בשבוע שעבר נערך באוניברסיטת חיפה כנס תקשורת מעניין. בכנס השתתפו פרופסורים ומומחים מהארץ ומהעולם, שהציגו את האופן שבו העולם האקדמי מנתח את תהליכי הרגולציה ברחבי העולם. פרופ' יוחאי בנקלר, מומחה עולמי מאוניברסיטת הרווארד, דיבר על המהפכה שמתבצעת בארה"ב בתחום התדרים.
בנקלר הסביר כי תדרים שמוענקים בצורה חופשית, כלומר ללא מכרז, יוצרים ערך כלכלי גדול יותר למשק, מאשר תדרים שניתנים במכרזים. חבל שאף רגולטור לא הגיע לכנס כדי לשמוע על המחקרים המתקדמים ביותר בתחומים של נייטרליות הרשת, הסדרה של השוק הקווי והתחרות בסלולר.
דובר אחר בכנס, פרופ' ניקו ואן אייק מאוניברסיטת אמסטרדם, העריך כי במוקדם או במאוחר לא ניתן יהיה לקיים תחרות יציבה וטובה, בשוק שבו פועלים יותר מ-3 מפעילים סלולריים, שכל אחד מהם מפעיל רשת עצמאית.
ואן אייק סיפר כי ברוב העולם ישנו תהליך של התכנסות ל-3 שחקנים, בשל היקף ההשקעה האדיר שנדרש כדי לפרוס ולהרחיב קיבולת באופן קבוע כדי להתמודד עם הביקושים לפס רחב בסלולר. דוקטור טל ז'רסקי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה החרה החזיק אחריו.
מספר השחקנים
"יש שאלה בכלכלה, מה מספר השחקנים שהשוק יכול להכיל", אומר ז'רסקי ל"גלובס". "כאשר מנתחים את המגמות בעולם רואים שמספר המפעילים בתחום הסלולר מתכנס ל-3. יש מקרים אחרים של ריכוזי אוכלוסין מאוד מובהקים בעולם. מנכ"ל משרד התקשורת אמר שבישראל יש ריכוז אוכלוסין גדול מאוד במקום מסוים, ולכן יש מקום ליותר מ-3 שחקנים.
"אני לא חושב שזה קרוב למה שניקו ואן אייק התכוון אליו. במקומות כמו סאו פאולו רבתי או הונג-קונג, התחרות הצליחה לייצר מספר יותר גדול של מפעילים. במקומות אחרים - וניקו דיבר על הולנד שהרגולטורים הישראלים אוהבים להשוות אותנו אליה - יש התכנסות מ-5 ל-3, לאחר ששני שחקנים יצאו מהמשחק והתכנסו פנימה.
"זה קצת שונה, כי זו לא הקלה שניתנת למפעילים אלא יותר מצב של חוסר ברירה. 5 מפעילים לא מצליחים להחזיק מעמד, ואז נוצרת תופעת ההתכנסות, ואלה מצבים שעוד לא הגענו אליהם.
"במקרה כזה הממונה על ההגבלים צריך להחליט מה לעשות: האם לאפשר למפעיל חזק לקנות את החלש יותר - או לאפשר למפעיל החדש הזה פשוט לפשוט את הרגל. זה לא בדיוק ענייננו בארץ, ואנחנו לא במצב הזה.
"השאלה היותר גדולה נוגעת למהלך האחרון שראינו בישראל - פתיחת השוק ל-5 מפעילים, כאשר השניים החדשים צריכים לפרוס תשתית בכל הארץ. האם זה מהלך שהוא יציב? חייבים לומר שהדבר הזה יצר ממש מכה אקסוגנית עצומה לשוק. השוק נכנס להלם, מפעילים קיימים דחפו מחירים למטה, וזה באמת היה דבר גדול מאוד. בטווח הקצר אין ספק שנוצרה כאן תועלת גדולה מאוד.
"אם אני מסתכל על הטווח היותר ארוך, אני חושש שייתכן שהחמישה לא יחזיקו מעמד. הם יתכנסו למספר הקסם של השלושה. אנשים אומרים: 'מה אכפת לנו, העיקר שאנחנו עכשיו בטווח הקצר הרווחנו את המחירים הנמוכים', אבל זאת לא הסתכלות נכונה. להתכנסות יהיו עלויות, יהיו פיטורים, נזק מימוני. הדברים האלה יתגלגלו או על האזרחים או על הממשלה או על הצרכנים".
- אתה מסכים שהיו בעיות בשוק הסלולר?
"משרד התקשורת עשה מהלך מאוד אמיץ. מה שאמרתי בכנס - ואולי לא הדגשתי את זה מספיק - זה שצריך להיזהר מביקורת על משרד התקשורת. כשעושים, טועים. אבל המהלך, שיקרה בשנים הקרובות שבו מכריחים את החברות החדשות לבנות רשתות בפריסה מלאה, אני קצת חושש מהדבר הזה. כאן הרגולטור ייכנס לבעיה, כי היו התחייבות ומכרזים.
"אנחנו צריכים להיות זהירים אם אנחנו באמת נאכוף כאן את הדרישה לקיום 5 תשתיות בו-זמנית. צריכים להיות מוכנים לזה שתהיה התכנסות של חברות סלולר אחת בתוך השנייה".
נראה עוד הקלות
- אתה צופה מצב שבו בעצם הצרכן הישראלי ישלם קצת יותר אבל ירוויח שוק יותר יציב?
"מה שאני אומר בעצם הוא שכדאי לנו להיערך לאפשרות הזאת כבר עכשיו, ואולי אפילו לנסות למנוע אותה. התוצאות שאתה מדבר עליהן הן ברורות. אם זה יקרה, אז תהיה כאן מכה לצרכנים ולמשקיעים. אנחנו צריכים להיות מודעים לכך שהמהלך כבר התחיל. אבל יכול להיות ש-5 מפעילים עם תשתיות זה לא יהיה מצב יציב, ואין ספק שאנחנו בטח נראה עוד מעט חברות שמקבלות הקלות".
- זה כבר התחיל.
"זה מאוד צפוי. הרעיון הזה של יותר מ-3 מפעילים - לא בטוח שזה מציאותי".
- איך האקדמיה מתייחסת לנושא?
"יש תמיד חריגים, אבל זו לא באמת השאלה אם אנחנו במצב חריג או לא. אם אפשר אני רוצה לקשור את זה להיבט אחר של עניין התדרים, שעליו דיבר פרופ' יוחאי בנקלר, שאמר שרוב המפעילים בעצם מבינים שעיקר תעבורת הדאטה לא תהיה באמצעות המודל הסלולרי, אלא באמצעות רשתות אחרות בעיקר רשתות WI-FI. זה נשמע מעט סותר.
"איך זה קשור? אנחנו במצב שאולי יהיו לנו 5 מפעילים, אבל מצד שני משרד התקשורת צריך להחליט עד כמה לאפשר לחברות הסלולר להשתמש באותן רשתות שאינן רשתות סלולריות, וזו באמת נקודה קריטית ששווה מאוד לתת עליה את הדעת.
"התחושה שלי היא שבעניין הזה לא הייתה מספיק חשיבה. וזה גם חלק מהכנס שלי. רציתי להביא לידיעת מקבלי ההחלטות את התובנות האלה, שכדי לאפשר למפעילים להתקיים בשווקים כל-כך תחרותיים צריך לחשוב מחוץ לקופסה לגבי המדיניות שעוסקת באיזה תדרים יכולים להשתמש בהם ובחשיבות של השימוש בתדרים הפתוחים".
- באירופה רואים יותר ויותר מודלים רגולטורים שמתחילים לחשוב על רגולציה משתפת. רגולציה שלוקחת בחשבון את הצרכים של התעשייה. מה דעתך על כך?
"בעניין הזה יש באירופה הרבה דיונים ומהלכים של רגולציה, אבל אני לא מתלהב מזה. אני מאוד מוטרד מהמצבים האלה שבהם יש משא-ומתן קרוב מדי בין גוף מוסדי או מפוקח בתחום התקשורת לבין הגוף המפקח. יש חשיבות גם לעניין הנראות".