מזעזע ככל שיהיה, ספק רב אם לדוח החדש של ה-OECD על המדיניות החברתית של ממשלת ישראל תהיה השפעה כלשהי על עיצוב המדיניות התקציבית של הממשלה החדשה. למעשה, הדוח והתקציב מתקיימים בשני יקומים מקבילים, אשר אין ביניהם כל קשר.
למען ההגינות, יש לציין כי ממצאי הדוח מתייחסים כולם לתקופה של שנתיים או שלוש בתקופת הכהונה של הממשלה הקודמת, ולא לזו הנוכחית, שבה יאיר לפיד מכהן כשר האוצר.
ואולם גם עובדה זו לא יכולה לשמש בסיס לאופטימיות כלשהי ביחס למפנה אפשרי במדיניות החברתית של הממשלה. ספק רב אם יש לו זיקה אינטלקטואלית או רגשית לאותו יקום מלא אזרחים ערבים - "זועבי'ס" בלשונו של יו"ר "יש עתיד" - פועלים עניים, נכים אשר לא מבינים את המערכת ופועלים זרים.
"ריקי כהן" לא גרה ביישוב בדואי ללא מים או ביוב ואינה מובטלת אשר עולמה חרב עליה ביום שפוטרה מעבודתה בגיל 40. ואולם מעבר ליסוד הנפשי או הרגשי של שר אוצר וחבריו לסיעה קיים גם הקיבעון המחשבתי של מערכת קבלת ההחלטות הכלכליות בממשלת ישראל.
חבר/ת כנסת מהאופוזיציה אשר בעת דיוני התקציב בכנסת היו משמיעים את המסקנה של הדוח, שלפיה יש להגדיל את ההוצאה החברתית בישראל כדי להגביר את סיכויי הצמיחה והלכידות החברתית, היו נתקלים בבוז מספסלי הממשלה. שר האוצר היה נזעק לדוכן ומשמיע נאום שבו המילה "יוון" הייתה מופיעה בכל שורה שנייה.
אכן, התקציב אשר יוגש לכנסת - על-פי הפרטים שפורסמו עד עתה - בנוי על ההנחה כי הוצאה חברתית היא קללה, והמחאה אשר הולידה את הגדלתה היא האשמה בתלאות הפיסקליות של המדינה. קיצוצי שכר, פיטורים, דחיית תוכניות חיוניות בתחומי החינוך, הגדלת מסים על הוצאה; את כל זה אנו אמורים לקבל אם אנו לא רוצים להפוך לאותה "יוון".
איש בקואליציה לא יעצור לשאול האם מבחינה חברתית נהפכנו כבר לאותה "יוון" שמפניה מזהירים. האם במדינות אחרות לא יתחילו לשאול את כל מי שמציע לקצץ בהוצאה חברתית האם הוא רוצה להפוך למדינה כ"ישראל". בעניין זה כדאי לחשוב על גורלם של כל אותם אנשים אשר ממשלת נתניהו ולפיד רוצה להוביל לשוק העבודה, כאשר אין בנמצא כל אפשרות של הכשרה מקצועית, ולא קיימים המשאבים הדרושים כדי להבטיח כי זכויותיהם יכובדו. בסופו של דבר, כאשר מדובר במדינת הרווחה, מתכוונים בישראל לרווחת המעסיקים של עובדי הקבלן.
איש לא חושב על בדיקת סדרי עדיפויות, איש לא מדבר על האפשרות לבחון לעומק את מערכת המס, את האפשרות לבחון קיצוץ אמיתי בתקציב הביטחון, את האפשרות לשלול באופן מציאותי תכנוני מס. לא היה שר או חבר כנסת מסיעות הקואליציה שהעז לשאול מדוע אי אפשר לנתק את 2014 מהשנה הנוכחית, ולבנות תקציב לשנה הבאה אשר ישדר סדר עדיפויות אחר.
אף מהלך כזה לא יינקט, כי על-פי ההשקפה אשר יצרה את הפלצות החברתית שבה אנו נתונים, כל ניסיון לסייע לעובד העני באופן אמיתי היא רק עידוד של טפילות, כל ניסיון להגדיל את ההשקעה בהכשרה מקצועית לא יועיל אלא רק יפריע, וכל קריאה להעסקה ישירה של עובדי קבלן על-ידי הממשלה היא פגיעה חמורה ביסודות הפיסקליים של המשק. כך הופכים את העובדים המוחלשים, עובדי הקבלן, הנכים והמובטלים ללא אופק תעסוקה למגש הכסף שעליו יגיש לפיד את תקציב המדינה לכנסת בעתיד הקרוב.