"אל תלכו ללמוד משפטים!", כתב שר הכלכלה נפתלי בנט בעמוד הפייסבוק שלו באחרונה. בנט כתב את הדברים על רקע נתונים לפיהם קיים בישראל מחסור בעובדים במקצועות טכניים והנדסיים, והוא אינו האדם היחיד שיצא באחרונה נגד הנהירה של צעיר ישראל ללימודי המשפטים ולמקצוע עריכת הדין. עובדה ידועה היא כי כבר מזמן הפכה ישראל למדינה המובילה במספר עורכי הדין, ביחס לגודל האוכלוסייה.
על רקע דברים אלה, מעניין לבחון את הממצאים שעלו מסקר רחב-היקף שערכה לשכת עורכי הדין, לפיהם 37% מקרב עורכי הדין בישראל שקלו בשנה האחרונה לנטוש את מקצוע עריכת הדין; כאשר 10.1% ציינו כי נוסף לכך שהם שוקלים להחליף מקצוע, הם פועלים באופן אקטיבי לכך; ו-27% מבין משתתפי הסקר אמרו כי הם שוקלים להחליף מקצוע, אך עדיין לא עשו שום צעד מעשי בכיוון. בסקר השתתפו יותר מ-2,000 עורכי דין.
וישנם נתונים נוספים המעידים על האכזבה הגדולה של עורכי דין רבים מהמקצוע שבו בחרו. מהסקר עולה עוד כי 24% מקרב עורכי הדין, שאף שהשיבו בשלילה לשאלה אם שקלו להחליף מקצוע בשנה האחרונה, ציינו כי הם ישקלו אולי לעשות כן בעתיד.
רק 38.8% מקרב אלפי עורכי הדין שהשתתפו בסקר השיבו כי אין להם כל כוונה להחליף מקצוע.
שאלה נוספת שנשאלו עורכי הדין - שניתן ללמוד מהתשובות עליה על יחסם למקצוע - הייתה: מהו הנושא החשוב ביותר שעל שרת המשפטים, ציפי לבני לטפל בו.
52.6% מעורכי הדין השיבו כי בעיית הצפת המקצוע הוא הנושא החשוב ביותר שלבני צריכה לטפל בו. 32.4% סברו כי הנושא הדחוף ביותר הוא חיזוק אמון הציבור במערכת המשפט. 10.7% חושבים כי הנושא הטעון טיפול דחוף ביותר הוא הקמת גוף ביקורת על הפרקליטות; ו-4.2% השיבו כי פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, כך שהוא לא ישמש כתובע הכללי, הוא הצעד החשוב ביותר שלבני צריכה לבצע.
לא נלהבים מבית המשפט הכלכלי
בדצמבר 2010 הוקמה המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, שמונה 3 שופטים - רות רונן, חאלד כבוב, ודניה קרת-מאיר - שדנים בעיקר במשפטים של עבירות בדיני ניירות ערך וכן במרבית התיקים האזרחיים בתחום דיני חברות ודיני ניירות ערך, לרבות תביעות נגזרות וייצוגיות. מאז הקמת המחלקה הכלכלית, הוציאו שופטיה הלכות משפטיות חדשניות ויצירתיות.
החודש נשאלו עורכי הדין שהשתתפו בסקר הלשכה - אם הייתה הצדקה להקים את בית המשפט הכלכלי. מעניין ומפתיע-משהו שרק 43.2% מתוכם השיבו לשאלה בחיוב; 23.7% השיבו כי הם אינם יודעים אם הייתה הצדקה להקמתו; 25.6% השיבו כי עדיין מוקדם לקבוע; ו-7.3% טענו כי לא הייתה הצדקה להקים את בית המשפט הכלכלי, וניתן היה להמשיך במתכונת הקודמת, שבה התיקים הכלכליים פוזרו בין שופטי בתי המשפט.
עורכי דין רבים פוגשים במסגרת עבודתם כמעט יומיום את השופטים בערכאות השונות, ומטבע הדברים הם מעריכים אחדים מהם יותר ואחרים פחות. עורכי הדין יכולים גם להעיד באופן אמין על עומס התיקים המונח על כתפי השופטים.
מסקר הלשכה עולה כי כ-82% מעורכי הדין חושבים שבבתי משפט השלום קיימת מצוקת התקנים לשופטים הגדולה ביותר. כ-9% טענו כי בתי המשפט המחוזיים הם אלה שבהם הכי דחוף למנות שופטים נוספים.
מצוקת הדיור - בראש העדיפויות
בעניין הרכב הוועדה למינוי שופטים - נשאלו עורכי הדין אם הם סבורים כי יש לשנות את הרכב הוועדה למינוי שופטים. יצוין כי הוועדה מונה 9 חברים: שר המשפטים ושר נוסף, שני חברי כנסת, שני חברי לשכת עורכי הדין, נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים נוספים מהעליון.
64% מעורכי הדין היו בדעה כי צריך לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים; 34% השיבו כי יש לחזק את כוחה של לשכת עורכי הדין בוועדה; 20% חושבים שיש לחזק את כוחם של השופטים; 10% אמרו כי יש לחזק את משקלם של הפוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים; ו-37% סברו כי הרכב הוועדה כיום הוא טוב ומאוזן.
