רבים מאזרחי ישראל חשים בימים האחרונים מרומים. די בצדק מבחינתם. חלקם חיפש דרך חדשה אחרת, "עתיד", בכל האמור לתשלומי המס במדינה. ולכן, כאשר שר האוצר (המיועד) יאיר לפיד דיבר בתקופת הבחירות על מעמד הביניים ועל נטל המס שהוא משלם (זוכרים את הפצצה) הם הרגישו שיש כאן מישהו מזן אחר, אשר ישנה את חוקי המשחק, ייקח ממי שיש לו וייתן למי שאין לו. בקיצור, ישנה את הפוליטיקה הישנה לפוליטיקה חדשה.
והנה, עברו פחות ממאה ימים, מאז כניסתו לתפקיד (ב-19 למארס) ונראה כאילו השתלטה עליו הפוליטיקה הישנה. שוב מעלים את המיסים שקל להעלותם, את אלו שקל לגבות אותם ומעל לכל לא תהיה לנו ברירה אלא לשלם אותם. כלומר, הם מאוד אפקטיביים ובסבירות של כמעט 100% ייצרו לאוצר את ההכנסות שהם מקווים לקבל. לדוגמא, העלאת מס ההכנסה ב-1.5% צפויה לייצר לאוצר כ-4 מיליארד ש"ח בשנת 2014. האם מישהו מאתנו יפסיק לעבוד, או יפחית בהיקף המשרה שלו בכדי לשלם פחות מס? ברור שלא. לכן, זהו מס מאוד אפקטיבי מבחינת האוצר, שהרי אף אחד לא ישנה את ההתנהגות שלו בשוק העבודה והגבייה המתוכננת תזרום לקופת המדינה.
קל לתקוף את לפיד. אולם, אם נבחן זאת בעיניים פקוחות. הוא נכנס לתפקיד כאשר הסביבה הפיסקלית כבר בוערת. הגירעון הממשלתי היה גבוה מאוד ב-2012, משמעותית מעבר לרצוי, תוך שההכנסות ממיסים מדשדשות כבר תקופה ארוכה. המצב עוד החריף מראשית השנה. על כן, כאשר הבית בוער, אין זמן ואי אפשר לחשוב יותר מדי. צריך לכבות את התבערה במהרה ולהביא לכיבוי האש. היינו, לשמר את אמון המשקיעים הגלובליים במשק הישראלי. אנחנו זוכרים מה קרה לשער החליפין בשנת 2009 ובמיוחד בשנת 2002, כאשר האמון במשק המקומי הידרדר והשקל פוחת לרמות של 5 שקלים לדולר. האינפלציה חגגה ושוק ההון היה בפאניקה. אסור לאף שר אוצר לתת לסיטואציה שכזו לקרות. לכן, הואיל וללפיד לא היה זמן לתגובה - כזכור, המשק מתנהל ללא תקציב - הוא היה חייב לייצב את המערכות מהר, גם אם באמצעות מהלכים הנוגדים את האג'נדה הפוליטית שלו.
מבחינתי, אישור תקציב 2013 לא היה מבחן להצלחתו של לפיד כשר אוצר, אלא לתפקודו בתור "לוחם אש".
כעת, מגיעה שעת המבחן האמיתית. כעת, לאחר ששנת 2013 ירדה מסדר היום של האוצר ודיוני התקציב הסתיימו (המערכה בממשלה ואפילו בכנסת תהיה שולית למדי), על לפיד להפנות את משאב הזמן שלו ושל המשרד שעליו הוא ממונה לדברים החשובים באמת, לדברים שעליהם הוא קיבל את כרטיס הכניסה לחיים הפוליטיים. לדוגמא, במצע של מפלגת "יש עתיד" נכתב ובצדק כי "מדינת ישראל מפסידה עשרות מיליארדי שקלים להון השחור. כספים אלו יכולים היו לשנות את תקציב המדינה ואת חלוקת המשאבים בה." מהיום, זהו אחד מהנושאים המרכזיים שעל לפיד לקדם. הצלחתו תיבחן לפי דברים אלו.
אולי, סנונית אחת לכך (למרות שידוע שסנונית אחת לא מבשרת על בוא האביב) היא פגישתו היום של לפיד עם מנכ"ל טבע, על רקע הטבות המס והרווחים הכלואים של החברות הגלובליות. אין לנו כאזרחי ישראל יותר מאשר לאחל הצלחה לשר האוצר אם יש לו כוונה אמיתית וכנה לדאוג לביטול (או לפחות לצמצום) העיוותים במשק.
מהיום, מתחילה הכהונה האמיתית של לפיד - המלחמה נגד הענקים, האיגודים המקצועיים, בעלי ההון וקושרי הקשרים עם השלטון. עד עכשיו, היה זה משחק ילדים.
הכותב הוא בעל חברה למחקר מאקרו-כלכלי ואסטרטגיה בשוקי ההון