זכויות יוצרים אינן מגינות בהכרח על המצאות - כך קובע בית המשפט העליון בפסק דין בתחום דיני הקניין הרוחני.
בפסיקתם מאתמול (ב') קובעים השופטים מרים נאור, סלים ג'ובראן ונעם סולברג כי הרעיון להקים מאגר DNA לכלבים, במטרה לאתר את בעליהם של כלבים המותירים את צואתם של הכלבים ברחובות העיר מבלי לנקותה, אינו נהנה מהגנת זכויות יוצרים, ועיריית פתח-תקווה רשאית להקים מאגר כזה בלא לשלם תמלוגים לבעל הרעיון.
בשנת 2003 הגה הרי זיסו רעיון לאיתור כלבים שבעליהם השאירו את גלליהם ברשות הרבים באמצעות בדיקת DNA. זיסו הציג את הרעיון לכמה רשויות מקומיות, ובהן גם פתח-תקווה.
לאחר משא-ומתן בין זיסו לבין העירייה, היא הודיעה כי החליטה לפעול ליישום הרעיון וביצוע הפיילוט לבדה. זיסו טען לזכויות יוצרים על הרעיון, ובהמשך פנה לבית המשפט המחוזי בטענה כי הוא בעל הרעיון, והעירייה הוליכה אותו שולל.
השופטת אסתר שטמר מבית המשפט המחוזי מרכז קבעה כי זכות יוצרים חלה על יצירה, וכי המבחנים לקיומה של זכות ביצירה הינם היצירתיות וההשקעה. לשיטתה, הרעיון של זיסו הינו יצירה עצמאית וספרותית שקובעה במסגרת מצגת והצעת מחקר. משכך, העירייה העתיקה את היצירה, וזיסו הוא בעל זכויות היוצרים של הרעיון.
העירייה ערערה לבית המשפט העליון, באמצעות עו"ד יחזקאל ריינהרץ ממשרד פריש שפרבר ריינהרץ ושות', בטענה כי בית המשפט המחוזי שגה בהבחנה בין דרך ביטוי לבין רעיון, כלומר במקום לבחון את דרך הביטוי של הרעיון, נבחנה מידת המקוריות שלו.
שופטי העליון קיבלו את הערעור, וקבעו כי עיריית פתח-תקווה יישמה את הרעיון אך לא העתיקה את דרך הביטוי שבמסגרתו הובא הרעיון, כלומר המצגת והצגת המחקר לא הועתקו.
השופט סולברג הזכיר כי חוק זכות יוצרים קובע מפורשות כי זכות היוצרים מגינה על יצירות ולא על המצאות. רעיונות, תהליכים ושיטות ביצוע אינם מוגנים. כל שמוגן הוא דרך ביטויים. בעצם ביצוע הרעיון של זיסו אין משום "העתקה", כלשון חוק זכות היוצרים.
כידוע, זכות היוצרים כוללת מספר זכויות בלעדיות העומדות לבעל הזכות. בין זכויות אלה בולטת הזכות להעתיק את היצירה. אלא שהוצאתו לפועל של הרעיון אינה בבחינת "העתקה" האסורה. הכלי המשפטי הנכון להגן על המצאה, דוגמת הרעיון של זיסו, הינו פטנט ולא זכות יוצרים. (ע"א 2682/11).