עורכי הדין נשאלו גם שאלות כלליות שאינן עוסקות ישירות בתחום המשפט, ביניהן - מהו לדעתם הנושא הדחוף ביותר המונח היום על שולחנה של הממשלה. 42.6% השיבו כי מצוקת הדיור ויוקר המחיה דורשים את הטיפול הדחוף ביותר; 27.3% חשבו כי הסדרת השוויון בנטל בחברה הוא הנושא הדחוף ביותר; ו-14.7% אמרו כי ההתמודדות עם האיומים הביטחוניים על המדינה דורשת טיפול מיידי.
ומה הן עמדות עורכי הדין כלפי הקיצוצים והגזירות של האוצר בתקציב המדינה וחוק ההסדרים? 57% אמרו כי המשרד הממשלתי שבו לדעתם אסור לקצץ בשום אופן הוא משרד החינוך (תקציב החינוך); 25.7% גרסו כי אסור לקצץ בתקציב הרווחה ובקצבאות הילדים; ו-12% סברו כי אסור לגעת בתקציב הביטחון.
עורכי דין רבים בארץ עוסקים במשפט מסחרי ומייצגים חברות במשק. הסקר בחן את עמדתם בנוגע להעלאת מס החברות והשפעתו על הצמיחה הכלכלית. 67.3% מבין עורכי הדין היו בעד העלאת מס החברות וסברו כי העלאתו לא תפגע בצמיחה הכלכלית. 17% הביעו עמדה הפוכה, וטענו כי אם יועלה מס החברות כפי שמתכננת הממשלה, הדבר יפגע בצמיחה.
ואפרופו החלטת הממשלה לערוך רפורמה בנמלים ולהקים נמל שלישי, שיתחרה בנמלי חיפה ואשדוד והטענות נגד הוועדים החזקים במשק, נשאלו עורכי הדין על עמדותיהם בנוגע להתנהלות של הוועדים הגדולים במשק. רובם, 65.1% מהם ציינו כי ועדי העובדים הגדולים הם חזקים מדי, מנצלים את כוחם לרעה ופגעים בציבור הרחב שלא לצורך; 30% אמרו כי הוועדים הגדולים במשק צודקים לעתים במאבקם, ולעתים מנצלים את כוחם לרעה.
תמיכה מוחצת בהפחתת דמי החבר
הסקר בחן גם סוגיות שנוגעות להתנהלות לשכת עורכי הדין ויחסה לחברות בלשכה. בין השאר נשאלו עורכי הדין אם הם תומכים ברעיון להפחית את דמי החבר ב-50%. מדובר ברפורמה שעיקרה הטלת חובת תשלום דמי חבר רק למימון פעילויות החובה של הלשכה ופעילויותיה כאיגוד מקצועי, ואילו התשלומים לפעילויות תרבות ופנאי יהיו בחירה למי שמעוניינים בהן.
82% מעורכי הדין השיבו כי הם תומכים ברפורמה או שאינם מרוצים מהתמורה שהם מקבלים עבור דמי החבר; רק 9% חשבו כי דמי החבר לא צריכים להשתנות.
בהמשך לכך, בחן הסקר גם את היחס של עורכי הדין לפעילויות החברתיות שמארגנת הלשכה לחבריה, כמו סרטים, הצגות ועוד. בדומה ליחס לדמי החבר, רוב מוחץ מהנסקרים (82%) אמרו כי אינם משתתפים בפעילויות התרבות והפנאי שמארגנת הלשכה.
"נצעיד את הלשכה לדרך חדשה"
דורון ברזילי, ראש לשכת עורכי הדין, מסר בתגובה: "ראשית, הנתון שלפיו רוב מוחץ מעורכי הדין משתתפי הסקר (כ-82%) אינם משתתפים בפעילויות התרבות והפנאי שמארגנת הלשכה מחייב התייחסות מיידית ושינוי יסודי.
"על דמי החבר לגלם את פעילויות החובה והרשות של הלשכה, כגון הסמכה, השתלמויות מקצועיות, אתיקה ודין משמעתי; ואילו פעילות התרבות והפנאי תמומן ברובה בידי מי שיבקש להשתתף בהן. לכן, לא הופתעתי מנתון נוסף העולה מן הסקר, לפיו למעלה מ-82% תומכים ביוזמתי להפחתת דמי החבר המשולמים ללשכה.
"עבודת מטה יסודית, שנערכה תוך בחינת הדברים בידי כלכלנים ורואי חשבון וקבלת חוות-דעת מקצועיות, העלתה כי התוכנית רק תטיב עם הלשכה ועם חבריה. התהליך כבר החל, ואני תקווה כי כבר בשנה הבאה נראה ירידה הדרגתית בשיעור דמי החבר, שתגיע בעתיד להפחתה של עד כ-50%. התמיכה הרחבה שאני מקבל בנוגע לתוכנית מחזקת אותי, ואין לי ספק שבסופו של דבר נצליח.
"אשר לתמיכה עורכי הדין בוועדת פרוקצ'יה לבחינת שינוי חוק לשכת עורכי הדין, הרי שאני מקווה שהוועדה אכן תביא לפתרון בעיית המשילות הקיימת בלשכה, ותבחן את כלל ההתנהלות התקציבית ואת נושא מימון הבחירות בלשכה. אני תקווה כי יד ביד עם הוועדה נביא להבראת הלשכה, ויחד עם כלל מוסדותיה - נצעיד את לשכת עורכי הדין בישראל לדרך חדשה".
