בנק ישראל הוריד היום (ב') את הריבית לחודש יוני בשיעור של 0.25%, והיא תעמוד על 1.25%. האנליסטים חלוקים בדעתם באשר להורדת הריבית, אך תמימי דעים לגבי העובדה שהיא כבר מגולמת בשוק.
יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון: "בנק ישראל בחר שלא להסתפק בהפחתת הריבית המפתיעה מוקדם יותר החודש ומפגין נחישות במאבק נגד הספקולנטים בזירת המט"ח, ומחויבות לתמיכה בצמיחה במשק על אף הסיכון להתנפחות בועת דיור. השילוב בין הפחתת הריבית של חצי אחוז על ידי בנק ישראל ומומנטום חיובי של הדולר בעולם כתוצאה מהסתברות גוברת להקטנת ההרחבה הכמותית בארה"ב, מגדילים את ההסתברות לבלימת התחזקות השקל והשפעותיו הקשות על צמיחת הייצוא המקומי".
חיים נתן, כלכלן ראשי, מנורה מבטחים בית השקעות: "הודעת הריבית של בנק ישראל אינה מגלה מה הסיבה להורדת הריבית. מאז החלטת הפתע לפני כשבועיים, כמעט ולא נוספו נתונים התומכים בהורדה נוספת. כזכור, למדנו מהפרוטוקולים כי הנגיד פישר התנגד להורדה של חצי אחוז, ולא ברור מה מביא אותו כעת להורדה נוספת של רבע אחוז. בכל מקרה, הורדה נוספת כבר היתה מתומחרת בשוק והינה על פי הצפי שלנו, כך שהתזמון אינו מהותי. ולכן, לא סביר שנראה השפעה מהותית על שער החליפין או האפיק השקלי באגרות החוב. אנו מעריכים שהריבית תישאר נמוכה ולאורך זמן עם אפשרות להורדה נוספת".
יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון: "בנק ישראל החליט להוריד את הריבית על רקע אינפלציה הנמוכה אשר ירדה אל מתחת ליעד האינפלציה של הממשלה. בנוסף, מסתמנת התמתנות בפעילות הכלכלית בישראל ובעולם וקיים רצון לבלום את מגמת הייסוף בשקל על ידי צמצום פערי ריביות עם העולם, כאשר שיקול רווחיות היצוא גובר על אפשרות להתפתחות בועה בשוק הדיור. לא צפויה הורדת ריבית נוספת השנה על רקע עלייה צפויה באינפלציה בחודשים הקרובים (1.2% בשלושת החודשים הקרובים) ושיפור בסביבה הגלובלית בכלל והארה"ב בפרט במחצית השנייה של השנה".
אורי גרינפלד, מנהל מחלקת המאקרו בפסגות: "בבנק ישראל לקחו בחשבון שהותרת הריבית על כנה הייתה יכולה להוביל להתחזקות מחודשת של השקל ובכך הייתה מבטלת את האפקטיביות של ההחלטה הקודמת. מאותה סיבה בדיוק הנגיד פישר העדיף כנראה להפחית את הריבית פעמיים ברבע אחוז ולא להפחיתה פעם אחת בחצי אחוז. כיוון שהמטרה העיקרית של בנק ישראל היא להשפיע על שוק המט"ח שבו משקל האפקט הפסיכולוגי הוא רב, ההשפעה המצטברת של שתי הפתעות גדולה מזו של הפתעה אחת או במילים אחרות סך החלקים גדול במקרה הזה מהשלם".
אייל עופר, דובר תנועת "ישראל יקרה לנו": "הורדת הריבית בחצי אחוז תוך שבועיים משדרת פאניקה. בנק ישראל מכין את המשק למיתון כבד, זאת לאחר ששר האוצר הודה הבוקר (בדיון סיעה) כי המשק נתון ב'קטטסטורופה כלכלית'. הצעדים שנוקטים האוצר ובנק ישראל רק יחריפו את הפגיעה בכיס של ריקי כהן - העלאת המע"מ והורדת הריבית שניהם אינפלציונים ותורמים להעלאת יוקר המחייה. בשני המוסדות הכלכלים הבכירים במדינה לא מבינים כי הבעיות נוצרו מהאינפלציה במחירי הדיור - האזרח הישראלי חנוק מהמחירים ומצמצם צריכה. הורדת הריבית לא תמנע את המשך המגמה אך תחריף את הבעיות ההולכות ונצברות בשוק הנדל"ן ואת השפעותיהן השליליות על הכלכלה הישראלית כולה"
נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה יהודה אלחדיף: "אני שמח על כך שבנק ישראל החליט בנקודת הזמן הנוכחית לתת משקל עודף לתמיכה בפעילות המגזר העסקי וצמיחת המשק. האינפלציה הנמוכה, ההתמתנות בקצב עליית מחירי הדיור, הצמיחה הגלובלית האיטית, ההתקדמות בתחום גיבוש מדיניות התקציב והורדות ריבית במדינות בעולם, יצרו את התנאים להפחתת ריבית נוספת במשק".
