1. נוחי דנקנר. בתחילת ספטמבר 2012, מיד לאחר פרסום הערת "עסק חי" של רואי החשבון בדוחות אי.די.בי אחזקות, כתבנו כאן כי כדי לשמר על השליטה בקונצרן, "על נוחי דנקנר להפנים שאי.די.בי לא תוכל להמשיך להיות הצגה של איש אחד. הצורך בעירוי חיצוני של מזומנים לתוך הקונצרן מחייב לא רק את מימושן של חלק מאחזקותיו המרכזיות, אלא בעיקר, הכנסת שותף בעל כיסים עמוקים בגרעין השליטה של אי.די.בי עצמה".
ייתכן שדנקנר חשב אחרת - ואולי הוא רצה אך לא הצליח ליישם - אבל בתשעה חודשים שחלפו מאז לא בוצעה הזרמת הון משמעותית לקונצרן שבשליטתו, למעט השקעה זניחה בהיקפה של המשקיע הזר אדוארדו אלשטיין (והבטחה להזרמה משמעותית בהרבה שלו, שנדחתה פעם אחר פעם ולא יצאה לפועל עד היום).
את מחיר מריחת הזמן משלם דנקנר כעת, כשהוא מוצא את עצמו מול קואליציה של מחזיקי אג"ח, הנחושה לקחת ממנו את השליטה בקונצרן (אי.די.בי אחזקות נמצאת זה מכבר במצב של חדלות פירעון).
עכשיו נגמרו המשחקים. האקדח שהצמידו מחזיקי האג"ח לרקתו של דנקנר מאלץ אותו להניח על השולחן, ומהר, הצעה אמיתית שתהיה טובה מזו שיגישו נציגויות האג"ח לביהמ"ש. הכנסת שותף לשליטה באי.די.בי פתוח, מכירת השליטה בכלל ביטוח או בדסק"ש - דנקנר חייב כעת מהלך דרמטי, יש שיגידו נס, כדי לשרוד באי.די.בי.
2. ג'רמי בלנק. בניגוד לדנקנר, שאי.די.בי היא כל מה שיש לו מבחינה עסקית וגם אישית, עבור בלנק, נציג קרן ההשקעות האמריקאית יורק בישראל המוביל את מהלך ההשתלטות, מדובר ב"עוד השקעה". יורק כבר מורווחת "על הנייר" 100-200 מיליון שקל על ההשקעה שביצעה באג"ח אי.די.בי פתוח. אבל בלנק חושב שהוא יכול להרוויח יותר והוא רוצה להתקרב לכסף כמה שיותר מהר.
לבלנק אין דבר אישי נגד דנקנר, ומבחינתו אין זה משנה מי יוביל את החברה במקומו. הוא אינו מחפש שליטה. מבחינתו, הרווח הוא הערך העליון, ודנקנר - המעוניין לשמר את הקונצרן במתכונתו הנוכחית - הוא לא יותר ממכשול העומד בפני השגת המטרה.
במידה שהסדר החוב שגיבשו מחזיקי האג"ח באי.די.בי יאושר ע"י ביהמ"ש, הרי שניתן לצפות למינוי מנכ"ל מטעמם שיפעל דה-פקטו כמפרק הקונצרן, על מנת למקסם את הרווח שניתן להפיק ממכירת נכסיו. ולאחר שזה יקרה, יחפש בלנק את ההזדמנות הבאה.
3. יצחק תשובה, זהבית כהן, יאיר המבורגר. צריך להיות נאיבי כדי להאמין שהסדר החוב שגיבשו נציגויות האג"ח של אי.די.בי לא זכה לברכת הדרך מצד בעלי ההון העומדים מאחורי הגופים המוסדיים. הכוונה היא בעיקר ליצחק תשובה (בעל השליטה בהפניקס ובאקסלנס), לזהבית כהן מקרן אייפקס (פסגות) וליאיר המבורגר (הראל).
עד היום מקובל היה להעריך כי למרות מצבה הקשה של אי.די.בי, דנקנר נהנה מתמיכה מצד בעלי ההון הגדולים במשק, שעם חלקם היו לו קשרים עסקיים ענפים במשך השנים. תמיכתם של אלה בהסדר החוב שגיבשו מחזיקי האג"ח באי.די.בי - גם אם הייתה פאסיבית - מלמדת כי נפל דבר. הסולידריות, במקרה של דנקנר, הגיעה לקיצה ונראה כי גם חבריו לאלפיון העליון מעריכים כי הקרב שהוא מנהל אבוד.
4. עורכי הדין, הנאמנים, היועצים, מעריכי השווי. מי שסבור שהעברת השליטה באי.די.בי תתרחש בשבוע הבא, טועה טעות מרה. ניסיון העבר מלמד כי נכונו לנו עוד חודשים ארוכים של דיונים בביהמ"ש, חוות דעת לכאן ולשם, ישיבות מרתוניות, אסיפות סוערות ומכתבים זועמים, שיפרנסו היטב עשרות רבות של עורכי דין, נאמנים, יועצים ומעריכי שווי, והכל מקופת הקונצרן, על חשבון מחזיקי איגרות החוב. לפיכך, ביום שבו יאושר סוף סוף הסדר חוב באי.די.בי, לא נתפלא לגלות כי הקופה הזו תהיה מצומקת בהרבה.
