גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מכתב מקורא חרדי: "אתם מכניסים אותנו לגיטאות"

"רוב ההוצאות שלנו מנותבות לצריכת מוצרי יסוד שמניעה את התעשייה המקומית" ■ "אנחנו מכניסים הרבה כסף זר למדינה" ■ "החינוך שלנו מוצלח"

דרעי נגד לפיד, לפיד נגד דרעי, מי עשה סיבוב על מי ומי שיקר למי. ערב חג השבועות דומה היה שהשיח חוזר לאותה פינה, פינת החרדים, השנאה לחרדים, כי הרי כך אפשר להסיט את האש מהסיפור הגדול והעגום של תקציב המדינה, סדר העדיפויות שבו ואופן עריכתו על ידי פקידי האוצר - לעתים בשרירות שמוציאה מהדעת.

רשת מעיין החינוך החרדי, שעליה יצא קצפו של לפיד, מתוקצבת מדי שנה במאות מיליוני שקלים בודדים (כ-498 מיליון שקל ב-2012). לא בטוח שהיא מתוקצבת ביתר, נדמה לנו שהיא אף מתוקצבת בחסר בחישוב לפי תלמיד לעומת בתי ספר "רגילים" (חבל שאין נתונים מסודרים על כך). כן, לימודי ליבה חשובים; כן, יש צורך לקיים דיון על השתלבות החרדים בשוק העבודה; כן, יש צורך לקיים דיון בהטבות הדיור למגזר החרדי, אבל מכאן ועד פסטיבל השנאה שמשרת בעיקר פוליטיקאים הדרך ארוכה.

אנחנו מודים: גם אנחנו נפלנו מדי פעם בפח השנאה האוטומטית הזאת, עד שקיבלנו לא מעט מיילים מקוראים חרדים וחשנו את הכאב, הכעס וחוסר היכולת להתגונן כראוי מול שטף ההסתה.

בחרנו להביא כאן את אחת מהתגובות של אחד מקוראינו החרדים. אפשר להסכים, אפשר להתווכח, אבל חייבים לפחות להקשיב לקולות ולא להגיב באנטי אוטומטי ולהיסחף בגל הפופוליסטי, שלמרבה הצער שר האוצר של ישראל תפס עליו פיקוד. זה מכתב ארוך, נוקב. אנא, גלו סבלנות והשתדלו לקרוא אותו עד תומו.

"ראשית, אציג את עצמי: בן 34, חרדי, נשוי פלוס 3, יליד צרפת. למדתי במוסדות חינוך ובישיבות חרדיות עד גיל 22. לאחר מכן השלמתי בגרויות באופן עצמאי ולמדתי ייעוץ השקעות. בנוסף השלמתי שירות אזרחי מלא כתחליף לשירות צבאי, וכיום אני שותף בחברה קטנה העוסקת בתחום הנדל"ן.

"לדעתי, אחת הסיבות העיקריות לכך שאין מהפכה אמיתית היא שיטת ה'הפרד ומשול' הישנה והרעה, שמזה כשנתיים מופנית בעיקר נגדנו החרדים. מעבר לעלבון והכאב האישי שהדבר גורם לנו, בעיניי הדבר מזיק בעיקר לציבור הרחב במדינה, שתשומת לבו מופנית לזוטות ולליבוי השנאה. לצערי, הפוליטיקאים הודפים את הביקורת האמיתית עליהם לכיוון הציבור החרדי, בתוך הפרחת סיסמאות נבובות על שוויון בנטל וכדומה. גם אם נסכים שאין שוויון אמיתי בנטל, פוליטיקאים עם כוונת כנות היו עושים הכול כדי לקרב את החרדים במקום לדחוק אותם לפינה.

"כיום ברור לכולם שעתודות הצמיחה הגדולות ביותר בקרב הגברים בישראל נמצאות בציבור החרדי, שעדיין לא משולב כראוי בשוק העבודה. מהיכרות קרובה, מדובר בנוער ובציבור שברובו הגדול איכותי מאוד ובעל יכולות למידה והסתגלות מופלאות. הציבור החרדי ניצב היום על פרשת דרכים לא פשוטה: מצד אחד, החינוך ללימוד התורה הצליח מעל למשוער וציבור ענק מתחנך על כך, ומצד אחר, הולכת ומחלחלת ההבנה שלא כולם יכולים ללמוד כל חייהם, כך שחרדים רבים פונים לשוק ההשכלה והתעסוקה. עם זאת, מצב הרוח הציבורי הנוכחי מקשה עליהם לעשות זאת. הם חשים שלא מבינים אותם והם נוטים להסתגר בין חומות הגטו החרדי.

"כיוון שחדשות לבקרים מועלות טענות על אפליה לטובת החרדים, אנסה להפריך לפחות את חלקן: לבד מלימודי קודש, בחינוך החרדי לבנים מכיתה ב' עד כיתה ט' מלמדים כיום גם מתמטיקה, עברית, היסטוריה, ספרות ועוד. אף שמדובר בבית ספר יסודי, התקצוב הוא בשיעור 55% בלבד לעומת החינוך הממלכתי. בהמשך, התלמיד עובר ללמוד בישיבה עד גיל 22 בממוצע. אז הוא בדרך כלל מתחתן.

"סך תקציב הישיבות והכוללים עומד על מעט פחות ממיליארד שקל בשנה (דומה באופן מופלא לתקציב רשות השידור, שתרומתה לחברה שולית, אם בכלל), והוא כולל בחלקו הגדול תלמידים בגיל חינוך חובה שאינם מתוקצבים במסגרת לימודים ממלכתית. נקל לשער מה יקרה לתקציב המדינה ולגירעון התופח אם החינוך החרדי יחליט ביום בהיר אחד לקבל על עצמו לימודי ליבה והמדינה תצטרך לממן אותו באופן שוויוני ומלא (אלא אם כן ימצאו קריטריונים חדשים להפלות את החרדים). בקרב הבנות במגזר החרדי המצב פשוט מאוד: הן לומדות במסגרת ממלכתית רגילה ומתוקצבות באופן רגיל עד סיום שנות לימודי החובה.

"לכל מאן דהוא שטוען שהחינוך החרדי מחנך לבערות ואינו תורם במאום למדינה, התשובה שלי נחלקת לשתיים: האחת היא שבאופן מעשי החינוך החרדי רואה בלימוד לשם לימוד ערך עליון והדבר מרגיל את התלמידים ללימודים מורכבים מאוד הדורשים יכולות קליטה, ניתוח והעמקה גדולות (ניתן לאמת זאת במוסדות אקדמיים שפתחו את שעריהם לתלמידים חרדים). חלקה התשובה האחרת היא ערכית, אף שהיא מעלה לא מעט גיחוך בקרב חילונים: אנו מאמינים בכל לבנו כי מה ששמר על הזהות של העם היהודי בכל הגלויות הוא לימוד התורה ושמירת המצוות, וכי תפקידנו העיקרי הוא לחנך את ילדינו להמשיך את המסורת המופלאה הזאת, ולית מאן דפליג שמסורת זו משתמרת באופן האותנטי שלה אצל הציבור החרדי.

"טענה מבישה המועלית נגדנו נוגעת לריבוי הילודה במגזר החרדי, כאילו אין לנו היכולות לפרנס את ילדינו והם מוטלים כאבן רחיים על צווארה של המדינה. אינני מבין מהיכן הבורות והרשעות הזאת לטעון שקצבת ילדים של כ-200 שקל בממוצע לילד היא הגורם לריבוי הילודה, הרי אין אפשרות כלל לגדל ילד בסכום כזה ועיקר הפרנסה מוטל על ההורים. ובכלל, בכל העולם המערבי מונהגות קצבאות ילדים בסדר גודל גבוה בהרבה מאשר בישראל, והדבר נובע מהבנה שהמשאב היקר ביותר של המדינה הוא דור ההמשך (ראו מה קורה ביפן, שבה החברה מזדקנת ללא צמיחה מתאימה של דור ההמשך).

"זה נכון על אחת כמה וכמה בישראל, שבה יש בעיה דמוגרפית חמורה המאיימת על צביונה היהודי של המדינה. אתם חייבים להפנים: משפחה ברוכת ילדים דורשת מסירות נפש רבה מצד ההורים. אלה שמחים לגדל ילדים רבים בצמצום כלכלי מתוך הבנה שכך הם ממלאים את חובתם הלאומית לא פחות מאחרים. חשוב לי להדגיש שוב: בעיני הורה חרדי הערך החשוב ביותר הוא חינוך ילדיו לתורה ולקיום מצוות. והוכחה להצלחת החינוך הזה ניתן לראות באחוז המזערי של החרדים בבתי הכלא ביחס לחלקם באוכלוסייה.

"מעבר לכך, נוטים להדחיק ולשכוח עובדה חשובה נוספת: רוב ההכנסה של משפחה חרדית מנותב לצריכה מקומית של מוצרי יסוד, שמצדה מניעה את התעשייה המקומית. הרי בגלל מבני המיסוי בישראל, עיקר המס על משפחה חרדית הוא עקיף. היא נושאת במס הזה באופן משמעותי מאוד בגלל צריכה גבוהה - גבוהה יותר מזו של משפחה ישראלית ממוצעת. משמעות הדבר היא שכל שקל המגיע לציבור החרדי חוזר למשק ישירות בצורת צריכה. ועוד עניין שראוי להתייחסות: החרדים מכניסים לא מעט כסף זר למדינה, וזאת באמצעות תרומות רבות המגיעות לישיבות ולמוסדות החינוך. הציבור החרדי גם תורם רבות לחברה במסגרת עמותות המסייעות לכלל הציבור, למשל יד שרה, הארגון של הרב פירר, הצלה, ועוד, כך שבמובן מסוים הדבר מתאזן איכשהו.

"ועכשיו לתפוח האדמה הלוהט המכונה שוויון בנטל: נכון, קיים אי שוויון בנטל השירות הצבאי, אף שאנו מאמינים בכל לבנו שתרומתו של תלמיד ישיבה לביטחון המדינה אינה פחותה מתרומתו של חייל. עם זאת, אנחנו לא מתעלמים מהביקורת הציבורית. לפי התפתחות הדברים בשטח, נראה שיותר חרדים משרתים בצבא, כולל שירות קרבי משמעותי במסגרות שונות, ובשירות האזרחי. השירות הצבאי גם מתקבל ביתר קלות בתוך החברה החרדית, לאחר שזו הגיעה למסקנה כי מי שאינו באמת עילוי בלימוד תורה צריך למצוא את הדרך לשרת בצבא, בתוך שמירה על אורח החיים החרדי.

"אבל כאן מתחיל התפקיד המשמעותי מאוד של הצבא ושל החברה הישראלית: אם אלה יתייחסו לשירות הצבאי ולשילוב החרדים בשוק העבודה באופן ענייני, ללא רצון או שאיפה לחנך את החרדי מחדש ולאלצו לשנות את אורחות חייו, השילוב יהיה קל, מהיר וחלק יותר. אולם, אם תמשיך מגמת ההתנשאות והרצון לחינוך מחדש, הדבר יוביל להסתגרות ולחוסר אמון שימנעו את ההשתלבות הזאת.

"אני מקווה מאוד שדבריי יחלחלו בציבור: זורים חול בעיניכם, והדבר מונע מכם לראות איפה הכסף באמת. אני מתנצל על אריכות הדברים, אך אלו בוערים בי כבר תקופה ארוכה".

עוד כתבות

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים