גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הייתם אוכלים סלמון משובט?

לפני 20 שנה יצרו מדענים חיה שלא נראתה לפני כן בטבע: דג שנראה ומתנהג כמו סלמון אטלנטי, ובעיקר טעים כמוהו, אבל מגיע לגודלו הסופי בתוך מחצית מהזמן. מאז נאבקת החברה שרכשה את הפטנט להוכיח שהוא ראוי למאכל אדם

הסיפור הזה הולך חצי מיליארד שנים אחורה, אל עידן הקמבריון, בדיוק ברגע שבו עברו האורגניזמים בכדור הארץ מצורות חיים פרימיטיביות לחיות מפותחות יותר (אם אפשר לכנות שמונים מיליון שנים "רגע"). החיות החדשות שהופיעו במי האוקיינוסים האדירים היו בעלות ראשים שטוחים, סנפירים פרימיטיביים וזנבות שהזכירו מאוד את אלה של יצורים קדומים בהרבה וקטנים בהרבה - אלה שהיו האבות הקדומים שלהם ושל כל צורות החיים שבסופו של דבר התפתחו על-גבי הפלנטה. אט-אט נוצרו הלסתות, התארכו הסנפירים, ודגים בעלי שלד הופיעו לראשונה.

הדגים הללו התפתחו והוציאו מתוכם מינים רבים; רובם, כמו רוב המינים שהתקיימו אי-פעם על-פני כדור הארץ, נכחדו מזמן. אבל אחד מהם, שהתפתח לפני כ-125 מיליון שנים, נמצא פה עד היום. קל לזהות אותו בזכות הסנפיר השומני שממוקם במרכז גבו, ממש מול הזנב.

לדג הזה, הסלמון, הייתה יכולת מרשימה לעבור בין מים מתוקים למלוחים, והיא אפשרה לו לשגשג ולהוציא מתוכו כמה תתי-קבוצות. בני אדם נתקלו בגרסה האטלנטית שלו רק לפני כ-15 אלף שנים. ההתאהבות הייתה מיידית: אחרי שנתיים בים הפתוח מגיע זכר הסלמון לאורך של כ-80 סנטימטרים ולמשקל של כ-7 קילוגרמים. הבשר שלו ורוד ורך, הטעם שלו עז, והערך התזונתי שלו גבוה מאוד.

כיום, דגי הסלמון ששרצו בעבר בנהרות היבשת נכחדו לחלוטין מ-84% מהם, ורשות הדיג וחיות הפרא הפדרלית הכריזה על הסלמון האטלנטי כעל מין בסכנת הכחדה.

למרות הנתונים הללו, צריכת הסלמון בעולם רק גדלה: בין 1987 ל-1999 עלתה פי תשעה כמות הסלמון שנאכל בארצות הברית; באירופה היא זינקה באותה תקופה פי ארבעה; ביפן היא הכפילה את עצמה בין 1992 ל-2002. הסיבות לעלייה בצריכת הדג ברורות למדי: לא זאת בלבד שהסלמון האטלנטי עשיר בפרוטאין ובאומגה 3, שמסייע במאבק במחלות לב - גורם מוות משמעותי בעולם המערבי - אלא שבשנים הללו הגיעה אל המערב בשורת הסושי. הדגים הגדולים נטבחו כאילו אין מחר.

יש להניח שלולא היה האדם משקיע משאבים אדירים בחוות חקלאות ימית לגידול דגים למאכל, היו מיני דגים רבים מספור נכחדים מזמן, אולם מדובר בפרקטיקה שרק הולכת ומשתכללת מאז החלה לפני 8,000 שנים. איגוד המזון והחקלאות האמריקאי העריך ב-2004 שדגים שגודלו בחוות ימיות (או במילה נחמדה פחות, בכלובים), מהווים 32% מצריכת הדגים בעולם ואמד את כמותם הכוללת בלא פחות מ-45.5 מיליון טונות מעוקבים. הנתון האחרון בתחום, מ-2008, עומד על יותר מ-50 מיליון טונות לשנה והתעשייה כולה מוערכת ביותר מ-100 מיליארד דולר לשנה. כיום, מקורם של יותר ממחצית מכמות דגי הסלמון שנאכלים בעולם הוא בחוות ימיות, ויותר מ-90% מהם הם סלמונים אטלנטיים. נורבגיה מובילה את השוק בהפרש ניכר.

העניין הוא שלמרות השכלולים הרבים בתחום - הזנה מושלמת, הפריה מתוזמנת, השרצה מוגנת וגידול מדויק - הסלמון האטלנטי שמתפתח בחוות הימיות עדיין כפוף לחוקי הטבע: הם גדלים באותו קצב שבו הם עושים זאת זה עידנים על-גבי עידנים. עד שההנדסה הגנטית פתחה אפשרות חדשה: ב-1989 חיברו מדענים קנדיים בין הדנ"א של הסלמון האטלנטי לבין זה של סלמון מסוג צ'ינוק, שהורמוני הגדילה שלו הובאו בכלל מדג דמוי צלופח. התוצאה הייתה חיה חדשה, שעד אז לא הייתה קיימת בטבע. היא נראית כמו סלמון אטלנטי, מתנהגת כמו סלמון אטלנטי, ובעיקר טעימה כמו סלמון אטלנטי, אבל מגיעה לגודלה הסופי בתוך מחצית מהזמן. מלבד הערך הכלכלי הברור של הפיתוח, יש בו יתרונות אחרים, כמו יצירת מקורות מזון לעולם שהולך וצורך יותר ויותר פרוטאין.

בתחילת שנות ה-90, זמן קצר לאחר השיבוט הגנטי המוצלח, הגיעה אל המדענים הקנדים חברת ביוטק ממסצ'וסטס בשם AquaBounty (מטמון ימי, בתרגום חופשי) ורכשה מהם את הפטנט. משם היא עלתה על מסלול מלא חתחתים להפוך את הדג לחיה המהונדסת גנטית הראשונה בהיסטוריה שנועדה למאכל אדם. ובדיוק בנקודה הזו - בתפר שבין אבולוציה, מדע, אתיקה ועסקים - מתחילות השאלות הגדולות.

גרינפיס מחכה בפינה

מדוע האדם מפחד כל-כך מחיות מהונדסות גנטית? נראה שהתשובה לשאלה הזו טמונה יותר בנפש האדם ופחות במדע. באופן אינסטנקטיבי, לפני שמכירים את העובדות, קשה שלא להירתע מהרעיון של בריאת חיות בתנאי מעבדה, משום שהתהליך לכאורה נוגד את הטבע באופן העמוק ביותר שניתן.

הסרט הדוקומנטרי המעולה "הסיוט של דארווין" מ-2004 מאפשר להיכנס לראשיהם של המתנגדים להתערבות בוטה מדי בטבע. בסרט מומחש האפקט הנורא של הכנסת דגים מסוג נסיכת הנילוס לאגם ויקטוריה באפריקה, השתלטותם על המערכת האקולוגית הזרה והכחדתם של מינים רבים לטובת מערכת כלכלית משומנת היטב שגוזלת מן העולם השלישי לטובת העולם הראשון. הסאבטקסט ברור: ההיבריס האנושי וההתערבות בסדרי עולם עלולים להמיט על כולנו כליה.

ארגונים סביבתיים כמו גרינפיס פועלים זה שנים נגד צמחים מהונדסים גנטית, ומן הסתם ירחיבו את מאבקם נגד שיווק חיות מהונדסות גנטית, אם שיווק הסלמון המהונדס יאושר. הטיעונים מדברים על סכנות בריאותיות, פגיעה באיזון האקולוגי והפיכת החקלאות לנחלתן של חברות ענק. לכל הפחות, דורשים המתנגדים, יש לסמן את המוצרים המהונדסים גנטית ככאלה, על מנת לאפשר לצרכנים בקצה שרשרת המזון את החופש לבחור אם ברצונם לרכוש את המזון החדש.

אולם יש לזכור כי האדם - חיה חצופה שכמותו - תמיד עשה מניפולציות על הטבע. מאז המהפכה החקלאית לפני כעשרת אלפים שנים, שינה האדם את המערכת האקולוגית שסביבו. הוא שרף אין-ספור יערות כדי להכשיר מרבדי דשא למרעה, הכליא דגנים כדי להפיק מזון עשיר יותר, ביית חיות כדי למקסם את התועלת, וכמובן יצר חיות חדשות באמצעות הכלאה מבוקרת של אחרות. שני ההבדלים היחידים הם שעם השתכללות המדע קורים כיום התהליכים הללו בצלחות פטרי ולא בחווה, ושהם קצרים בהרבה.

מי מפחד מהנדסה גנטית

פרופ' אריה אלטמן, מהמכון למדעי הצמח בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, טוען כי צמיחת האנושות לממדיה הנוכחיים לא הייתה אפשרית בלי ההשבחה היזומה של צמחים ושל בעלי חיים בדרך של הכלאה וברירה - שבעיקרה היא מעין הנדסה גנטית. "יעקב אבינו עסק בהשבחה גנטית מכוונת, כאשר ברר כבשים 'עקודים, נקודים וברודים' מתוך עדרי לבן", הוא מצטט מן התנ"ך.

