גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

יעקב שחם: "נבחן את הגבלת כוחן של חברות המדיה"

במסגרת הניסיונות להציל את הטלוויזיה המסחרית, נציגי ענף הפרסום הופיעו בפני ועדת שחם והתרשמו כי הפעם על הכוונת לא רק נושא עמלות היתר, אלא גם הכוח הרב שמרוכז אצל חלק מחברות המדיה ■ מה מציעים אנשי הענף לחברי הוועדה?

ביום חמישי האחרון נצפה מצעד לא שגרתי של אנשים שהגיעו לאולם הדיונים בכפר המכביה. בזו אחר זו הגיעו קבוצות של מפרסמים, פרסומאים, אנשי מדיה, נציגי זכייני הטלוויזיה המסחרית ונציגי המפרסמים. כולם הגיעו כדי לפגוש את נציגי ועדת שחם - הוועדה בראשות יעקב שחם, שמונתה על-ידי הרשות השנייה למצוא פתרונות "להצלת הטלוויזיה המסחרית".

על שולחן הוועדה עלו הסוגיות שנוגעות לשוק זה: המחויבויות הרגולטוריות, תוכן שיווקי, חסויות, הריכוזיות בשוק המדיה וכמובן נושא העמלות של משרדי הפרסום. בין אלה שבאו לדבר עם הוועדה נמנים הפרסומאים יורם באומן, גיל סמסונוב ואמיר גיא - שאליהם הצטרף גם מנכ"ל איגוד חברות הפרסום, יגאל בראון; ומצד חברות המדיה הגיעו דן אלעזר, רוני ארן ורן בראון.

לאורך השנים, ענפי הפרסום והמדיה כבר עברו מספר בדיקות, ועדות ויוזמות שעסקו בסוגיות שאמורה לבדוק ועדת שחם. האחרונה, ואולי הטראומטית שבהן בענף הפרסום, הייתה זאת של הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, שמונה על-ידי מנכ"ל הרשות השנייה דאז, נורית דאבוש, כדי לבחון את נושא עמלות היתר. הבדיקה עוררה אז רעש רב בענף אבל בסופו של דבר, למרות דוח מפורט, הרשות לא עשתה הרבה בעניין.

היו גם ועדות כמו זאת של אסא כשר, שדנה בנושא התוכן השיווקי, והצעות חוק מהסוג של חברי הכנסת לשעבר יוליה שמאלוב וכרמל שאמה הכהן - אך רובן, למרות ש"נולדו" בדרך-כלל ממניעים אינטרסנטיים כלשהם, הצליחו לעשות גלים לתקופה מסוימת אבל לא לייצר שינוי אמיתי בחקיקה או בתקנות.

"הרבה דברים השתנו בשוק"

כשמזכירים לשחם את הכמות הלא מבוטלת של ועדות שכבר היו, הוא לא נבהל: "הוועדות הקודמות דנו בחלומות - בנושאים שכדי ליישם את ההמלצות שלהם היו צריכים חקיקה. אם רוצים לעשות שינוי בנושא כמו שיטת העמלות, נדרשת חקיקה וזה לא בסמכות הרשות השנייה. ברשות השנייה הגיעו להבנה שהרבה דברים השתנו בשוק בשנים האחרונות ולכן יש מספר דברים שאנחנו רוצים לבחון ביניהם נושאי התוכן, התוכן השיווקי, מחויבויות הזכיינים וכדומה. רוב ההמלצות שנגבש תהיינה בנושאים שבהם הרשות יכולה לקבל החלטות, כמו בנושא ניוד דקות פרסום, או התקנה שקיימת כבר בחוק הרשות השנייה לגבי האחוז מזמן הפרסום שגוף אחד יכול לקנות".

שחם מתייחס לתקנה שהותקנה לפני שנים רבות שקובעת שגוף אחד לא יכול לרכוש יותר מ-10% מזמן הפרסום בטלוויזיה. הפרשנות הייתה עד עתה כי הכוונה היא למפרסם - שמפרסם לא יקנה יותר מ-10%. אך הימים שבהם מפרסמים רכשו מדיה בעצמם עברו מזמן, והיום הרכישה מופקדת בידי חברות המדיה, שכל אחת מהן קונה כגוף עצמאי - חלקן אף מקבלות מחיר המתייחס לחברת המדיה ולא ללקוח הפרטני.

