מתמודדי "האח הגדול" מככבים על המסך שלנו בשבעות האחרונות כשעינו של ה"אח הגדול" צופה בהם כל הזמן, אך אין להם מושג שייתכן ש"אח גדול" נוסף - מס הכנסה - ממתין לראות מי יהיה המנצח, כי ייתכן שבקרוב הוא יצטרך לשלם יותר מס על זכייתו בפרס הגדול.
במסגרת שינויי החקיקה המתוכננים במסגרת חוק ההסדרים, חבוי גם סעיף קטן הקובע כי המס על זכיות בהגרלות, פרסים והימורים יעלה מ-25% ל-30%. זאת, בזמן שמוצע להעלות את כל יתר מדרגות המס ב-1.5% בלבד.
בשנים האחרונות, עם פריחתן של תוכניות הריאליטי, עלתה לדיון שאלת המס שאמור או לא אמור להיות מוטל על הזוכה בפרס (בכסף או בשווה כסף) בתחרות-תוכנית שבה השתתף.
החוק, שתוקן ב-2003, הכניס לרשת המס גם רווחים מהימורים, מהגרלות או מפעילות נושאת פרסים, וניסוחו לכאורה ברור: בסיס המס הורחב, והזוכים בפרסים - גם אם נפלו עליהם "משמיים" - חייבים לתת למדינה נתח מהזכייה.
החוק כולל גם 3 חריגים: 1. אם ההכנסה חייבת במס מכוח מקור חוקי אחר; 2. אם הפרס ניתן "במסגרת אישית", שלא הוגדר מהי בחוק; 3. זכייה בסכום של עד כ-60 אלף שקל פטורה ממס אם התקבלה מהגרלה, מהימור או מפרס אחד.
כעת באה המדינה ומבקשת לקחת עוד נתח מהעוגה שביקשו לזלול לבד אותם מתמודדים ש"כלואים" מרצונם בבית מפואר 3 חודשים, אלה שרצים סביב העולם במרדף אחר המיליון או כאלה שממלאים טופסי הגרלות לוטו, טוטו ושכמותם.
אין הכרה בהוצאה לטובת הזכייה
אז מה בעצם הבעיה עם זה שכלל הציבור יזכה לעוד נתח מהפרס שלהם? עו"ד ניר הורנשטיין, שותף בכיר במשרד אלתר עורכי דין המתמחה במיסוי, מסביר כי "זה לא נורא ואיום, ולא צריך להילחם בזה בצורה דרמטית, אם בכלל. כשנופל על אדם פרס 'משמיים', לא נורא אם הוא יקבל קצת פחות; אבל מצד שני צריך לזכור שזה מס לא נמוך, הוא עשוי להיות אפילו גבוה מאוד, כי לא מוכרת לך שום הוצאה שהוצאת לצורך הזכייה הזאת".
הבעיה מתחילה, מבהיר הורנשטיין, כשאותו זוכה בפרס או בהגרלה השקיע משאבים וכספים רבים לטובת הזכייה. בניגוד להוצאות אחרות, את ההוצאה הזאת לא יקזזו לו מהמס שיקחו ממנו.
לדברי הורנשטיין, "למשל, אם מישהו ממלא טופס טוטו ב-100 אלף שקל או בסכומים גבוהים במשך הרבה מאוד זמן, ולאחר מכן זוכה בפרס, הוא לא יוכל להכיר בהוצאה שהוציא לטובת הזכייה. המס הוא מס ברוטו ללא אפשרות לקזז הפסדים, ולכן אפקטיבית המס הוא די גבוה".