גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עקרות-בית נואשות באמת

הן לא עובדות ולא מקבלות שכר, ממה ישלמו לביטוח לאומי?

בדרך-כלל אני מתנגדת לגישה המכתירה משהו כ"הכי" - הכי טוב, הכי רע, הכי אהוב, הכי שנוא. אני בעד כל מיני.

ואכן, בתקציב שמביאה הממשלה הזאת יש כל מיני גזירות איומות שפוגעות בחברה הישראלית, שהורסות חיים, שהופכות עובדות ועובדים לעניות ולעניים. יש כל מיני גזירות כאלה, אבל בתקציב יש גזירה אחת שהיא הכי שערורייתית, חמורה וחצופה: הטלת מס בריאות וביטוח לאומי על נשים המכונות "עקרות-בית".

נשים שאינן עובדות מחוץ לבית, אינן מקבלות שכר, ולכן אין להן הכנסה, אך הן יצטרכו לשלם מס בריאות בסך 107 שקל וביטוח לאומי בסך 61 שקל בחודש. אני חוזרת: נשים שאין להן הכנסה, שלא משתכרות, יצטרכו לשלם למדינה כל חודש. מאיזה כסף בדיוק?

קודם כל, בואו נקרא לזה בשם: מדובר במס הפרימיטיבי מס גולגולת. בשנת 1377 הטיל מלך אנגליה אדוארד השלישי מס גולגולת חד-פעמי בסכום של 4 פנסים (שליש שילינג) כדי לממן את מסעו הצבאי נגד צרפת.

ב-1381 הטיל בנו, דוכס לנקסטר ג'ון מגונט, מס גולגולת נוסף, ואז פרץ "מרד האיכרים" נגד המלוכה והמס.

בשלב מסוים הבטיח המלך ריצ'רד השני שמלך אז לבטל את המס. אך לבסוף המרד נכשל, מנהיגיו הוצאו להורג, והמס אכן נגבה. לתשומת-לב אנשי/נשות המחאה החברתית.

ועוד לא ספרנו את עבודות הבית

גם ראשת ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר ניסתה בזמנה להעביר מס גולגולת, והדבר נכשל. אבל אצלנו, כאן ועכשיו, קינג ביבי, ומי שרואה את עצמו כיורש שלו, מנסים להשית על עקרות-הבית מס גולגולת.

בכלל הביטוי הארכאי הזה "עקרות-בית". כאילו מדובר בעקרות. והרי מדובר בעבודה רבה ביותר וקשה להפליא שהיא הכול חוץ מעקרה; היא מתחזקת משפחות שלמות, מזינה ילדות וילדים, הורות והורים וכן הרבה גברים.

לפי דוח של ארגון העבודה העולמית, אילו עבודות הבית היו מחושבות בחשבונות הלאומיים, התמ"ג העולמי היה גדל ב-30%. זה הנתח של אותה עבודה "עקרה".

וכל העבודה הזאת כמעט נעשית על-ידי נשים. בקנדה, מדינה הרבה יותר שוויונית מישראל, נשים משקיעות רק בטיפול בילדות ובילדים 72% יותר זמן מגברים; ועוד לא ספרנו את עבודות הבית. כך שסך-הכול עבודה - בשכר ובחינם - נשים בקנדה עובדות 5 שבועות בשנה יותר מגברים. לפי דוח האום על נשים, אנחנו משקיעות שני-שלישים משעות העבודה בעולם, בשכר ושלא בשכר.

והעבודה הזאת, בבית, נעשית בחינם. ללא הכרה בערכה הכלכלי, ללא שכר, ללא זכויות פנסיה, אובדן כושר עבודה, נכות. הן אפילו לא מוכרות לצורכי מס. אבל זוהי עבודה שכאשר אחרות עושות אותה במקום "עקרות-הבית", הן עולות הרבה כסף.

כשבית המשפט העליון קיבל את עתירתה של עו"ד ורד פרי, והכיר בהוצאות גידול ילדיה, הודיעה רשות המסים כי להכרה בהוצאות המטפלת ישנה עלות שנתית של כ-3 מיליארד שקל.

אחר-כך אמרו שזה בעצם 6 מיליארד שקל ואפילו 12 מיליארד שקל. כלומר, גם האוצר יודע שיש נשים - חלקן בביתם של אותם אנשי אוצר ורשות המסים - שעושות עבודה בשווי של לפחות 3 מיליארד שקל בשנה, ללא שכר, ללא פנסיה או כל הטבה אחרת.

צביעות וניצול

שימו לב שבנוסף לכך שעבור עבודת הנשים בבית ובגידול הילדים לא משלמים פנסיה, גם לא יוצאות ממנה לפנסיה לעולם. והאירוניה היא, ש"עקרות-בית" כהגדרתן בביטוח הלאומי, גם אחרי שישלמו - אם לא נעצור את החיפוף הזה - גם אחרי שישלמו לא זכאיות להנחה בארנונה, לא לתוספת קצבת זקנה בגין נכות, והן זכאיות לקצבת זקנה רק מגיל 67, ולא מגיל 62.

משנת 1878, אז תבעה "האגודה לקידום נשים" בארה"ב לכלול בסטטיסטיקות הרשמיות את העבודה שעושות נשים בבית, ועד 2009, אז מיהר משרד האוצר להעביר חוק שביטל את ההכרה שנתן בית המשפט בהוצאות גידול ילדות/ים, הממסד קובר את הנושא עמוק במגירה משום "עלותו" הגבוהה למשק. חישוב העלות הזאת מוכיח את הצביעות והניצול שיש בעמדת הממסד הגברי שהאוצר מייצג.

לי אישית ברור למה הממסד מכחיש את ערכה הכלכלי של עבודת נשים; החברה, הנשלטת על-ידי גברים, נהנית ממנה. הקפיטליזם מתאפשר בזכותה. אבל עוד לגבות עליה מס?

הוגה הדעות והכלכלן האנגלי ג'ון סטיוארט מיל, מחבר "שיעבוד האישה", כתב כבר בשנת 1869 שגברים הנהנים משעבוד הנשים הם בבחינת "חזירים מרוצים", ומבחינתו "עדיף להיות אדם בלתי מרוצה מחזיר מרוצה".

* הכותב היא חברת כנסת מטעם מפלגת העבודה.

עוד כתבות

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

אורי יוניסי, בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

ראש חטיבת המשכנתאות של לאומי, אורי יוניסי, פורש מהבנק

יוניסי היה אחראי למדינות המשכנתאות הדי אגרסיבית שנבלמה לאחרונה ● מי שצפוי להחליפו בתפקיד הוא ראש אגף השירות של לאומי מתן סמיש, שנבחר בשנה שעברה לנבחרת 40 הצעירים המבטיחים של גלובס

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן

אחרי מכירת פאראגון: זו הקרן שמגייסת 320 מיליון דולר

קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט, אותה הקימו הקימו יורם אורון ויניב שטרן ומאחוריה מספר אקזיטים בולטים, מגייסת קרן שלישית להשקעות בחברות בוגרות ● על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה

בנק ישראל / צילום: אורית דיל

הנגיד צופה אינפלציה של 2% בשנה הבאה, ומסמן: נסללה הדרך להורדת ריבית

בהתאם לצפי המוקדם, בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה על רמה של 4.5%, בפעם ה-12 ברציפות ● ברקע ההחלטה: למרות התחזקות השקל והירידה בפרמיית הסיכון, בנק ישראל החליט כי האינפלציה לא מאפשרת עדיין להפחית את הריבית ● הנגיד פרופ' אמיר ירון אותת כי יהיו מספר הורדות ריבית בשנה הקרובה, אך ציין גורמים שעשויים לעכב זאת, בהם הגידול בביקוש לשכירות בשל המלחמה

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נתן ווייל, לע''מ

היועמ"שית: הליך הדחתי על־ידי הממשלה בלתי חוקי ופוליטי לגמרי

גלי בהרב־מיארה הגישה את עמדתה באשר לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד הדחתה, בה קבעה כי ההליך הוא בלתי־חוקי ביסודו ● "השיקול המרכזי בבסיס ההחלטה - רצונה של הממשלה להסיר מגבלות על כוחה השלטוני, באמצעות הליך הפסקת כהונה פוליטי", כתבה היועמ"שית

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך / צילום: אסף גלעד

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: מי מהן תורמת יותר לכלכלת ישראל?

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

קבוצת התעופה הגדולה שחוזרת לטוס לישראל, הבשורה והכוכבית

ענקית התעופה לופטהנזה צפויה לחדש את טיסותיה לישראל ב-1 באוגוסט, אך תעשה זאת בצורה מדורגת

נשיאת נציבות  האיחוד האירופי, אורסולה פון־דר־ליין ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Jonathan Raa, Fritz Nordengren

רגע האמת של אירופה: ביבשת מתלבטים איזו עסקת סחר לסגור עם ארה"ב

מסתמן שהדדליין להטלת מכסים הוארך ל־1 באוגוסט. על הפרק עומדים יחסי סחר בהיקף 1.6 טריליון דולר ● הדעות באירופה חלוקות בין תמיכה בהסכם מהיר לחשש מוויתורים ● האפשרויות המרכזיות: רכישת אנרגיה מסיבית מארה"ב לצד ״מכס מינימלי״ של 10% על סחורה אירופית

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

"הממשלה תצטרך למצוא מקורות": נגיד בנק ישראל מזהיר שעשויה להגיע העלאת מסים

בראיון עם פרופ' אמיר ירון, הוא מבקר את המעבר לשיטת החישוב החדשה של הלמ"ס, וכן מתייחס לאפשרות של העלאת מסים, בשל צורכי הביטחון שגדלו, בעקבות המלחמה: "יש פערים מאוד גדולים בין דרישות משרד הביטחון, מול מה שמשרד האוצר מדבר עליו"

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?