שחם מבהיר כי נעשית בדיקה בכל הקשור לכוחן של חברות המדיה: "אנחנו בודקים את התנהלות חברות המדיה מאחר ששמענו גם קולות שהריכוזיות כיום פוגעת בתחרות, שאחד או שניים ממשרדי המדיה שולטים בשוק, ולכן נבדוק את הגבלת כוחן של החברות ללא יותר מ-10% מהשוק".

"אין לי ספק", מוסיף שחם ואומר, "שיש בעיה בשוק. צריך להיות אידיוט כדי לחשוב שאין בעיה אם שלושה זכיינים מצליחים, שמייצרים תוכניות עם הרבה רייטינג, מפסידים כסף. אז איך אין כשל?"

נושא העמלות שוב על השולחן

על שולחן הבדיקה מונחת שוב גם שאלת העמלות שמשולמות לגורמים בענף הפרסום: "אנחנו בוחנים את נושא מרווחי השיווק. יש הבנה שמרווחי השיווק - העמלות - נעים סביב 20%-25% (עמלה המורכבת מהעמלה המסורתית ועמלת היתר, עב"ל) כשהממוצע עומד על 22%. אם מפרסם מסוים מפרסם ב-1,000 שקל, האם מגיע לזכיין 1,000 פחות 22%? ייתכן שלא", מסביר שחם.

על אף הסקפטיות ביכולת של הוועדה לשנות, רבים הגיעו כדי לנסות להשפיע.

כל פרסומאי הביא איתו את האג'נדה שלו, ובניגוד לשנים קודמות שבהן הנושא היה העמלות וכולם התלכדו להגן על השיטה הקיימת, המציאות הנוכחית מורכבת יותר והביאה לכך שלכל אחד אינטרס משלו. מי שחזק בתחום רכישת המדיה שואף להגן על הקיים, לשמר את השיטה ולדאוג שתהיה כמה שפחות רגולציה. החלשים יותר מעוניינים לשנות את השיטה כדי לפרק את השחקנים החזקים, אבל כולם מסכימים שטיפול בתחום המסחרי בלבד, לא יפתור דבר.

לגיל סמסונוב, מבעלי משרד הפרסום גליקמן-נטלר-סמסונוב, ברור שהמפתח להצלת הזכיינים לא נמצא בחיפוש הכסף אצל משרדי הפרסום וחברות המדיה: "ההתערבות הקודמת של הרשות השנייה עם ועדת שטרום, הובילה לירידה של כ-5% בעמלות. מה הם השיגו עבור הזכיינים? אפס, נאדה, זירו. כל הכסף הלך למפרסמים, ובצדק. בעל המאה הוא בעל הדעה. הם שמעו את המספרים המנופחים ודרשו מאיתנו להחזיר להם יותר עמלות. הזכיינים לא הרוויחו שקל ואנחנו הפסדנו את רוב הרווח שהיה לנו מהעבודה.

"רוב משרדי הפרסום היום נמצאים בין הפסד לכ-3% רווח לפני מס. אז העיסוק במה שהיה נקרא 'עמלות יתר' הוא אנכרוניסטי. משרדי פרסום נותרים אחרי כל העמלות עם 13%-19% הכנסה, בניגוד למספרים הדמיוניים שנזרקו בחוסר אחריות. אז זה לא המקור לשיקום הזכיינים. המקור הוא שחרורם מעול הרגולציה למשטר רישיונות ושהטוב ינצח. מי שדואג שלא יהיה מי שיפקח על איכות השידור, שיפתח טלוויזיה ויראה שעם רגולציה הגענו לטלוויזיה רוויה בריאליטי.