גם האדם הקדמון, מסביר אלטמן, נטל עמו את הצמחים ואת בעלי החיים שגידל, הביא אותם לסביבה שונה לחלוטין ובכך יצר אפשרויות הכלאה גנטית בין מינים שלא נחשפו קודם לכן זה לזה: "ההבדל העקרוני והיחיד בין השבחה קונבנציונלית לבין מה שמכנים הנדסה גנטית, הוא בכך שהראשונה נעשית בדרך מינית (למשל, באמצעות גרגירי אבקה או זרע של הזכר וביציות של הנקבה) ומעבירה גנום שלם (מכלול החומר התורשתי שמכיל המין) או קבוצות של גנים מיצור אחד לאחר בני אותו מין - בעוד שבהנדסה גנטית ניתן להעביר גנים בודדים בלבד לפי בחירה, וההעברה נעשית במעבדה, ולא רק לתאי המין".

הכתבה המלאה - במגזין G

סלמון

עוד כתבות

יירוט טיל מעזה / צילום: ap, Tsafrir Abayov

תבעו את הקבלן על איחור במסירת דירה, ובית המשפט קבע: מלחמת "חרבות ברזל" היא כוח עליון

בית המשפט המחוזי דחה ערעור של רוכשי דירה על איחור במסירה, וקבע כי הנחיות פיקוד העורף והשלכות המלחמה מהוות נסיבות בלתי צפויות, שמצדיקות את הדחייה בקיום החוזה

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שתעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד

תיקון והתנצלות

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

השקל חותך את התשואות של הישראלים בשווקים חו"ל. האם כדאי להתמגן מפניו?

התחזקות השקל מול הדולר פוגעת משמעותית בתשואה של משקיעים המחזיקים בנכסים ומניות מעבר לים ● ובכל זאת, אריאל כהן מבנק לאומי ממליץ לא לשכוח שלתנודתיות של המט"ח יש גם יתרונות

נתב''ג. הישראלים חזרו להזמין חופשות / צילום: ap, Matias Delacroix

רוב החברות הזרות לא יחזרו לנתב"ג בקיץ. לאן בכל זאת תמצאו טיסה בפחות מ-200 דולר

על אף המספר המצומצם של חברות התעופה שפועלות כיום מנתב"ג, עדיין ניתן למצוא כרטיסי טיסה ברגע האחרון במחירים יחסית זולים, בעיקר ליעדים קרובים כמו קפריסין ויוון ● ייתכן שפתיחתו מחדש של טרמינל 1 באוגוסט יזרז את חזרתן של חברות הלואו קוסט, מה שיגדיל את היצע הטיסות

מטוס של אייר אינדיה / צילום: Shutterstock

זו חברת התעופה שלא תשוב לפעול בישראל בחודשי הקיץ

אייר אינדיה, חברת התעופה היחידה שמפעילה טיסות ישירות להודו, האריכה את השהיית הטיסות לישראל ● החברה מוותרת על הקיץ בישראל - אלה היעדים דרכם תוכלו לטוס להודו

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

משוויץ לעזה: היזם שהתחיל בסייבר התקפי ורוצה עכשיו לתפוס מחבלים דרך הסלולר

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

טלי גוטליב, מהרן פרוזנפר / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות, תמר מצפי

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים. איך יגיבו העובדים?

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים ● הדיון בבג"ץ שלא היה אמור להתקיים ● ומחיר ההתחייבויות שמשרד החינוך שכח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית פוסט ברשת Truth, 26.6.25 / צילום: ap, Michael Perez

חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

הקריאה של הנשיא האמריקאי להפסיק את משפט נתניהו העלתה לשיח את האפשרות שהנשיא הרצוג יעניק לו חנינה ● אלא שנתניהו טרם הורשע בדבר, מה שמקשה על כניסה למסלול הזה ● וגם: מה חשב בזמן אמת אהרן ברק על הרעיון?

שמואל דונרשטיין / צילום: אייל טואג

אחרי תשע שנים, פועלים אקוויטי נפרד מהחזקותיו ברב בריח: מיהם המוסדיים שרכשו?

בית ההשקעות מור ולצידו סדרה של קרנות גידור רכשו מניות רב בריח בסכום של 55 מיליון שקלים ● המכירה התבצעה בדיסקאונט של כ-10% ממחיר השוק, אך עדיין גבוה ב-57% ביחס לשער מניית רב בריח מלפני כשנה

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית

כריסטין לגארד, נשיאת ה־ECB / צילום: Associated Press, Michael Probst

התחזיות התבדו: האירו זינק מול הדולר, אך לאירופה יש כמה סיבות לדאוג

לפני חצי שנה ההערכות ניבאו דעיכה - אבל מאז האירו זינק ב־14% מול הדולר ושבר שיא של 4 שנים ● לצד שביעות הרצון בבנק המרכזי האירופי, גוברים הקולות המזהירים מפני פגיעה ביצוא וביציבות הכלכלית ● האם האירו בדרך להפוך למטבע רזרבה או שמדובר בשיא חולף?

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מפת הטיסות מישראל השתנתה: היעדים שייכנסו במקום מדינות מערב אירופה

משברים דיפלומטיים וביטולים של חברות תעופה זרות צמצמו את מפת היעדים עבור הישראלים ● דרום אפריקה וטורקיה נסגרו, וכדי להגיע למערב אירופה בזמן הקרוב צריך לעבור דרך החברות הישראליות ● באילו קווים המצוקה הכי גדולה, ואילו יעדים דווקא התווספו?

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: יוסי זמיר

כשמנכ"ל משרד השיכון והבינוי מציע לרכוש דירות שנפגעו מהטילים האיראניים - למה הוא מתכוון

יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בישר בכנס חיפה של מרכז הנדל"ן, כי נשקלת האפשרות שהמדינה תרכוש דירות שנהרסו במלחמה ● לגלובס נודע כי מטרת המהלך היא לספק מענה נקודתי לדיירים שדירתם נהרסה, ולא ירצו להצטרף להליך התחדשות עירונית בבניין שלהם ● יש לציין כי מהלך כזה טרם נעשה על ידי המדינה עד היום

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

האקזיט של המשקיעים הזרים על מניית הבורסה בת"א, ומדוע הגופים המקומיים נעדרים ממנו

שתי קרנות השקעה זרות מכרו בימים האחרונים מניות הבורסה ב־650 מיליון שקל, ובתשואה של יותר מפי 10 על השקעתן

צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע טיפס לכמעט 14 אלף שקל באפריל. מה קרה בהייטק?

מנתוני הלמ"ס עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל בחודש אפריל הגיע ל-13,905, עלייה של 3.6% לעומת אפריל 2024 ● מספר משרות השכיר של ישראלים עמד על כ-4.1 מיליון, עלייה של 2.1% לעומת אפריל אשתקד ● בהייטק, השכר הריאלי דווקא נמצא בירידה

קת'י ווד / צילום: Reuters

קראו לה משמידת הערך הגדולה מכולם, עכשיו היא כובשת את צמרת התשואות

קת'י ווד היא אחת המשקיעות הצבעוניות בוול סטריט ● עם אמונה בלתי מתפשרת בקריפטו ובטסלה, ווד יודעת לעיתים להציג תשואות שאף אחד אחר לא יודע, אבל גם להתרסק ● מתחילת השנה, היא זוכה להצלחה מסחררת. אבל האם זה יימשך?

ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המהפכה בדיני החוזים יוצאת לדרך: כך היא תעבוד

ועדת החוקה אישרה את הצעת החוק שהוביל היו"ר שמחה רוטמן לביטול הפסיקה המאפשרת לבתי משפט לפרש חוזים בהתאם לכוונת הצדדים ● במקומה, הצדדים לחוזה הם שיקבעו כיצד לפרשו, זולת מספר החרגות ● בענף חלוקים לגבי ההשלכות ונערכים לשינוי דרמטי

ספגטי ארבייטה / צילום: בנצי ארבל

הטברנה שמגישה אוכל איטלקי קלאסי, פשוט ושמח

ב"טברנה רומאנה" אף אחד לא בא להמציא את הגלגל, רק להציע אוכל טעים ומספק שלפעמים אף עולה על הציפיות ● המחירים הם חלק מהפאן

קיבוץ ניר עם, 2021 / צילום: אייל פישר

עם טכנולוגיה גרמנית: מפעל מחזור סוללות הרכב הגדול בישראל ייפתח בקיבוץ ניר עם

בהשקעה של 50 מיליון שקל: חברת BRI, יחד עם קבוצת סמלת, קבוצת דן תחבורה, קבוצת מאיר, קרן מוביליטק קפיטל ומשפחת נוסבאום החלו להקים בקיבוץ ניר עם מפעל למחזור סוללות של רכבים ואוטובוסים חשמליים ● המפעל נבנה בטכנולוגיה גרמנית, ועובדים מגרמניה הוזמנו כדי להשתתף בבניה