החודש התבשרנו על שתי חברות ישראליות צעירות שנמכרו בזו אחר זו, ברצף של אקזיטים, לחברות זרות, בעסקאות שהכניסו לבעליהן הגאים סכומי-עתק. תחילה פורסם על סגירתה של עסקה גדולה בתחום הביומד, שבמסגרתה רכשה חברת הביופארמה הבינלאומית אופקו את חברת פרולור הישראלית-אמריקאית, תמורת מניות אופקו בשווי מוערך של 480 מיליון דולר. 4 ימים אחר-כך נמכרה חברת אלמה לייזרס המתמחה בציוד לאסתטיקה רפואית, לחברת הפארמה הסינית פוסון תמורת 240 מיליון דולר.
מה יש בהן, בחברות הישראליות, לעתים צעירות מאוד, שמושך חברות בינלאומיות זרות להשקיע ברכישתן סכומי-עתק שלא מאות מיליוני דולרים? אחת התשובות היא: Cherchez le Brevet - חפש את הפטנט.
הסינים או האמריקאים לא טעו בכך שהם התאהבו במוצרים, במפעלים ובחברות שנרכשו. חברות הפארמה פוסון ואופקו, בדומה לחברות רבות לפניהן, לא שילמו סכומים כה גבוהים עבור עובדים, סחורות ומכונות, ואף לא עבור חלום ציוני (בדרך-כלל אקזיטים מובילים לפיטורי העובדים הישראלים). הנכס העיקרי, והיחיד אולי, שבו השקיעו הרוכשים ושממנו הם מאמינים שיזכו לתשואה ולרווחים הוא הקניין הרוחני של החברות הנרכשות, וליתר דיוק, הפטנטים.
לאלמה לייזרס ולפרולור לא היה יתרון יחסי מול החברות הרוכשות, העוסקות באותם תחומי פעילות, מלבד הפטנטים שהנרכשות רשמו, שהקנו להן זכות בלעדית לעשות שימוש בטכנולוגיות שהמציאו.
משמעות הרכישה של בעלות הפטנטים עבור חברות הענק הזרות היא רכישת הטכנולוגיות, ובפרט רכישת תיקי הפטנטים של החברות הנרכשות. רכישה זו מקנה לחברות הרוכשות בלעדיות בטכנולוגיות ויתרון תחרותי על פני מתחריהן העולמיים ואף מבטלת את חשיפתן לתביעות משפטיות בגין הפטנטים אשר רכשו.
השכילו להגן על המחקר והפיתוח שלהן
הבחירה בחברות הנרכשות משמעותה הבעת אמון בטכנולוגיות אשר פיתחו, והיא משדרגת בדרך-כלל את הטכנולוגיות הנרכשות למעמד של מובילות עולמיות.
עבור בעלות הפטנט, מכירת החברה, האקזיט, היא בחירה מוצלחת יותר מאשר מכירת תיק הפטנטים או מתן רישיונות בגינו. המכירה היא מימוש הפוטנציאל הטכנולוגי של החברות הנרכשות, וערך העסקאות מבטא פרמיה גבוהה על מחקר ופיתוח מוצלחים של החברות הישראליות.
נראה, אם כך, שהמעבר בין מחקר ופיתוח מוצלחים לבין קופת המזומנים הוא תהליך פטנטי נכון. לא די בפיתוחים ובחידושים טכנולוגיים, אלא יש לבטאם בתיק פטנטים אשר יגן באופן מקיף ומקצועי על הטכנולוגיה הרלבנטית.
מרכיב מכריע באפקטיביות הפטנט הוא תזמון בהתאם להתקדמות הפיתוח ולפוטנציאל השימוש בו. כלומר, על הטכנולוגיה להבשיל דיה כך שניתן יהיה להשיא את הרווחים מיישום ההמצאה בתוך תקופת הבלעדיות, אך חשוב גם לא להתמהמה יתר על המידה ולהקדים את המתחרים על מנת להשיג את הבלעדיות המבוקשת.
בנוסף, היקף ההגנה צריך להיות נכון גם בהיבט הטריטוריאלי. כי פטנט אינו מקנה הגנה כלל-עולמית אלא הגנה מדינתית. לעתים קיים פוטנציאל גבוה במיוחד לשימוש בהמצאה דווקא במדינה מסוימת, ויש להתחשב בנתונים אלה בתכנון ובהרכבת תיק הפטנטים המבוקש.
נראה כי החברות הנרכשות השכילו להגן על המחקר והפיתוח שלהן באמצעות רישום פטנטים בעלי היקף נכון ובאמצעות יצירת והחזקת תיק הפטנטים במדינות שלהן שווקים עיקריים לטכנולוגיה. תיק הפטנטים המוצלח שימש כגורם המניע לעסקה וכמפתח להשלמת האקזיט.
* הכותבים הם ממשרד עריכת דין ועריכת פטנטים סורוקר-אגמון.