"הזכיינים, המפרסמים והפרסום הם גורמים פרטיים, שפועלים בשוק פרטי, אשר מתפתח ומשתנה ואף הוריד מאוד את העמלות בשנים האחרונות. הרגולציה צריכה לטפל במה שבתחום עיסוקה - צריך לעבור למשטר של רישיונות, לשחרר את הטלוויזיה מפיקוח יתר ולצמצם הוצאות ומורכבויות על-ידי איחוד מועצות הכבלים והרשות השנייה".

לתת לזכיינים חופש

רוני ארן, מנכ"ל חברת המדיה TMF ומי שהיה בעבר משנה למנכ"ל רשת, סבור שהיכולת שיש לרשות השנייה לסייע לזכיינים היא עצומה: "הם יכולים לעשות זאת או דרך מתן אפשרות להכנסות נוספות או דרך הקטנת ההוצאות שלהם. שיורידו את כל הרגולציה כמו למשל את מחויבויות התוכן. לא חברות הפרסום ולא המועצה מייצרים תקציבי פרסום. זה לא גוף שיגרום למפרסמים להגדיל פרסום. אם יקטינו לזכיינים הוצאות, הם יוכלו להגדיל את מעגל המפרסמים בטלוויזיה.

"הזכיינים לא מנצלים את כל מלאי דקות הפרסום שלהם במרבית ימות השנה כבר לפחות שלוש שנים, כי אין מספיק כסף למפרסמים שיכולים להרשות לעצמם להיות בטלוויזיה. אם יקצצו מחויבויות או יגדילו אפשרות להכנסות, הם יוכלו להוריד מחירים ולהכניס מעגלי מפרסמים נוספים.

לדבריו, "יש כיום עודף רגולציה שאולי התאים לפני 20 שנה. הבעיה היא שמי שהקים את הוועדה זה רגולטור, שצריך לחתוך לעצמו את האף - וזה לא קל. אם יעשו את זה ובנוסף יגבילו את כוחן של חברות המדיה, זאת תהיה מהפכה ענקית".

"יוניברסל מכתיבה את המחיר לזכיינים"

נושא הריכוזיות של המדיה וההשפעה שיש לה או אין לה על רווחיות הזכיינות עולה כמעט בכל שיחה. בענף יש הסבורים כי לזכיינים אין שליטה על מחירי הפרסום בשל העובדה שיש מולם גוף דומיננטי חזק - יוניברסל מקאן - המחזיק נתח גדול מהפרסום בטלוויזיה. "כדי להציל את הטלוויזיה צריך תערובת של שני דברים", אומר שלא לייחוס בכיר בתעשייה, "להפחית את מה שהזכיינים משלמים למדינה, שהוא כנראה גבוה מדי, ולנהל את הטלוויזיה בצורה מסחרית נבונה יותר. הייתה לכך דוגמה טובה בימיו של יוסי ורשבסקי בערוץ 10, שניהל מסחרית נכון. הוא קיצץ בעמלות המשולמות לענף הפרסום גם במחיר משברים מתמשכים, אבל הוא לא ידע כיצד לייצר רייטינג. במצב כפי שהוא היום יש גוף אחד חזק - יוניברסל - שמכתיב את המחיר לזכיינים. ככל שיטפלו טוב יותר בריכוזיות שלו, הפיזור של הכסף מול הזכיינים יהפוך לגדול יותר ואף אחד לא יוכל להכתיב לזכיינים איך להתנהג ובכמה למכור".

יורם באומן, יו"ר פובליסיס ישראל, שכבר ניסה להחליש את כוחה של יוניברסל דרך הממונה על ההגבלים העסקיים, אמר בפגישה דברים ישירים נגד כוחה של מקאן והוא בין היחידים שגם מוכן להגיד זאת לציטוט: "אלון (שטרן, המנהל המיתולוגי של יוניברסל, עב"ל) מכתיב לזכיינים מה המחיר ואת מי להעלות לאוויר. זה כשל שוק שנתנו ליוניברסל להגיע לגודל כזה והתרופה היא או להגביל ל-10% את זמן האוויר שמותר לגוף לקנות, או לקבוע שכל משרד יקנה לעצמו. כשלא יפחדו יותר ממקאן, השוק יתחיל להתנהג בצורה הגיונית יותר. זה ישמור על המחיר, ואם יצרפו לזה גם הקלות רגולטוריות, מצבם של הזכיינים יוטב".

אבל לא כולם בתעשייה רואים את התמונה באותו אופן: "הבעיה המרכזית של הענף היא לא הריכוזיות שלו", אומר אמיר גיא, מנכ"ל אדלר-חומסקי, "אבל מצד שני גם הפתרונות האחרים בעייתיים: אם כל אחד יקנה לעצמו, זה ייתן יתרון מיידי למשרדים הגדולים ויהרוג את הקטנים, שכוח המיקוח שלהם ירד. גם הגבלה של 10% בעייתית, כי זה יפרק את כל התמריץ של משרדים לגדול. הטיפול צריך להיות בתחום הרגולציה: לתת לזכיינים הקלות ולא להתערב בשוק המסחרי מול משרדי הפרסום. הכסף הגדול הוא ממילא במחויבויות הרגולטוריות ולא בענף הפרסום. מבחינה מסחרית, משרדי הפרסום היום יותר חלשים מפעם. לאחר ההחזרים ללקוח העמלה האפקטיבית היא 15%-16%. ב-15% משרד מגיע לאיזון או שהוא מפסיד. אם ינסו להוריד את העמלות עוד, יהיו משרדים שיפשטו רגל ואז גם לא יהיה ערוץ מסחרי".

מדיה

עוד כתבות

שפד''ן / צילום: אתר חברה

ההמלצה שהוגשה למשרד הפנים: כך יחולקו ההכנסות מהשפד"ן

המלצת הוועדה הגאוגרפית עשויה להזרים עשרות מיליוני שקלים בשנה לרשויות במרכז על חשבון ארנונת השפד"ן ● ראשון לציון צפויה לקבל את הנתח הגדול ביותר, בעוד שבת ים, חולון, יבנה, נס ציונה וגן רווה ייהנו מהכנסות קבועות אף שאינן מספקות שירותים למתקן עצמו

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

הצפת ערך גדולה לאר.פי אופטיקל: אלביט תשקיע 80 מיליון דולר בחברה־הבת

יצרנית המכ"מים ראדומטיקס, שבבעלותה המלא של אר. פי. אופטיקל צפויה לקבל הזמנות גדולות מאלביט בתמורה להקצאה של עד 40% ממניותיה ● זאת, שנה וחצי בלבד לאחר שאר.פי אופטיקל רכשה את הפעילות תמורת 30 מיליון שקל בלבד

מל''ט של חברת ת'אנדר טייגר / צילום: ap, Chiang Ying-ying

המדינה שמתחמשת לקראת מלחמה. עם נשק ישראלי

לגלובס נודע כי חברת ת'אנדר טייגר הטייוואנית חשפה לאחרונה חימושים משוטטים מתוצרתה בשילוב טכנולוגיות ישראליות ● בכיר טייוואני לגלובס: "נשמח להעמקת השת"פ"

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

מאגר תמר בתוצאות שיא, והשותפים מרוויחים

תמר פטרוליום הציגה זינוק בהכנסות ל-112 מיליון דולר והכפלת הרווח לכ-18 מיליון דולר ברבעון השלישי - נתונים המשקפים הכנסות שיא של כ-668 מיליון דולר למאגר תמר כולו ● מאחורי הזינוק: הרחבת קיבולת ההפקה ומחירי הברנט הגבוהים בצל המלחמה מול איראן

תחנת הרכבת יצחק נבון, ירושלים / צילום: ארן הרשלג

לראשונה מאז 2018: יותר רכבות בקו המהיר מירושלים למרכז

רכבת ישראל תעלה את תדירות הרכבות בין ירושלים למרכז הארץ בשעת השיא משתי רכבות לשלוש, החל מ-29 בנובמבר • במקביל, תוגבר התדירות גם בקווים למודיעין, לנתניה ולחדרה • המהלך מתאפשר בין היתר בזכות מערכת איתות חדשה, שתאפשר להגדיל את תדירות הרכבות גם בציר האיילון

שוק הכרמל. ''פרנסה של משפחה'' / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשוק הכרמל בת"א בזמן העבודות על המטרו?

שוק בצלאל ייסגר, שוק הכרמל יהיה "כלוא", ובאזור הבימה מתוכננים הסדרי תנועה דינמיים ● עבודות המטרו צפויות לשנות את פניה של תל אביב, לפגוע בנגישות לעסקים ולהציב אתגר משמעותי בפני העירייה והסוחרים

העיר ריאד, בירת ערב הסעודית / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שמוציאה הון על ביטחון - ועכשיו מתחננת לנשק

כותרות העיתונים בעולם: מסע הרכש הבהול של סעודיה מול החות'ים, האולטימטום העיראקי לפירוק המיליציות וגניבת הנפט, ומלחמת ההתשה היקרה בין ארה"ב לאיראן עלולה להימשך עוד חודשים • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

בנייה בהתנחלות ביהודה ושומרון / צילום: Reuters, Nasser Ishtayeh/SOPA

יסתיים בחברות בנייה? החשש האמיתי מהסנקציות הבריטיות נגד ישראל

בריטניה הטילה סנקציות על 8 חברות בנייה שפועלות ביהודה ושומרון ● עו"ד טרוור אסרסון, שהיה פעיל במאבק נגד סיקור מוטה על ישראל, מזהיר בראיון לגלובס מפני האפשרות שהיעד הבריטי הבא הוא הבנקים ● "זו תהיה פגיעה הרסנית בכלכלת ישראל", הוא קובע

לוח טיסות מבוטלות בנמל התעופה הארטספילד-ג'קסון באטלנטה, ג'ורג'יה / צילום: Reuters, Elijah Nounelage

מערכות ענק טכנולוגיות קורסות בזו אחר זו: מה עומד מאחורי רצף התקלות העולמי

בתוך פחות משבוע חלו שיבושים בענן של מיקרוסופט, בתעופה, בשירותי אפל וברשת המסווגת של ה־NSA ● בממשל האמריקאי ובענקיות הטכנולוגיה מנסים להרגיע, אך מומחים מזהירים מהתלות בספקים בודדים בעידן ה־AI ● והאם יש קשר למתקפות הסייבר באירופה?

חנה קפלן / צילום: פרטי

הצעירה שחוסכת לדירה: "הייתי בטוחה ששוק ההון זה שם קוד לעשירים"

חנה קפלן החלה להשקיע בעקבות חברה שצירפה אותה ל"מועדון האלף", שמטרתו להרחיב ידע של נשים בשוק ההון ● היא לא מגדירה עצמה משקיעה אקטיבית, מעדיפה מדדים ומחזיקה במניית מקס סטוק מסיבות אישיות ● בעתיד היא מתכננת להשקיע יותר בנדל"ן ● המשקיעים החדשים

הציור של וינסנט ואן גוך / צילום: Reuters, Eduardo Munoz

190.4 מיליון דולר: שיא של כל הזמנים במכירה פומבית לציור של ואן גוך

ציור של וינסנט ואן גוך נמכר ביום רביעי בניו יורק ב־190.4 מיליון דולר ● הציור היה בבעלות משפחתו של מו"ל יהודי מברלין ונמכר ב־1936, ויורשיו טענו כי המכירה נעשתה תחת כפיית השלטון הנאצי

נמל תעופה בן גוריון / צילום: פולי טובמן

פוטנציאל ל-180 מיליון שקל: החברה שתפעיל את החניונים בנתב"ג

מרחבים טל זכתה במכרז ותפעיל כ-20 אלף מקומות חניה ב-27 חניונים בנתב"ג, בחיפה, ברמון ובמסוף בגין ● הפדיון מהחניה הגיע לכ-180 מיליון שקל ב-2023 ולכ-147 מיליון שקל ב-2025 ● רשות שדות התעופה דרשה מהמתמודדות להציג מחזור הכנסות שנתי של 50 מיליון שקל לפחות במשך ארבע שנים

