דיון סוער התנהל בשבוע שעבר בוועדת הכספים של הכנסת, בה אני חבר, בנושא החוק לצמצום הריכוזיות במשק. חיוניות החוק והדחיפות שלו הופכות ברורות עוד יותר כשמביטים בתמונה העגומה שעולה מתוך הנתונים היבשים - עשר המשפחות הגדולות בארץ מחזיקות בכמעט שליש מהמשק הישראלי; 20 משפחות וקבוצות שליטה עסקיות מחזיקות באמצעות פירמידות ברוב החברות הבורסאיות בישראל; 6 קבוצות שולטות ב-40% מהאשראי הבנקאי לעסקים גדולים; 16 קבוצות מחזיקות בכ-60% מהאשראי החוץ בנקאי; הקבוצות העסקיות שולטות בלמעלה מ-50% מענפי הבנקאות והביטוח; ו-80% מהחברות בישראל ששייכות לקבוצות עסקיות נמצאות תחת שליטה פירמידאלית.
אם כן, לא מפתיע שהחוק הצליח לגרוף הסכמה מקיר לקיר.
חברי הכנסת מן הקואליציה והאופוזיציה נרתמו כולם, וצעקו בקול גדול למען פירוק הפירמידות. פתאום כולם מסכימים, והוויכוח שנותר לפתור עוסק בשאלות האם החוק יוטמע בתוך ארבע או שש שנים, והאם קבוצות השליטה יוגבלו לשתיים או 3 שכבות.
הריכוזיות במשק שמככבת היום בכותרות היא עיוות שחייבים לטפל בו - אבל ההתרפקות על החוק שעלה השבוע לדיון מסתירה סוגיות קריטיות שדורשות מענה מיידי.
רבות מהסוגיות הנוגעות לריכוז העושר והשליטה במשק הישראלי לא יכולות להמתין 3, 4 או 5 שנים, בעת שהממשלה בוחרת להזניח אותן, ושר האוצר והתקציב שהוא מציע מתעלמים מהן לחלוטין.
אני מאמין כי חוק הריכוזיות, לכשיתקבל, יעשה שינוי משמעותי לטובת הכלכלה הישראלית - אבל עד שזה יקרה, אסור לתת לתחומים ברי טיפול לשבת על המדף ולהמתין שהטמעת החוק תושלם.
הצעת התקציב חסרת המעוף שמבקשים בקואליציה לאשר צריכה לכלול מלחמה עיקשת, כבר עכשיו, בריכוזיות בחלוקת האשראי במשק והשקעה במדען הראשי. טיפול בנושאים הללו יאפשר למשק לרשום צמיחה מידית, וייתן מענה למצוקה קשה בציבור הישראלי
שילוש אשראי לעסקים קטנים
תקציב של צמיחה, כזה שמבקש לעודד הקמת מפעלים וליצור מקומות עבודה, חייב לתקוף בעוצמה את היעדר האשראי לעסקים קטנים ובינוניים ששורר בכלכלה הישראלית. 90% מהאשראי בישראל מגיע היום לאחוז אחד מהחברות, בזמן שהעסקים הקטנים נחנקים, ומשרד האוצר נמנע מלקדם צעדים לתיקון המצב.
הריכוזיות הבלתי נסבלת בשוק האשראי פוגעת במשק הישראלי כולו, תוך שהממשלה בוחרת בדרך הקלה; להתעלם מן הבעיה ולקדם תקציב נטול יוזמה. אי אפשר להמתין לחוק הריכוזיות, חשוב ככל שיהיה; עלינו לקבוע יעד ברור - שילוש האשראי לעסקים קטנים ובינוניים כבר בשנת 2013, ולאחר מכן הכפלת האשראי מידי שנה למשך ארבע השנים הבאות. רק הפיכת פירמידת האשראי על הראש תספק למשק את החמצן שהוא זקוק לו, תביא ליצירת מקומות עבודה חדשים ותוביל לצמיחה אמתית.
המדען הראשי הינו המקום בו נוצרות חברות חדשות
אותה תכנית כלכלית שמבקשים בקואליציה לאמץ, ושכבר הספיקה להוציא במוצאי שבת עשרות אלפי ישראלים לרחוב - ובצדק - נעדרת חזון ומנהיגות, ונופלת כמעט בכל סעיף אפשרי. אחד הסעיפים האלה הוא קיצוץ תקציב המדען הראשי, שממנו צפויות להיפגע, בשלב הראשון, לפחות חמש חממות טכנולוגיות ועשרות חברות צעירות.
הממשלה טועה פה בגדול; קיצוץ שכזה לא רק פוגע במנוע צמיחה משמעותי בכלכלה הישראלית, הוא גם שולח מסר עגום לציבור העובד. המדען הראשי הוא כלי חיוני לאספקת אשראי והזדמנויות לחברות קטנות ובינוניות בנגב ובגליל. במקום לקצץ, צריך להגדיל את התקציב, כשהגדלה שכזו תוביל לצמיחה ותישא פירות כבר בתקופה הקרובה. בשונה מתקציב ה'אין ברירה' של שר האוצר, זו בדיוק ההשקעה שהמשק הישראלי זקוק לה.
חוק הריכוזיות חשוב ואנו חייבים לקדם אותו - אבל הסוגיות הללו אינן יכולות לחכות, וזקוקות לטיפול מידי כבר בהצעת התקציב הנוכחית. המענה, כפי שמסתמן כרגע, לא יגיע משר האוצר ומשרדו.
אראל מרגלית הוא חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה