גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הייתם אוכלים סלמון משובט?

לפני 20 שנה יצרו מדענים חיה שלא נראתה לפני כן בטבע: דג שנראה ומתנהג כמו סלמון אטלנטי, ובעיקר טעים כמוהו, אבל מגיע לגודלו הסופי בתוך מחצית מהזמן. מאז נאבקת החברה שרכשה את הפטנט להוכיח שהוא ראוי למאכל אדם

הסיפור הזה הולך חצי מיליארד שנים אחורה, אל עידן הקמבריון, בדיוק ברגע שבו עברו האורגניזמים בכדור הארץ מצורות חיים פרימיטיביות לחיות מפותחות יותר (אם אפשר לכנות שמונים מיליון שנים "רגע"). החיות החדשות שהופיעו במי האוקיינוסים האדירים היו בעלות ראשים שטוחים, סנפירים פרימיטיביים וזנבות שהזכירו מאוד את אלה של יצורים קדומים בהרבה וקטנים בהרבה - אלה שהיו האבות הקדומים שלהם ושל כל צורות החיים שבסופו של דבר התפתחו על-גבי הפלנטה. אט-אט נוצרו הלסתות, התארכו הסנפירים, ודגים בעלי שלד הופיעו לראשונה.

הדגים הללו התפתחו והוציאו מתוכם מינים רבים; רובם, כמו רוב המינים שהתקיימו אי-פעם על-פני כדור הארץ, נכחדו מזמן. אבל אחד מהם, שהתפתח לפני כ-125 מיליון שנים, נמצא פה עד היום. קל לזהות אותו בזכות הסנפיר השומני שממוקם במרכז גבו, ממש מול הזנב.

לדג הזה, הסלמון, הייתה יכולת מרשימה לעבור בין מים מתוקים למלוחים, והיא אפשרה לו לשגשג ולהוציא מתוכו כמה תתי-קבוצות. בני אדם נתקלו בגרסה האטלנטית שלו רק לפני כ-15 אלף שנים. ההתאהבות הייתה מיידית: אחרי שנתיים בים הפתוח מגיע זכר הסלמון לאורך של כ-80 סנטימטרים ולמשקל של כ-7 קילוגרמים. הבשר שלו ורוד ורך, הטעם שלו עז, והערך התזונתי שלו גבוה מאוד.

כיום, דגי הסלמון ששרצו בעבר בנהרות היבשת נכחדו לחלוטין מ-84% מהם, ורשות הדיג וחיות הפרא הפדרלית הכריזה על הסלמון האטלנטי כעל מין בסכנת הכחדה.

למרות הנתונים הללו, צריכת הסלמון בעולם רק גדלה: בין 1987 ל-1999 עלתה פי תשעה כמות הסלמון שנאכל בארצות הברית; באירופה היא זינקה באותה תקופה פי ארבעה; ביפן היא הכפילה את עצמה בין 1992 ל-2002. הסיבות לעלייה בצריכת הדג ברורות למדי: לא זאת בלבד שהסלמון האטלנטי עשיר בפרוטאין ובאומגה 3, שמסייע במאבק במחלות לב - גורם מוות משמעותי בעולם המערבי - אלא שבשנים הללו הגיעה אל המערב בשורת הסושי. הדגים הגדולים נטבחו כאילו אין מחר.

יש להניח שלולא היה האדם משקיע משאבים אדירים בחוות חקלאות ימית לגידול דגים למאכל, היו מיני דגים רבים מספור נכחדים מזמן, אולם מדובר בפרקטיקה שרק הולכת ומשתכללת מאז החלה לפני 8,000 שנים. איגוד המזון והחקלאות האמריקאי העריך ב-2004 שדגים שגודלו בחוות ימיות (או במילה נחמדה פחות, בכלובים), מהווים 32% מצריכת הדגים בעולם ואמד את כמותם הכוללת בלא פחות מ-45.5 מיליון טונות מעוקבים. הנתון האחרון בתחום, מ-2008, עומד על יותר מ-50 מיליון טונות לשנה והתעשייה כולה מוערכת ביותר מ-100 מיליארד דולר לשנה. כיום, מקורם של יותר ממחצית מכמות דגי הסלמון שנאכלים בעולם הוא בחוות ימיות, ויותר מ-90% מהם הם סלמונים אטלנטיים. נורבגיה מובילה את השוק בהפרש ניכר.

העניין הוא שלמרות השכלולים הרבים בתחום - הזנה מושלמת, הפריה מתוזמנת, השרצה מוגנת וגידול מדויק - הסלמון האטלנטי שמתפתח בחוות הימיות עדיין כפוף לחוקי הטבע: הם גדלים באותו קצב שבו הם עושים זאת זה עידנים על-גבי עידנים. עד שההנדסה הגנטית פתחה אפשרות חדשה: ב-1989 חיברו מדענים קנדיים בין הדנ"א של הסלמון האטלנטי לבין זה של סלמון מסוג צ'ינוק, שהורמוני הגדילה שלו הובאו בכלל מדג דמוי צלופח. התוצאה הייתה חיה חדשה, שעד אז לא הייתה קיימת בטבע. היא נראית כמו סלמון אטלנטי, מתנהגת כמו סלמון אטלנטי, ובעיקר טעימה כמו סלמון אטלנטי, אבל מגיעה לגודלה הסופי בתוך מחצית מהזמן. מלבד הערך הכלכלי הברור של הפיתוח, יש בו יתרונות אחרים, כמו יצירת מקורות מזון לעולם שהולך וצורך יותר ויותר פרוטאין.

בתחילת שנות ה-90, זמן קצר לאחר השיבוט הגנטי המוצלח, הגיעה אל המדענים הקנדים חברת ביוטק ממסצ'וסטס בשם AquaBounty (מטמון ימי, בתרגום חופשי) ורכשה מהם את הפטנט. משם היא עלתה על מסלול מלא חתחתים להפוך את הדג לחיה המהונדסת גנטית הראשונה בהיסטוריה שנועדה למאכל אדם. ובדיוק בנקודה הזו - בתפר שבין אבולוציה, מדע, אתיקה ועסקים - מתחילות השאלות הגדולות.

גרינפיס מחכה בפינה

מדוע האדם מפחד כל-כך מחיות מהונדסות גנטית? נראה שהתשובה לשאלה הזו טמונה יותר בנפש האדם ופחות במדע. באופן אינסטנקטיבי, לפני שמכירים את העובדות, קשה שלא להירתע מהרעיון של בריאת חיות בתנאי מעבדה, משום שהתהליך לכאורה נוגד את הטבע באופן העמוק ביותר שניתן.

הסרט הדוקומנטרי המעולה "הסיוט של דארווין" מ-2004 מאפשר להיכנס לראשיהם של המתנגדים להתערבות בוטה מדי בטבע. בסרט מומחש האפקט הנורא של הכנסת דגים מסוג נסיכת הנילוס לאגם ויקטוריה באפריקה, השתלטותם על המערכת האקולוגית הזרה והכחדתם של מינים רבים לטובת מערכת כלכלית משומנת היטב שגוזלת מן העולם השלישי לטובת העולם הראשון. הסאבטקסט ברור: ההיבריס האנושי וההתערבות בסדרי עולם עלולים להמיט על כולנו כליה.

ארגונים סביבתיים כמו גרינפיס פועלים זה שנים נגד צמחים מהונדסים גנטית, ומן הסתם ירחיבו את מאבקם נגד שיווק חיות מהונדסות גנטית, אם שיווק הסלמון המהונדס יאושר. הטיעונים מדברים על סכנות בריאותיות, פגיעה באיזון האקולוגי והפיכת החקלאות לנחלתן של חברות ענק. לכל הפחות, דורשים המתנגדים, יש לסמן את המוצרים המהונדסים גנטית ככאלה, על מנת לאפשר לצרכנים בקצה שרשרת המזון את החופש לבחור אם ברצונם לרכוש את המזון החדש.

אולם יש לזכור כי האדם - חיה חצופה שכמותו - תמיד עשה מניפולציות על הטבע. מאז המהפכה החקלאית לפני כעשרת אלפים שנים, שינה האדם את המערכת האקולוגית שסביבו. הוא שרף אין-ספור יערות כדי להכשיר מרבדי דשא למרעה, הכליא דגנים כדי להפיק מזון עשיר יותר, ביית חיות כדי למקסם את התועלת, וכמובן יצר חיות חדשות באמצעות הכלאה מבוקרת של אחרות. שני ההבדלים היחידים הם שעם השתכללות המדע קורים כיום התהליכים הללו בצלחות פטרי ולא בחווה, ושהם קצרים בהרבה.

מי מפחד מהנדסה גנטית

פרופ' אריה אלטמן, מהמכון למדעי הצמח בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, טוען כי צמיחת האנושות לממדיה הנוכחיים לא הייתה אפשרית בלי ההשבחה היזומה של צמחים ושל בעלי חיים בדרך של הכלאה וברירה - שבעיקרה היא מעין הנדסה גנטית. "יעקב אבינו עסק בהשבחה גנטית מכוונת, כאשר ברר כבשים 'עקודים, נקודים וברודים' מתוך עדרי לבן", הוא מצטט מן התנ"ך.

גם האדם הקדמון, מסביר אלטמן, נטל עמו את הצמחים ואת בעלי החיים שגידל, הביא אותם לסביבה שונה לחלוטין ובכך יצר אפשרויות הכלאה גנטית בין מינים שלא נחשפו קודם לכן זה לזה: "ההבדל העקרוני והיחיד בין השבחה קונבנציונלית לבין מה שמכנים הנדסה גנטית, הוא בכך שהראשונה נעשית בדרך מינית (למשל, באמצעות גרגירי אבקה או זרע של הזכר וביציות של הנקבה) ומעבירה גנום שלם (מכלול החומר התורשתי שמכיל המין) או קבוצות של גנים מיצור אחד לאחר בני אותו מין - בעוד שבהנדסה גנטית ניתן להעביר גנים בודדים בלבד לפי בחירה, וההעברה נעשית במעבדה, ולא רק לתאי המין".

הכתבה המלאה - במגזין G

סלמון

עוד כתבות

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב