גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הייתם אוכלים סלמון משובט?

לפני 20 שנה יצרו מדענים חיה שלא נראתה לפני כן בטבע: דג שנראה ומתנהג כמו סלמון אטלנטי, ובעיקר טעים כמוהו, אבל מגיע לגודלו הסופי בתוך מחצית מהזמן. מאז נאבקת החברה שרכשה את הפטנט להוכיח שהוא ראוי למאכל אדם

הסיפור הזה הולך חצי מיליארד שנים אחורה, אל עידן הקמבריון, בדיוק ברגע שבו עברו האורגניזמים בכדור הארץ מצורות חיים פרימיטיביות לחיות מפותחות יותר (אם אפשר לכנות שמונים מיליון שנים "רגע"). החיות החדשות שהופיעו במי האוקיינוסים האדירים היו בעלות ראשים שטוחים, סנפירים פרימיטיביים וזנבות שהזכירו מאוד את אלה של יצורים קדומים בהרבה וקטנים בהרבה - אלה שהיו האבות הקדומים שלהם ושל כל צורות החיים שבסופו של דבר התפתחו על-גבי הפלנטה. אט-אט נוצרו הלסתות, התארכו הסנפירים, ודגים בעלי שלד הופיעו לראשונה.

הדגים הללו התפתחו והוציאו מתוכם מינים רבים; רובם, כמו רוב המינים שהתקיימו אי-פעם על-פני כדור הארץ, נכחדו מזמן. אבל אחד מהם, שהתפתח לפני כ-125 מיליון שנים, נמצא פה עד היום. קל לזהות אותו בזכות הסנפיר השומני שממוקם במרכז גבו, ממש מול הזנב.

לדג הזה, הסלמון, הייתה יכולת מרשימה לעבור בין מים מתוקים למלוחים, והיא אפשרה לו לשגשג ולהוציא מתוכו כמה תתי-קבוצות. בני אדם נתקלו בגרסה האטלנטית שלו רק לפני כ-15 אלף שנים. ההתאהבות הייתה מיידית: אחרי שנתיים בים הפתוח מגיע זכר הסלמון לאורך של כ-80 סנטימטרים ולמשקל של כ-7 קילוגרמים. הבשר שלו ורוד ורך, הטעם שלו עז, והערך התזונתי שלו גבוה מאוד.

כיום, דגי הסלמון ששרצו בעבר בנהרות היבשת נכחדו לחלוטין מ-84% מהם, ורשות הדיג וחיות הפרא הפדרלית הכריזה על הסלמון האטלנטי כעל מין בסכנת הכחדה.

למרות הנתונים הללו, צריכת הסלמון בעולם רק גדלה: בין 1987 ל-1999 עלתה פי תשעה כמות הסלמון שנאכל בארצות הברית; באירופה היא זינקה באותה תקופה פי ארבעה; ביפן היא הכפילה את עצמה בין 1992 ל-2002. הסיבות לעלייה בצריכת הדג ברורות למדי: לא זאת בלבד שהסלמון האטלנטי עשיר בפרוטאין ובאומגה 3, שמסייע במאבק במחלות לב - גורם מוות משמעותי בעולם המערבי - אלא שבשנים הללו הגיעה אל המערב בשורת הסושי. הדגים הגדולים נטבחו כאילו אין מחר.

יש להניח שלולא היה האדם משקיע משאבים אדירים בחוות חקלאות ימית לגידול דגים למאכל, היו מיני דגים רבים מספור נכחדים מזמן, אולם מדובר בפרקטיקה שרק הולכת ומשתכללת מאז החלה לפני 8,000 שנים. איגוד המזון והחקלאות האמריקאי העריך ב-2004 שדגים שגודלו בחוות ימיות (או במילה נחמדה פחות, בכלובים), מהווים 32% מצריכת הדגים בעולם ואמד את כמותם הכוללת בלא פחות מ-45.5 מיליון טונות מעוקבים. הנתון האחרון בתחום, מ-2008, עומד על יותר מ-50 מיליון טונות לשנה והתעשייה כולה מוערכת ביותר מ-100 מיליארד דולר לשנה. כיום, מקורם של יותר ממחצית מכמות דגי הסלמון שנאכלים בעולם הוא בחוות ימיות, ויותר מ-90% מהם הם סלמונים אטלנטיים. נורבגיה מובילה את השוק בהפרש ניכר.

העניין הוא שלמרות השכלולים הרבים בתחום - הזנה מושלמת, הפריה מתוזמנת, השרצה מוגנת וגידול מדויק - הסלמון האטלנטי שמתפתח בחוות הימיות עדיין כפוף לחוקי הטבע: הם גדלים באותו קצב שבו הם עושים זאת זה עידנים על-גבי עידנים. עד שההנדסה הגנטית פתחה אפשרות חדשה: ב-1989 חיברו מדענים קנדיים בין הדנ"א של הסלמון האטלנטי לבין זה של סלמון מסוג צ'ינוק, שהורמוני הגדילה שלו הובאו בכלל מדג דמוי צלופח. התוצאה הייתה חיה חדשה, שעד אז לא הייתה קיימת בטבע. היא נראית כמו סלמון אטלנטי, מתנהגת כמו סלמון אטלנטי, ובעיקר טעימה כמו סלמון אטלנטי, אבל מגיעה לגודלה הסופי בתוך מחצית מהזמן. מלבד הערך הכלכלי הברור של הפיתוח, יש בו יתרונות אחרים, כמו יצירת מקורות מזון לעולם שהולך וצורך יותר ויותר פרוטאין.

בתחילת שנות ה-90, זמן קצר לאחר השיבוט הגנטי המוצלח, הגיעה אל המדענים הקנדים חברת ביוטק ממסצ'וסטס בשם AquaBounty (מטמון ימי, בתרגום חופשי) ורכשה מהם את הפטנט. משם היא עלתה על מסלול מלא חתחתים להפוך את הדג לחיה המהונדסת גנטית הראשונה בהיסטוריה שנועדה למאכל אדם. ובדיוק בנקודה הזו - בתפר שבין אבולוציה, מדע, אתיקה ועסקים - מתחילות השאלות הגדולות.

גרינפיס מחכה בפינה

מדוע האדם מפחד כל-כך מחיות מהונדסות גנטית? נראה שהתשובה לשאלה הזו טמונה יותר בנפש האדם ופחות במדע. באופן אינסטנקטיבי, לפני שמכירים את העובדות, קשה שלא להירתע מהרעיון של בריאת חיות בתנאי מעבדה, משום שהתהליך לכאורה נוגד את הטבע באופן העמוק ביותר שניתן.

הסרט הדוקומנטרי המעולה "הסיוט של דארווין" מ-2004 מאפשר להיכנס לראשיהם של המתנגדים להתערבות בוטה מדי בטבע. בסרט מומחש האפקט הנורא של הכנסת דגים מסוג נסיכת הנילוס לאגם ויקטוריה באפריקה, השתלטותם על המערכת האקולוגית הזרה והכחדתם של מינים רבים לטובת מערכת כלכלית משומנת היטב שגוזלת מן העולם השלישי לטובת העולם הראשון. הסאבטקסט ברור: ההיבריס האנושי וההתערבות בסדרי עולם עלולים להמיט על כולנו כליה.

ארגונים סביבתיים כמו גרינפיס פועלים זה שנים נגד צמחים מהונדסים גנטית, ומן הסתם ירחיבו את מאבקם נגד שיווק חיות מהונדסות גנטית, אם שיווק הסלמון המהונדס יאושר. הטיעונים מדברים על סכנות בריאותיות, פגיעה באיזון האקולוגי והפיכת החקלאות לנחלתן של חברות ענק. לכל הפחות, דורשים המתנגדים, יש לסמן את המוצרים המהונדסים גנטית ככאלה, על מנת לאפשר לצרכנים בקצה שרשרת המזון את החופש לבחור אם ברצונם לרכוש את המזון החדש.

אולם יש לזכור כי האדם - חיה חצופה שכמותו - תמיד עשה מניפולציות על הטבע. מאז המהפכה החקלאית לפני כעשרת אלפים שנים, שינה האדם את המערכת האקולוגית שסביבו. הוא שרף אין-ספור יערות כדי להכשיר מרבדי דשא למרעה, הכליא דגנים כדי להפיק מזון עשיר יותר, ביית חיות כדי למקסם את התועלת, וכמובן יצר חיות חדשות באמצעות הכלאה מבוקרת של אחרות. שני ההבדלים היחידים הם שעם השתכללות המדע קורים כיום התהליכים הללו בצלחות פטרי ולא בחווה, ושהם קצרים בהרבה.

מי מפחד מהנדסה גנטית

פרופ' אריה אלטמן, מהמכון למדעי הצמח בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, טוען כי צמיחת האנושות לממדיה הנוכחיים לא הייתה אפשרית בלי ההשבחה היזומה של צמחים ושל בעלי חיים בדרך של הכלאה וברירה - שבעיקרה היא מעין הנדסה גנטית. "יעקב אבינו עסק בהשבחה גנטית מכוונת, כאשר ברר כבשים 'עקודים, נקודים וברודים' מתוך עדרי לבן", הוא מצטט מן התנ"ך.

גם האדם הקדמון, מסביר אלטמן, נטל עמו את הצמחים ואת בעלי החיים שגידל, הביא אותם לסביבה שונה לחלוטין ובכך יצר אפשרויות הכלאה גנטית בין מינים שלא נחשפו קודם לכן זה לזה: "ההבדל העקרוני והיחיד בין השבחה קונבנציונלית לבין מה שמכנים הנדסה גנטית, הוא בכך שהראשונה נעשית בדרך מינית (למשל, באמצעות גרגירי אבקה או זרע של הזכר וביציות של הנקבה) ומעבירה גנום שלם (מכלול החומר התורשתי שמכיל המין) או קבוצות של גנים מיצור אחד לאחר בני אותו מין - בעוד שבהנדסה גנטית ניתן להעביר גנים בודדים בלבד לפי בחירה, וההעברה נעשית במעבדה, ולא רק לתאי המין".

הכתבה המלאה - במגזין G

סלמון

עוד כתבות

השותפים בגלילות קפיטל. מימין: אריק קליינשטיין, ליאור ליטבק, נופר עמיקם, קובי סמבורסקי / צילום: בן יצחקי

קרן הסייבר הוותיקה מגייסת חצי מיליארד דולר להשקעה בחברות ישראליות. מה היא מחפשת?

קרן ההון סיכון הישראלית גלילות קפיטל תקים קרן סיד חמישית להשקעה בשלבים ראשונים וקרן צמיחה שנייה ● בתוך כך, רינת רמלר מצטרפת כשותפה

מכולות בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock

הכלכלה הישראלית בעבר: בין אוטרקיה למסחר גלובלי, ומה למדנו מהדרך

כשראש הממשלה מדבר על אוטרקיה, הוא מתאר מציאות כלכלית שישראל כבר הכירה בעבר ● אבל בניגוד למה שנהוג לחשוב, גם בתקופת ההסתמכות העצמית, יבוא של חומרי גלם ורכיבים חיוניים היה מנוע הצמיחה שאפשר למשק הישראלי לפרוח

הנפקת ריסקיפייד, אוגוסט 2021 / צילום: CRC MEDIA

הנפקת הסייבר הגדולה של השנה מגיעה לוול סטריט. ואיפה הישראליות בתחום?

הנפקת נטסקופ, שתצא לדרך השבוע בניו יורק, נבחנת בזכוכית מגדלת ע"י תעשיית הסייבר כולה ● אחרי שנים שבהן חברות ישראליות ובינלאומיות העדיפו להימכר לרוכשים אסטרטגיים ולא לצאת לבורסה - ואלו שכן הונפקו בעיקר מאכזבות - בשוק מקווים לנקודת מפנה

הנפקת אודיטי טק. מציעה אופציה בפרמיה של פי 2 על מחיר המניה / צילום: 2023 Nasdaq, Inc. / Vanja Savic

הנפקות של 4 מיליארד דולר: בשוק נוהרים לאג"ח עם ריבית של 0%

גיוס חוב באמצעות אג"ח להמרה בריבית 0% הפך לטרנד לוהט בוול סטריט עם גיוסים של מיליארדי דולרים, גם בקרב חברות ישראליות ● גם בורסת הקריפטו Coinbase, גייסה באמצעות האג"ח הללו 2.6 מיליארד דולר, וחברת האוצר סטרטג'י הייתה מראשונות הטרנד השנה וגייסה בחודש פברואר 2 מיליארד דולר ● מה עורר מחדש את המכשיר שכמעט ונעלם?

מגדל THE PARK / צילום: מתוך ויקיפדיה

בניין PARK כמשל: המעגל השני של גוש דן נאבק למצוא שוכרי משרדים

45 קומות המשרדים שבנו אמות ואלייד יקבלו בקרוב טופס אכלוס, אבל עוד לא דווח שנסגרו חוזי שכירות ● בשוק הנדל"ן המסחרי מצביעים בעיקר על האזור הבעייתי: "לא בני ברק ולא תל אביב"

אילוסטרציה: Shutterstock

עונשי מאסר ממושכים לאחים שהורשעו בהעלמת הכנסות והלבנת הון במאות מיליונים

עונשי מאסר ממושכים נגזרו על שני אחים שהורשעו בהעלמת הכנסות והלבנת הון במאות מיליונים מספסור כרטיסים לאירועי ספורט ומוזיקה בעולם ● במסגרת הטיעונים לעונש הדגישה הפרקליטות את התחכום, השיטתיות, פרק הזמן הארוך שבו ניתנו דיווחי שקר, ריבוי הגורמים הפיננסיים שנוצלו והנזק המשמעותי לקופת המדינה

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"

ג'רי גרינפילד (מימין) ובן כהן, מייסדי בן אנד ג'ריס / צילום: ap, Eric Kayne

מייסד בן אנד ג'ריס מתפטר: "משתיקים את משימתנו החברתית"

ג'רי גרינפילד, אחד משני המייסדים של מותג הגלידות הפופולרי בן אנד ג'ריס, עוזב את החברה בטענה כי היא איבדה את עצמאותה - ומאשים את חברת האם יוניליוור ב"השתקת משימתה החברתית" ● חלק מהמחלוקות קשורות גם לביקורת על המדיניות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ויחסו למלחמה בעזה

ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים הערב / צילום: צילום מסך

נתניהו: "הייתה אי-הבנה. כלכלת ישראל מדהימה את העולם"

לאחר שאמר כי ישראל "תצטרך יותר ויותר להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", הופיע נתניהו במסיבת עיתונאים בעברית ובאנגלית ואמר: "השקל חזק, הבורסה חזקה, ורואים כניסת משקיעים זרים לישראל"● בנוסף הבהיר רה"מ כי דבריו על משק אוטרקי כוונו רק לצורך בעצמאות בסקטור הביטחוני

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס השנתי של אגף החשב הכללי באוצר / צילום: תדמית הפקות

המהלך המדאיג שנרקם באירופה ועומד מאחורי נאום ספרטה של ראש הממשלה

זמן קצר לפני שנתניהו הצהיר כי ישראל בדרך ל"משק סגור", התקבל בממשלה מסמך חדש שמבשר על העמקת הבידוד הכלכלי ● הנציבות האירופית הודיעה כי תקדם את השעיית הסכם הסחר החופשי מול ישראל באופן רשמי ● בינתיים, גורמים בכירים מספרים כי נציגי מודי'ס ביקרו בארץ בשבוע שעבר והביעו חששות מהמגמה השלילית

מיכה קאופמן, מנכ''ל פייבר / צילום: באדיבות Fiverr

250 עובדים ו-16 אזכורים למילה אחת: מה עומד מאחורי פיטורי הענק בפייבר

מיום הופעתו של ChatGPT, היה ברור שפלטפורמות הפרילנסרים - כמו פייבר ומתחרתה Upwork - יצטרכו להשתנות ● בפוסט שכתב אמש מנכ"ל פייבר מיכה קאופמן, בו הכריז על פיטורי כרבע מהעובדים, הוא ציין את המילה "AI" לפחות 16 פעמים. אבל האם החברה אכן מנצחת ב-AI? ● וגם: מה חושבים על פייבר בבית ההשקעות אופנהיימר?

קארין קלר־סוטר, נשיאת שווייץ / צילום: ap, Julia Nikhinson

תרנגולות תמורת הפחתת מכסים: הדיל ששווייץ מציעה לארה"ב

שווייץ נדהמה בחודש שעבר לגלות כי בעקבות שיחת טלפון לא טובה של הנשיאה עם הנשיא טראמפ, הוא הטיל מכסים בגובה 39% כמעט על כל הסחורה השוויצרית ● כעת, המדינה העצמאית מוכנה לפתוח את השוק שלה לתרנגולות שעברו חיטוי בכלור, למרות התנגדות ארגון הצרכנים השוויצרי, בתמורה להפחתת המכסים

צילום: מסך מיוטיוב קמפיין BUYME

באיזה ענף קיבלו את הסכום הכי גבוה לחג, ומה המצב בהייטק?

שיא חדש לקראת חגי תשרי, עם היקף של יותר מחצי מיליון מתנות לעובדים ● וגם: קרן דלק מקבוצת דלק וניו-מד אנרג'י, שבשליטת יצחק תשובה, מחלקים מענק של 10 מיליון שקל ל-160 משפחות שאיבדו את יקיריהן במלחמה ● אירועים ומינויים

שי סנדלר, מנכ''ל Vega Security (משמאל) ואלי רוזן / צילום: Ohad Kab

שנה מההקמה: סטארט־אפ הסייבר מגייס 65 מיליון דולר לפי שווי של 400 מיליון דולר

כיום מועסקים בחברת הסייבר הישראלית ווגה סקיוריטי כ־60 עובדים בתל אביב ובניו יורק, ובחברה מציינים כי המוצר נמצא כבר בשימוש בארגוני פרוצ׳ן 500 ● החברה מפתחת מערכת שמאפשרת לארגונים לזהות ולחקור מתקפות סייבר באופן מיידי, ברגע שהן מתרחשות

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

בזמן שבאירופה מדברים על אמברגו, בתעשיות הביטחוניות חוששים מתרחיש חמור יותר

כבר שנתיים שבענף התעשיות הביטחוניות מתמודדים עם חוסרים שונים ומשונים, במיוחד בתעשיות הגדולות שמהוות את "אבני הבניין" העיקריות ● אבל חשש מהותי שלהן אינו דווקא מהאמברגו, אלא מתעשיית השבבים

המדינה המפתיעה שמתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: האם ישראל תתקוף בכירי חמאס בטורקיה, מצרים פורסת מערכת הגנה סינית בגבול עם ישראל, יפן לא תכיר במדינה פלסטינית, ורשת SBS האוסטרלית מתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון ● כותרות העיתונים בעולם 

שר ההגנה הפיליפיני, ג'יבו טאודורו / צילום: ap, Anupam Nath

הלקוחה הביטחונית הבולטת במזרח הרחוק מפסיקה לרכוש מערכות מישראל

שר ההגנה הפיליפיני הודיע אתמול כי מדינתו לא מתכוונת לרכוש אמל"ח נוסף מישראל, בשל המלחמה ברצועת עזה ● הפיליפינים מהווים יעד יצוא משמעותי של התעשיות הביטחוניות הישראליות, ובין השנים 2023-2019 היוו את יעד היצוא השני בהיקפו מתוך כל העסקאות, אחרי הודו ולפני ארה"ב

אפליקציית עלי אקספרס / צילום: Shutterstock, BigTunaOnline

רכישות האונליין: האתרים הבינלאומיים בעלייה, הישראליים בירידה

רכישות הישראלים באונליין בחודש אוגוסט הסתכמו בהיקף דומה לזה של יולי ● באתרים הישראלים נרשמה ירידה של 6%, ובאתרים הבינלאומיים נרשמה עלייה של 3% ● בתמהיל האתרים המובילים בולטת נוכחות אתרים מתחום התיירות והאירוח ● "בגזרה הבינלאומית, הטריו הסיני - עליאקספרס, שיין וטמו - שומר על ההגמוניה" ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

שתי אוניברסיטאות ישראליות בצמרת הדירוג הבינלאומי הנחשב

אוניברסיטת תל אביב נכנסה זו השנה השנייה ברציפות למדד היזמות היוקרתי של PitchBook ומדורגת שוב במקום השביעי בעולם, ובמקום הראשון מחוץ לארה"ב ● הטכניון נכנס לראשונה לעשירייה הפותחת עם יותר מ־1,300 יזמים וגיוסים של כ־43 מיליארד דולר גיוסים ● ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לארה"ב עם שני מוסדות בצמרת