לבית הדין הרבני יש סמכות לדון בתיק גירושין למרות שהוא מתנהל גם בבית משפט בחו"ל. כך קבעו בימים האחרונים שופטי בג"ץ מרים נאור, יורם דנציגר ונעם סולברג, שהחליטו לדחות עתירה של אישה שטענה שלביה"ד הרבני אין סמכות לדון בענייני חלוקת רכוש, מכיוון שהנושא מתנהל בצרפת.
"גם אילו היה נקבע כי ביה"ד הרבני שגה, לא היה מקום להתערבות", כתבו שופטי בג"ץ, "משום שבג"ץ איננו ערכאת ערעור על ביה"ד רבני והתערבות מוגבלת למצבים קיצוניים".
מדובר בבני זוג יהודים שנישאו בצרפת בנישואים אזרחיים בשנת 1983, וכעבור חודשים אחדים, בעת ביקור בישראל, נישאו שוב באמצעות הרבנות. הם עלו לישראל בשנת 1987, והחלו בהליכי גירושין ב-2010.
ערב הדיון הראשון בבית הדין הרבני הגישה האישה תביעת גירושין בבית המשפט לענייני משפחה בצרפת, שבה נכללו נושאי המזונות והרכוש, ומחקה תביעות מקבילות שהגישה לבית משפט למשפחה בירושלים. לטענתה, בית הדין הרבני אינו מוסמך לדון בענייני המזונות והרכוש, בשל התביעה התלויה ועומדת בנושא זה בצרפת.
בבימ"ש לענייני משפחה בצרפת נקבע כי האישה זכאית למזונות זמניים, ומוּנה עו"ד לבדיקת היקף הרכוש של השניים. במקביל, בית דין רבני אזורי בישראל קבע, כי נתונה לו הסמכות לדון בסוגיות הממוניות שבין בני הזוג, ואת ההחלטה הזו אישר גם בית הדין הרבני הגדול. בגדר סמכות זו חויבה האישה להתגרש מבעלה, ונקבע כי אינה זכאית לקבל תוספת כתובה ומזונות. לאור קביעות אלה עתרה האישה לבג"ץ, כדי שיורה לביה"ד הרבני להימנע מלדון ולהחליט בנוגע למזונות ולחלוקת הרכוש בינה לבין הבעל, בטענה שאין לביה"ד הרבני סמכות לעשות כן.
השופט סולברג ציין בפסק הדין, כי לא מצא פסול בקביעתם של בית הדין הרבני האזורי ובית הדין הרבני הגדול, שאימצו את טענות הבעל, ולפיהן הסמכות לדון בעניינים הממוניים בין בני הזוג נתונה לבתי הדין הרבניים בישראל. בג"ץ קבע כי אין מקום להתערב בשיקול דעתו של ביה"ד הרבני, שקבע כי הוא הפורום הנאות לדיון בסכסוך גירושין, וכי גם אם היה נקבע כי ביה"ד הרבני שגה - לא היה מקום להתערבות, משום שבג"ץ איננו ערכאת ערעור על ביה"ד הרבני, והתערבותו מוגבלת למצבים קיצוניים של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות חוק המופנות כלפי ביה"ד הרבני, וכן כאשר נדרש סעד מן הצדק בעניין שאינו בסמכותו של בית הדין הרבני.
שופטי בג"ץ קיבלו את עמדת הבעל, שיוצג על ידי עו"ד יעקב קצין וגדעון קורן, ופסקו כי עיקר עניינה של העתירה איננו בשאלת הסמכות, אלא בשאלה איזהו הפורום הנאות לדיון בתיק, ונושא הפורום הנאות אינו נמנה עם הנושאים שבג"ץ מתערב בהם בפסיקותיו של ביה"ד הרבני. לדברי השופטים, משהפעיל ביה"ד הרבני את שיקול דעתו והכריע בעניין נאותות הפורום בצורה מנומקת ומקיפה, אין עילה להתערב בהחלטה. (בג"ץ 58/13)