1. זה היה ערב באמת נפלא של כדורגל. היה בו סיפור מהאגדות על צפרדע שהפך לנסיך (אריאן רובן); היתה בו שעה וחצי של מתח אדיר, תמהיל הוליוודי מדויק שהסתיים עם נוקאאוט ממש ברגע האחרון (בדקה ה-89); זה היה קרב ענק בין שתי קבוצות התקפיות מלהיבות, שייצרו בעיטה לשער בכל 3.4 דקות משחק בממוצע (14 סה"כ לבאיירן, 12 לדורטמונד). הנקודה האחרונה היא כנראה הדבר הכי מרענן בגמר הזה: בניגוד לגמרים ומשחקים רבים נוספים משלבי ההכרעה של ליגת האלופות בשנים האחרונות, בהם התרגלנו לנוסחה הקבועה של ברצלונה, אתמול (שבת) ראינו את הכדור ממש חודר לרחבות, ולא נתקע במרכז המגרש בהנעת כדור אינסופית מעקרת חוויה, שמרדימה את היריב ואת הצופים במגרש ובבית. זה היה כדורגל גרמני מודרני, פיזי ומהיר, עם משחק צירופים שובה עין. המהפכה הזאת התחילה אצל הנבחרת של יורגן קלינסמן במונדיאל 2006, ויש שיגידו שהיא הושלמה אתמול, עם הגמר הכל-גרמני הנהדר שייזכר לדורות.
לגבי מניפת הגביע - היה ראוי שזאת תהיה באיירן, הקבוצה שפירקה בחצאי הגמר 7-0 את ברצלונה בטקס העברת השרביט הרשמי. לקבוצת העל שנבנתה העונה בבוואריה, שניצחה ב-38 מתוך 40 משחקים בהם היא הובילה, מגיע הרבה יותר מדורטמונד. דורטמונד, מבריקה ככל שתהיה, עדיין נזקקה לשערוריית שיפוט מול מלאגה ברבע הגמר כדי בכלל להגיע כל כך רחוק.
2. באיירן לא סיימה עדיין את העונה. ביום שבת יש לה גמר גביע נגד שטוטגרט. ניצחון, והיא זוכה בטרבל הראשון אי-פעם של מועדון גרמני. החלום הגדול של פרנץ בקנבאואר, אולי הנס, קרל היינץ-רומיניגה ועשרות מיליוני אוהדים יתגשם. הסיוט הכי גדול של המאמן הבא, פפ גווארדיולה, יתחיל: הרי גם למוסכניק הכי טוב בעולם לא קל להתקין שיפורים בפרארי שכבר טסה על הכביש.
תחברו את הקושי האובייקטיבי הזה לציפיות המופרכות שבכל מקרה יהיו מגווארדיולה, פשוט בגלל שהוא גווארדיולה - ותקבלו שידוך שעלול להסתיים בצורה טראגית.
3. קלישאת כדורגל אחת שנופצה אתמול לרסיסים: אסור למועדון להודיע לפני סוף העונה על עזיבת המאמן, כדי שהוא חלילה לא "יאבד את חדר ההלבשה". לא ניכר שליופ היינקס היו בעיות שליטה והיררכיה כלשהן בבאיירן, למרות שכבר מינואר יודעים המולטי-מיליונרים הצעירים שמשחקים בקבוצה כי הסבא הרגזן ואדום-הלחיים לא ימשיך להדריך אותם.
חומר למחשבה: מה היה קורה העונה בליגת האלופות אילו ריאל מדריד לא היתה עושה מסטיק מההודעה הרשמית לפיה ז'וזה מוריניו לא ימשיך בברנבאו?
4. קיים קושי מאד גדול לנחש את הזוכה השנתית בליגת האלופות. התחרות הקשה על התואר היוקרתי, יחד עם טבעו הבלתי סדיר והבלתי הרמוני של מפעל נוקאאוט, גורמים לכך שמאז "גראנדה מילאן" של אריגו סאקי ושלושת ההולנדים ב-1989 ו-1990, אף קבוצה לא זכתה בגביע הזה פעמיים ברציפות. דבר אחד כן ודאי תמיד עבור המהמרים: הזוכה, כמעט בכל המקרים, תהיה אחת מתוך 10 הקבוצות העשירות בעולם.
רק פעם אחת ב-15 השנים האחרונות הצליחה קבוצה שלא דורגה בין 10 המועדונים המכניסים ביותר לזכות בצ'מפיונס ליג (פורטו, 2004). באיירן, מקום 3 בדירוג המועדונים המכניסים של Deloitte (דורטמונד רק 11), שמרה אתמול על הסדר הישן. היא הוכיחה שבכדורגל האירופי המודרני, עם כל הרצון לכתוב סיפורים עם רומנטיקה, הכסף הוא זה שכותב את הסיפור.