"הממשלה הקודמת הייתה נדיבה מדי. כשאתה מתחייב למורים לרופאים, לשוטרים, לפרקליטים, לצבא קבע ולפנסיות - בסוף מועד התשלום מגיע. הכסף לא התאדה ולא עבר לחו"ל, הוא נמצא במשכורות של עובדי המדינה" - כך אמר היום (ג') משה כחלון, לשעבר שר התקשורת והרווחה והמועמד לתפקיד יו"ר מינהל מקרקעי ישראל, בכנס לשכת עורכי הדין באילת.
כחלון, שהגיע לארץ מלימודיו באוניברסיטת הרווארד שבארה"ב, התייחס בדבריו לגירעון הענק אליו נקלעה המדינה ולמצב הכלכלי הקשה. הוא ציין כי לממשלה החדשה אין ברירה אלא לבצע צעדים מרחיקי לכת כדי לשנות את המצב.
"כנציג ציבור לשעבר ולעתיד אני אומר: 'אם יש צורך לשנות רגולציה - משנים'. אני יודע שזה לא נוח לאנשים לעשות שינויים, אפילו להעביר את השעון מיד שמאל לימין זה לא נוח, אבל צריך לעשותם.
"למה יש כאן פערים? כי לא רוצים לצמצם כאן פערים. העשירים לא רוצים מס ירושה, וככה אתה מגדיל את הפערים. 70% מהעושר בעולם הוא מירושות. צריך להתחיל במס ירושה".
כחלון, שאמור להיכנס בקרוב לתפקידו החדש כיו"ר מינהל מקרקעי ישראל, קרא להכריז על מצב חירום בתחום הדיור.
"אני לא הולך להוזיל את מחירי הדירות כי אני לא קוסם ולא אעשה מה שלא עשו לפניי", ציין "אבל המצב היום הוא לא נורמלי, וצריך להכריז על מצב חירום בנושא הדיור. יש לבצע סדרת חקיקות ולשמור על איזון, כך שגם כשהנדל"ן יורד לא תהיה התמוטטות. החקיקה צריכה לכלול גם הפקעת סמכויות מהרשויות המוניציפאליות לצורך תכנון וקידום פרויקטים. גם במדינות אחרות חוקקו קיצוניים כשהיה צריך".
בתשובה לשאלה מתי יכנס לתפקיד החדש של יו"ר המנהל, השיב כחלון: "מתי שיתנו לי".
"אם אין אמון ציבור - אין בנק"
הפאנל שבו השתתף כחלון נערך תחת הכותרת "כלכלה עקלקלה", ובין היתר דנו המשתתפים בו בסוגיית שכר הבכירים בבנקים ובחברות הציבוריות, בהסדרי החוב במשק ובהשפעת המחאה החברתית על ההתנהלות הכלכלית.
על רקע פרשת בנק לאומי-גנדן, שבה נסוג בנק לאומי מהחלטתו למחוק חוב לחברת גנדן שבשליטת נוחי דנקנר בעקבות לחץ ציבורי שהופעל עליו, אמר עו"ד פנחס (פיני) רובין כי דירקטוריון של בנק צריך להחליט לגופן של עניין ולא לגופה של פופולריות.
"המחאה צריכה להיות ברוטשילד, אבל היא לא יכולה להיכנס לחדרי הישיבות של הבנקים או של חברות. אל תצהלו במצהלות-שווא על כך שקול ההמון הכניע את הדירקטוריון. זו תופעה לא בריאה וחמורה. דירקטורים שצריכים לקבל החלטות ענייניות ולא החלטות לפי לחץ הציבור", אמר רובין.
גם פרופ' אמיר ברנע מהמרכז הבינתחומי בהרצליה העביר ביקורת נוקבת על הדרך שבה דירקטוריון בנק לאומי טיפל בפרשת גנדן-דנקנר. "אני כועס על זה שיו"ר הבנק דוד ברודט לא נתן גיבוי למנכ"ל לאומי (רקפת רוסק-עמינח) במקרה הזה. הבנק לא פעל כאן לטובת האינטרסים המוגבלים שלו. בסך-הכול יש מטרה לשמור על נכסי הבנק לצורך יציבות ותשואה. ה'הוקוס פוקוס' הזה אובר-נייט לא הוכיח שום אמינות. האם מחר גם כשירצה לגבות משכנתא הבנק יישוג מכך בגלל המחאה החברתית?".
עו"ד דליה טל, שנחשבת מקורבת מאוד למנכ"ל בנק לאומי לשעבר, גליה מאור, הביעה דעה שונה בתכלית מזו של פרופ' ברנע ועו"ד רובין. לדבריה, דירקטוריון של בנק צריך להיות קשוב לרחשי הציבור בהחלטותיו.
"שיעור ראשון בדיני בנקאות הוא שהבנק בנוי על אמון הציבור, ואם אין אמון ציבור - אין בנק. צריך לזכור את זה", אמרה טל. "אתה לא יכול לנהל בנק כמו שאתה מנהל חברה רגילה. הוא בנוי מפיקדונות הציבור והוא צריך לשמור על הציבור. מי מחזיק בבנק לאומי? רק משקיעים מוסדיים עם הכסף של ציבור החוסכים. אם אתם חושבים שבעלי אגרות החוב זה מישהו אחר מהבעלים של הבנקים, אתם טועים".
"הציבור דורש שקיפות"
גם השר לשעבר כחלון התייחס בדבריו לביקורת הציבורית על תופעות שונות כגון תופעת התספורות והסדרי החוב, שכר הבכירים ופרשת לאומי-גנדן. "מה שהציבור בישראל דורש עכשיו זה שקיפות וערכים. קשה לו לסבול משכורות-עתק של מנכ"ל בנק כאשר הלקוח משלם עמלות גבוהות ומקבל ריבית נמוכה. אנחנו חיים במדינה עם ציבור מגוון. יש אנשים שקשה להם וצריך להתחשב בהם", אמר כחלון.
לדבריו, אפילו אם החלטה (כגון זו של לאומי בפרשת גנדן - ח'מ') היא לא נכונה עד הסוף, צריך להתחשב בעמדות הציבור. "יש שני מוסדות שהעיניים של הציבור נשואות אליהם: הכנסת ובתי המשפט. כל היתר פשוט לא עונים. הבנק דופק אותו למי הוא יפנה? למפקח על הבנקים? הוא פונה לכנסת. לא צריך לחשוש מזה. כל מה שהציבור מבקש זו שקיפות. היום יותר קשה לאנשים שלא אוהבים שקיפות שיש שקיפות. מי שלא מרגיש נוח עם שקיפות, אז יש לו בעיה".
כחלון, שסירב לתפקיד שר האוצר שהוצע לו על-ידי ראש הממשלה, יצא גם נגד הביקורת על כוחם הגדול של פקידי האוצר. "שר שמאשים את הפקידים שלו זה תירוץ. שר שלא רוצה לעשות אומר: 'הפקידים לא נותנים לי'. כאילו שהם השרים והוא הפקיד. האוצר לא שולט בשום דבר, יש שר שצריך לשלוט, ושר שלא מצליח לשלוט הוא כנראה לא מנהיג. אם אתה לא מנהיג, אז תעשה את המיקרו ותן לפקידים לעשות את המאקרו".
"אין תור ארוך של מנהלים"
גם סוגיית שכר הבכירים עלתה, כאמור, במהלך הדיון היום. עו"ד פיני רובין התריע כי במקרה שראשי הבנקים לא יקבלו משכורות גבוהות מספיק, הם יעזבו את משרותיהם, והביא כדוגמה את המקרה של אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי-טפחות.
"המשא-ומתן עם אלי יונס על שכרו התנהל במשך תקופה ארוכה מאוד. הוא ניהל משא-ומתן קשוח וקשה, ואני לא יודע איפה יונס היה נמצא אם המשא-ומתן הוא לא היה מסתיים כפי שהוא הסתיים", אמר רובין.
לדברי הפרקליט הבכיר, המקורב מאוד לראש המשק, "השכר אולי גבוה יותר מדי בעיני הציבור, אבל הוא טוב לבעלי המניות. דעו לכם שאין תור ארוך של מנהלים ובכירים במשק הישראלי. זו אגדה. ואם נחליף מנכל אחד באחר שירוויח פחות, האם לא נפסיד מיליונים רבים בגלל שהשני יהיה מנכ"ל פחות טוב?".
פרופ' אבי שמחון, לשעבר יועץ שר האוצר, שהשתתף אף הוא הדיון, הציג נתונים מדאיגים לגבי מצב הכלכלה הישראלית, שהראו כי ישראל נמצאת במקום ה-23 מתוך מדינות ה-OECD, מבחינה כלכלית.
"פרט ליוון ופורטוגל, כל המדינות המפותחות נמצאות מעלינו. ישראל מדשדשת איפה שהוא בשולי העולם המפותח", אמר שמחון. "אומרים כמה טוב אצלנו לעומת ספרד, אבל ספרד מעלינו, והתוצר לנפש יותר גבוה. הספרדים חיים משמעותית יותר טוב מישראל, ואפילו ביוון המסכנה חצי מהאנשים חיים יותר טוב מהאנשים בישראל. אני לא חושב זה קורה בגלל בתי המשפט או עורכי הדין וגם לא בגלל שאנחנו מדינה צעירה. אנחנו מדשדשים 30 שנה בשולי העולם המפותח".
הפאנל נערך בהנחייתה של גלית חמי, עורכת עיתון "כלכליסט".