תקציבה השנתי של מערכת בתי המשפט בישראל, בחלוקה למספר התיקים המנוהלים במערכת, מוליך למסקנה שתקציבו של כל תיק בית משפט בשנת 2012 עמד על 729 אירו - כך עולה מהדוח הסטטיסטי החצי-שנתי של מערכת בתי המשפט למחצית השנייה של 2012, שפורסם היום (א').
לראשונה כולל הדוח השוואה בינלאומית, ואולם מאחר שהדוח הוכן על-ידי אגף פיתוח, תכנון ותקציבים בהנהלת בתי המשפט ולא על-ידי מחלקת המחקר של בית המשפט העליון, הוא כולל כמה נתונים מפוקפקים והשוואות שנויות במחלוקת.
לפי המידע ההשוואתי, מבין 11 מדינות אירופיות שנבדקו, רק ברוסיה התקציב לתיק בית משפט הוא נמוך יותר, ועומד על 669 אירו. בראש הרשימה דנמרק, שחלוקת תקציב השפיטה שלה למספר התיקים מוליך ליחס של קרוב ל-33 אלף יורו לתיק בית משפט; שווייץ, שבה עלות כל תיק היא 25 אלף אירו; ושבדיה, שבה עלות תיק בית משפט עומדת על קרוב ל-20 אלף אירו.
מבין 13 מדינות אירופיות שנבדקו, ישראל נמצאת במקומות השני והשלישי במספר התיקים שנפתחו ונסגרו, לכל 100 אלף נפש: בשנת 2012 נפתחו בבתי המשפט בישראל 4,694 תיקים לכל 100 אלף נפש, ונסגרו 4,563. רוסיה עומדת בראש טבלאות אלה, עם 9,551 תיקים שנפתחו ו-9,535 תיקים שנסגרו לכל 100 אלף נפש.
לטענת הנהלת בתי המשפט, "נתונים אלה מלמדים על היעדר הלימה בין העומס הרב המוטל על המערכת לבין המשאבים העומדים לרשותה. בעוד שהעומס על המערכת הוא רב, והמגמה הניכרת היא של גידול במספר התיקים הנפתחים משנה לשנה, הרי שהמערכת, בכלים העומדים לרשותה, מצליחה לצמצם את המלאי ונמצאת במקום שלישי, בראש הרשימה, במספר התיקים הנסגרים".
נתונים שנויים במחלוקת
אלא שנתונים אלה שנויים במחלוקת, וספק אם הם תקפים מבחינה מדעית. זאת, מאחר שבכל המדינות המשמשות מודל להשוואה לנתונים הישראליים, פועלת שיטת משפט שונה בתכלית - המשפט הקונטיננטלי - המתייחסת באופן שונה בתכלית הן למהותו של תיק בית משפט, הן לפרוצדורה הדיונית והן למשאבים הנדרשים לכל תיק.
הבחינה הזו מוטלת בספק גדול עוד יותר בטבלה נוספת שמפרסמת הנהלת בתי המשפט - היא מדד מספר השופטים ל-100 אלף נפש בכל אחת מהמדינות.
בטבלה זו, שאמורה להוביל למסקנה שבישראל פועלים שופטים מועטים בלבד ביחס לגודל האוכלוסייה, ההשוואה התקפה היחידה היא למדינות שבהן פועלת שיטת המשפט האנגלו-אמריקני, שעליה מבוססת השיטה הישראלית.
אלא שבהשוואה זו מצבם של שופטי ישראל דווקא שפיר למדי: בישראל פועלים 655 שופטים, שהם 8.5 שופטים ל-100 אלף נפש, לעומת 3.2 שופטים ל-100 אלף נפש באירלנד, ו-3.6 שופטים ל-100 אלף נפש באנגליה וויילס.
אלא שבהנהלת בתי המשפט מעדיפים להציג את הנתונים בצורה שונה: "ישראל עומדת במקום 13 מבין 15 המדינות שנבדקו בהתייחס למספר השופטים ל-100 אלף נפש", נכתב בהודעת הנהלת בתי המשפט, "בישראל יחס זה עומד על 8.5; בעוד שבמונקו, המדורגת בראש הרשימה, יחס זה עומד על 100.3".
ההשוואה למונקו, מדינה שבה כ-35 אלף נפש בסך-הכל, היא מופרכת במיוחד, נוכח העובדה שגם במדינה זעירה יש צורך במספר ערכאות שיפוט ותחומי התמחות שיפוטיים, כמקובל במשפט האירופי - דבר המשפיע משמעותית על שיעור השופטים ביחס לאוכלוסייה.
אורך חיי תיק בג"ץ: 10.7 חודשים
בנוסף להשוואה הבינלאומית, מספק הדוח נתונים על מלאי התיקים בערכאות בתי המשפט השונות, ומלמד על המשך מגמת צמצום מספר התיקים במערכת. מלאי התיקים בכלל בתי המשפט, למעט בית המשפט העליון, עומד בסוף שנת 2012 על 442 אלף תיקים - הנמוך ביותר מאז שנת 2004, לעומת 454 אלף תיקים בסוף שנת 2011. בשנת 2012 נפתחו כ-700 אלף תיקים, ונסגרו 738 אלף תיקים.
מלאי התיקים הפתוחים בעליון נכון לסוף שנת 2012 עומד על 4,098 תיקים - הנמוך ביותר מאז שנת 2007. למעט בתיקי ערעורים מינהליים, שבהם חלה עלייה במלאי, בכל יתר המדורים בעליון - בג"ץ, ערעורים אזרחיים וערעורים פליליים, נסגרו יותר תיקים מאשר נפתחו.
עם זאת, בעליון פתוחים עדיין למעלה מ-100 תיקים בני 5 שנים או יותר בערכאה זו בלבד: מתוך מלאי התיקים הפתוחים, 41 נפתחו בשנת 2007, 38 נפתחו ב-2006, 25 נפתחו ב-2005, ו-26 תיקים נפתחו ב-2004 או בשנים מוקדמות יותר, ותיקים אלה עודם תלויים ועומדים ללא פסק דין. מאידך, קרוב ל-60% מהתיקים הפתוחים בעליון בסוף שנת 2012 היו תיקים בני פחות משנה בערכאה זו.
אורך חייו של תיק בג"ץ ממוצע עומד על 10.7 חודשים; ערעור על עתירה מינהלית אורך בממוצע 13.1 חודשים מהגשת הערעור ועד מתן פסק דין; ערעור פלילי אורך בממוצע 13.5 חודשים, ואילו ערעור אזרחי - שהם רוב התיקים בעליון - אורך בממוצע קרוב לשנתיים, 23.6 חודשים.
בבתי המשפט המחוזיים, ההליכים האזרחיים אורכים 20.2 חודשים בממוצע; משך הזמן של תיקי פירוקים ופשיטות-רגל עומד על 15.6 חודשים; תיקים פליליים 11.1 חודשים; וערעורים אזרחיים על תיקי שלום - 7 חודשים.