אסף שאול, סמנכ"ל השקעות באלפא פלטינום קרנות נאמנות: "הרקע להורדה הינו המשך האטה כלכלית בעולם ורצון לגרום להמשך התחזקות בשער הדולר. הורדת הריבית כבר מגולמת ברובה בשוק האג"ח ולכן לא נצפה לזעזועים מהותיים בשוק אלא לעליות קלות באגרות החוב הממשלתיות. לאחר הורדת ריבית זו בנק ישראל גמר את התחמושת שלו ויצטרך למצוא פתרונות יצירתיים למקרה שהשקל ישוב ויתחזק".
אילן ארצי, מנהל השקעות ראשי, בית ההשקעות הלמן-אלדובי: "הורדת הריבית ע"י בנק ישראל ממחישה פעם נוספת כי הבעיות העיקריות שרואה בנק ישראל למול עיניו הינו צמיחה נמוכה בשנה הקרובה ושקל חזק אשר עשוי לפגוע עוד יותר בצמיחה. בנק ישראל לא חושש כנראה כלל מאינפלציה בעתיד הקרוב. הורדת הריבית האחרונה אומנם שינתה את תהליך התחזקות השקל, אבל הבנק ישראל מעוניין לוודא שמגמה זאת תמשיך ולכן מרחיב עוד יותר את המדיניות המוניטארית".
שמואל בן אריה, מנהל מחקר שוק מקומי בחברת פיוניר תכנון פיננסי: "לפישר לא הייתה ברירה אלא להפחית את הריבית פעם נוספת, זמן קצר אחרי הורדת הריבית המפתיעה בחודש שעבר. היעד העליון של פישר הוא לשמור על שער דולר של 3.70 שקל לפחות. זהו שער הדולר המינימלי הנחוץ על מנת שהמשק הישראלי יצמח בלפחות 3% בשנה - שיעור הצמיחה המינימלי שעליו מבוסס תקציב המדינה. ירידה משיעור צמיחה זה תביא לפגיעה בהכנסות המדינה, תעמיק את הגרעון ולא תאפשר למשק לעלות על תוואי של התאוששות ב-2014".
רו"ח אהוד רצאבי, נשיא להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים: "הפחתת הריבית מעידה שבראש מעייניו של הנגיד סטנלי פישר עומד הרצון לסייע למשק בכלל, ולעסקים הקטנים בפרט, לצלוח את הגזרות הכלכליות. ההפחתה תוזיל את עלויות האשראי לעסקים בישראל, ש-98% מהם הם עסקים קטנים, ותספק להם אוויר לנשימה על רקע הגזרות שניחתו עליהם בתקציב המדינה ובחוק ההסדרים".
צחי ליבוביץ, מנהל ההשקעות הראשי באימפקט בית השקעות מקבוצת בנק איגוד: "מלבד מטרתו הברורה של בנק ישראל לתמוך בדולר הרי שמדובר כאן בהפנמה מאוחרת יחסית כי צעדים מוניטריים אין בהם בכדי להילחם בצורה יעילה במאמצים להורדת מחירי הדיור בארץ. פישר מעביר את תפוח האדמה הלוהט הזה של מחירי דיור מאמירים לשולחנה של הממשלה. למעשה פישר התייאש מהניסיונות לשלוט במחירי הנדלן ומשתמש בכלי הריבית בשימוש שלשמו הוא נועד במקור: תמיכה בצמיחה ובשער הדולר קרי, בנק ישראל מצטרף למעשה למלחמת המטבעות העולמית ומנסה בכל כוחו להחליש את השקל".
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים: "להערכתנו, ישנה סיבה נוספת להורדה והיא החשש שלאחר הודעת הריבית הקודמת שוק המט"ח כבר גילם הורדת ריבית נוספת, כך שאם ההחלטה על הורדת ריבית נוספת לא הייתה מגיעה - היה השקל שב ומתחזק מידית. בשל הלחץ הבסיסי להתחזקות השקל בטווח הארוך - בכדי לשמר את הפיחות בשער השקל בנק ישראל צריך ליצור את התחושה שהוא יכול להפתיע ולהוריד את הריבית עוד ועוד ובכל עת. הבעיה שנראה שהתחמושת שיש לבנק מתנדפת בקצב מהיר מאוד. להערכתנו, כל עוד סביבת שער החליפין הנוכחית נשמרת - הריבית צפויה להישאר ללא שינוי".