבי החליט לשמור את המשרד למען אביגדור ליברמן. למה? כי הבטיח לו? כל כך הרבה התחייבויות והבטחות הוא הפר, אז דווקא את זאת הוא צריך לקיים? אלא שאולי הוא פשוט מעדיף את ליברמן כשר החוץ בגלל קירבת הדעות והעמדות? לך תדע.
אבל הוא צריך לדעת, ראש הממשלה, שקורה כאן משהו בעל פוטנציאל של הרס בעוצמה גבוהה. ומי כמו ביבי יודע לחזור בו מהבטחות, גם כשזה לא משרת את האינטרס של המדינה. אז על אחת כמה וכמה במקרה זה. אז אולי בכל זאת, אדוני ראש הממשלה? אולי אתה מוכן להפר עוד הבטחה אחת - והפעם באמת למען המדינה?
יותר טוב ראש ממשלה?
לפיד, כידוע, חותר לראשות הממשלה בעתיד - הלא רחוק, הוא מקווה. מבחינתי עדיף ראש ממשלה טירון עם שר אוצר מנוסה ומקצועי, על השילוב ההפוך.
matigolan@globes.co.il