איור: Shutterstock

בני הזוג רצו למנוע מלחמת ירושה, אך ביהמ"ש סירב לאשר את ההסכם

תביעות בין ידועים בציבור על זכויות ברכוש עלולות להימשך שנים, ולעתים הן מוגשות גם ע"י היורשים ● כדי למנוע סכסוך עתידי כזה, זוג בגיל השלישי ביקש לעגן בהסכם כי יחסיהם לא יקנו להם מעמד של ידועים בציבור או זכויות ברכוש ● אלא שבית המשפט סירב לאשר את ההסכם – אלא אם השניים ינהלו קודם הליך להכרה בהם כידועים בציבור

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

רשות החברות מזהירה: רכבת ישראל בסיכון נזילות ממשי בטווח המיידי

דוח של רשות החברות הממשלתיות שהגיע לידי גלובס חושף כי בעוד שהוצאות השכר ברכבת זינקו ב־60%, ומצבת העובדים גדלה באלפים, השירות לנוסע בקושי התרחב ● כעת, על רקע השחיקה ברווחיות, הרשות מתריעה מפני סיכון נזילות מיידי ודורשת תוכנית התייעלות מקיפה ● רכבת ישראל: "צר לנו כי ישנם גורמים העושים שימוש במבצע 'שאגת הארי' והשפעותיו התקציביות על רכבת ישראל כדי לקעקע את ביצועיה הכספיים"

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פאלו אלטו עקפה את התחזיות והכריזה על רכישה חדשה ב-4.5 מיליארד דולר

פאלו אלטו זינקה במסחר המאוחר אחרי שעקפה את התחזיות, העלתה את הצפי השנתי והכריזה על רכישה חדשה בתחום ה-AI ב-4.5 מיליארד דולר ● הכנסות החברה זינקו ב-39% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו ב-3.45 מיליארד דולר

ביל אקמן / צילום: Reuters

ביל אקמן נגד דירקטוריון אנבידיה: "התנהלות מזעזעת"

משקיע-העל מחריף את הטון נגד דירקטוריון אנבידיה שמיהר לשלול את חזרתו של ג'נסן הואנג לתפקיד המנכ"ל, עוד לפני שהבדיקה בעניינו הסתיימה ● אקמן גם משרטט את הדרך שלדעתו יכולה לאפשר את חזרתו של המנכ"ל היוצא

מניות טק / צילום: Shutterstock

לראשונה זה 20 שנה: שפל בשיעור ההחזקה של מנהלי קרנות במניות טק

סקר מנהלי הקרנות של בנק אוף אמריקה מציג ירידה היסטורית בחשיפה למניות הטכנולוגיה, לצד חששות גוברים מהשקעות היתר ב–AI וממשבר חוב בענף ● עם זאת, רק 3% צופים מיתון, החזקות המזומן בשפל והמשקיעים מחפשים הזדמנויות במקומות אחרים

עומרי כספי / צילום:  Ilya Melnikov

פאלו אלטו מסדרת לעומרי כספי אקזיט מהיר

ענקית הסייבר שהקים ניר צוק רוכשת את סטארט-אפ הבינה המלאכותית Applied Compute תמורת 4.5 מיליארד דולר ● כספי, שנכנס להשקעה כבר בשלבים המוקדמים, עשוי ליהנות מתשואה משמעותית ● החברה הוקמה רק בשנה שעברה בידי יוצאי OpenAI, ורק לפני שבועות ספורים גייסה הון לפי שווי של 3.25 מיליארד דולר

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

בזכות המותגים העצמאיים: הרווח הנקי של טרמינל X זינק; אנרג'יאן ישראל ברבעון שיא

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● מאריכה את ההסכם עם פוקס ונפרדת מאתר פוט לוקר: כך זינק הרווח של טרמינל X ב-41% ● מצטרפת לשיא של תמר ולוויתן: רווחי אנרג'יאן ישראל קפצו ל-161 מיליון דולר - והפנים ליצוא למצרים