על אף הביקורות הנוכחיות נגד העבודה המאורגנת (כשהמטרה של המבקרים היא בעיקר ועדי העובדים החזקים והגדולים) והקשיים שבהם נתקלים ארגוני עובדים חדשים המנסים להתאגד, נראה כי מרבית השכירים בישראל מעדיפים לעבוד בארגון שבו יש ועד עובדים.
מסקר מיוחד שנערך עבור "גלובס" על-ידי AllJobs, עולה כי ל-51% מהעובדים חשוב כי במקום עבודתם יהיה ועד עובדים, מהם ל-32% קיומו של ועד עובדים חשוב במידה רבה. 23% נוספים ציינו כי קיומו של ועד חשוב עבורם במידה מועטה.
נטלי ריער, מנהלת תוכן עבודה וקריירה ב-AllJobs, לא מופתעת מהנתונים. "אין ספק שהרצון של עובדים ביציבות תעסוקתית - מתחזק בשנים האחרונות, ומכאן הרצון בקיומו של ועד, הנתפס כגוף שמגן על העובדים", היא אומרת. לדבריה, מהסקר שעליו ענו 1,860 מהגולשים באתר, עולה כי עובדי ההיי-טק הם המגזר שהכי פחות מתעניין בקיומו של ועד עובדים. ייתכן כי נתון זה נובע מהעובדה כי עובדי היי-טק נהנים מתנאי עבודה טובים יחסית.
עוד עולה, כי 39% מהנסקרים חשים כי בשנה האחרונה היחס לעובדים במקום עבודתם הורע. מעניין בהיבט הזה לראות כי תחושה זו רווחת בענפי הפרסום (47%) והפיננסים (46%). כשהם נשאלים מה הערכים החשובים להם במקום העבודה, מציינים 57% מהנשאלים כי פערי שכר הוגנים בין המנכ"ל לעובדים הוא ערך חשוב, 18% מציינים כי חשוב להם שמקום עבודתם יהיה מעורב בקהילה, 16% מדברים על קיומו של ועד עובדים ו-9% מצביעים על ערך של שמירה על הסביבה. חשיבותו של פער הנתפס כהוגן בין שכר המנהלים הבכירים לשכר העובדים בולט בענף האבטחה והשמירה (71% מהעובדים ציינו כי ערך זה חשוב להם) בענף הפיננסים (61%) ובענף הפרסום (67%).
ריער מציינת בהקשר זה, כי השיעור הגבוה יחסית בקרב אנשי הכספים שמצביעים על ערך זה כחשוב נובע מהיותם מודעים יותר לפערים אלו - מתוקף תפקידם. "באופן כללי, מה שעולה מהסקר הוא מסר חשוב מאוד למעסיקים - עובדים מחפשים הוגנות וצדק חברתי. יש לא מעט תחומים שלא קל להם לגייס עובדים והמעסיקים ממש נלחמים על כל עובד. בעיקר בתחומים אלו כדאי למעסיקים להבליט את ההיבטים הנוגעים לתעסוקה הוגנת - על-מנת למשוך מועמדים", היא מסכמת.
בארגוני העובדים מרגישים היטב את הצורך של עובדים בוועדים ומצביעים על עלייה במספר העובדים המאוגדים.
30 אלף מצטרפים חדשים להסתדרות
בהסתדרות מציינים, כי רק בשנתיים האחרונות התאגדו בהסתדרות כ-30 אלף איש, נתון המהווה עלייה משמעותית לעומת השנים הקודמות. בהסתדרות מצביעים על התאגדויות חדשות מהחודשים האחרונים ביניהן: הוועדים בפלאפון, מחסני חשמל, יובנק, מילועוף, כלל, נמל למספנות ישראל, מכללת הגליל המערבי, מתכת עין חוד ועוד.
יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, אבי ניסנקורן, מדגיש כי העלייה במודעות העובדים לצורך בהתאגדות החלה לתת אותותיה לפני כארבע שנים. "ההתאגדות נועדה ליצור איזון בכוחות של המעסיק והעובד, ולכן מדובר בצורך בסיסי. ההתחזקות של צורך זה נובעת מההצלחה של מאבקי עובדים שמקבלים פרסום, והיא גם קיבלה רוח גבית מהמחאה החברתית שחיזקה את המודעות לנושאים אלו בקרב הציבור".
גם בארגון "כוח לעובדים" מרגישים התחזקות דומה. דובר הארגון, יניב בר אילן, מציין כי ב-2011 חלה עלייה של 45% במספר העובדים שהצטרפו לאיגוד בהשוואה ל-2010, וב-2012 נרשמה עלייה נוספת של 25%. "הציבור שהפך למתאגדים החדשים זה בעיקר הציבור שעבד במקומות עבודה שבהם היו בעבר ועדי עובדים אבל תחת תהליכי הפרטה הם נותרו ללא ועד, ללא הגנה. אנחנו מרגישים את זה בעיקר בתחומי החינוך והרווחה. התהליך התחזק ב-2011 , עוד לפני פרוץ המחאה החברתית, לאור העובדה שהסכמים קיבוציים רבים הסתיימו ונוצרה התמרמרות של קבוצות עובדים רבות, ביניהן העובדים הסוציאליים, רופאים, פרקליטים. חילחלה ההבנה שציבורים שלמים של עובדים הם בעצם מוחלשים".
פרופ' יצחק הרפז, דיקן ללימודים מתקדמים וראש המרכז לחקר ארגונים וניהול המשאב האנושי באוניברסיטת חיפה, מרגיש גם הוא את השינוי בהתייחסות לאיגודים המקצועיים. "במסגרת אחד מהקורסים שאני מעביר אנחנו עושים פאנל קבוע שבו יש נציגים של ההסתדרות, הממשלה והמגזר העסקי. זה קורס מתקדם שבו נוטלים חלק אנשים ברמות ניהוליות שונות. בעבר הסטודנטים נטו לתקוף את נציג ההסתדרות, בשנים האחרונות מקבלים אותם בברכה".
כשהוא מתייחס לממצאים העולים מהסקר, אומר הרפז: "זה לא מפתיע. יותר ויותר שכירים חשים בשנים האחרונות חוסר ביטחון תעסוקתי. ועד נותן ביטחון תעסוקתי. נכון, יש ועדים שמוציאים שם רע לכל הנושא של עבודה מאורגנת, אבל הם לא דוגמה. רוב השכירים בישראל נמצאים היום במצב שהם צריכים הגנה. מבחינת היחסים בין עובדים למעסיקים, אנחנו נמצאים בסיטואציה דומה לסוף המאה ה-19. ארגונים מקצועיים קמו בגלל הניצול שהיה אז".
